טרמפ לגן עדן | טרק הרי רילה בולגריה | יום 3

15/07/2019

נקודת התחלה: מנזר רילה (Рилски манастир)

נקודת סיום: בקתת ריבני אזרה (Рибни езера)

מרחק: 17.5 ק"מ (1213 מ' עליה, 143 מ' ירידה) – למסלול המלא

 

התעוררנו לבוקר שקט וקריר, התיקים נארזו, המפתח הושאר במנעול כפי שנתבקשנו על ידי אחד הנזירים, וירדנו אל המסעדה "שלנו" לארוחת בוקר עשירה במיוחד שהספיקה לנו גם לסנדביצ'ים להמשך היום.

 

היום הזה הוא מעט מתעתע מכיוון ש- 17.5 קילומטריו מהווים את ה- Plan B הפחות מומלץ, שכן 7 ק"מ מתוכם עוברים במקביל לתוואי הכביש ועליו ולכן עדיף לנסות ולתפוס טרמפ – שגם יקצר את הדרך וגם יחסוך הליכה על אספלט. לברי המזל הגדול זה מצליח מיד. ברי המזל הבינוני מתחילים ללכת ותופסים איפשהו בדרך את הטרמפ המיוחל. חסרי המזל ילכו את כל הדרך כולה בעליה די קשוחה וארוכה.

 יוצאים לדרך ומחפשים קצת מזל

 

לאחר ארוחת הבוקר אנחנו מתייצבים בחניון לתפוס טרמפ, אך לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים, אנחנו עוברים ל- mode של "ברי המזל הבינוני" ויוצאים לדרך, מנסים את מזלנו תוך כדי תנועה. מתחילים לטפס בכביש הצר והמיוער, העליה דווקא די סבבה בינתיים, כאשר רבע שעה לאחר יציאתנו עוברת מכונית ראשונה. אני מרימה יד, אך הנהג מסמן לי שאין לו מקום. באסה. לא עוברות דקות ספורות ומגיעה מכונית נוספת, הפעם מולנו. אני צועקת לעברה, "לא!! בכיוון ההפוך!!" וכאילו מישהו שמע אותי – נעצרת המכונית לידינו, החלון נפתח ומתוכו מחייכת המלצרית הקצרנית מאתמול.

 

בלי להמתין הרבה היא מסובבת את רכבה, דוחפת את כל הציוד ואת חברתה למושב האחורי, שנינו נדחסים גם כן וכעבור 7 ק"מ ו- 10 דקות נסיעה מפותלת ותלולה אנחנו מונחתים בנקודת ההתחלה של המסלול – מסעדה הנמצאת בקצה הכביש. 20 לבה מועברים מיד ליד ואנחנו נפרדים ממנה לשלום בתוספת הרבה מילים טובות.

 הצטרפנו לברי המזל הבינוני

 

הדרך, המסומנת כולה היום בצהוב, במגמת עליה מתונה מאד, ואחרי הטרמפ נותרו לנו בסך הכל כ- 10.5 ק"מ לצעוד. זה ממש סוג של "יום מנוחה" עבורנו ולגמרי קטן עלינו אחרי היומיים האחרונים. בין המסעדה שבה התחלנו לבין החווה הנמצאת באמצע היום מחברת דרך רחבה וכבושה. נראה כי פעם היתה סלולה בצורה טובה יותר, אבל גם כיום ניכר כי עוברים עליה פה ושם כלי רכב.

 

הדרך לא מאד אטרקטיבית, אך חולפת ביער לצד נחל שוצף ויפה, שפה ושם יש לחצותו על גשרים רחבים. היער נעשה דליל יותר ויותר ככל שאנחנו עולים, עד שנעלם כליל. שעתיים וחצי מוצלות יחסית עוברות עלינו עד החווה, מלוות בהמוני יתושים טורדניים ביותר שנטפלים אל כל חלקת גוף חשופה.

 

בחווה אשר בקצה הדרך הכבושה, שבה גם ניתן למלא מים, אנחנו מתיישבים לנוח ולהחליף כוחות, לעיין במפה ולאכול משהו. כל זאת לא לזמן רב, שכן בעודנו מנשנשים, אנחנו נאכלים על ידי היתושים.

 

מכאן הדרך מתחלפת בשביל המתחיל לטפס מעט יותר בתלילות והנופים נפתחים. בניגוד לחלק הלא מאד מעניין של תחילת היום, החלק השני שלו מאד מאד יפה ואף מרגש במידה מסויימת. יש לא מעט בוץ, ובמעברי פלגים מונחים גשרוני עץ לטובת ההולכים.

 גשרון עץ על פלג מים

 

לפנינו משתרע אחו פורח בצבעים נפלאים – משטחים סגולים, צהובים, הרבה כתום וגם לבן שבתוכו אנחנו צועדים. מסביב הרים נישאים וממעל עננים אפורים שהולכים וקרבים. תענוג לעין וללב. אם רק היינו יכולים להיפטר מהיתושים האלה...

 פריחה אביבית מרגשת

 

אני מדמיינת איך הייתי מצלמת כאן, ומה הייתי מצלמת שם. וגם חוזרת ונוברת בזכרוני בצילומים שכבר הספקתי לצלם וכה עצובה על האבדן. ללא עובדות מוצקות, איך אוכל לשכנע את קוראיי שכה יפה כאן? שהיו לי צילומים ראויים באמת? מנסה להסיט את המחשבות לעניינים אחרים, שאינם מהולים באכזבה הכרוכה בחוויה מאתמול. לעיתים אפילו מצליחה, אך המחשבות מנקרות שוב ושוב, משחזרות את האירועים.

 

כשעה וחצי אחרי שיצאנו מהחווה, וכארבע שעות מתחילת ההליכה אנחנו מגיעים לבקתה שלנו להיום – ריבני אזרה (Рибни езера). מיקום הבקתה טובל ביופי בלתי נתפס – היא שוכנת בין שני אגמים קטנים וצלולים - אגם גורנו ריבנו ואגם דולנו ריבנו. סביב הרים גבוהים, אליהם נטפס מחר. ממרפסת הבקתה השביל העולה אל ההרים נראה לי תלול וקשה, אבל נניח לזה עד מחר...

  בין שני אגמים קטנים ויפים

 

בבקתה אנחנו מקבלים חדר משותף לשלושה, אך בפועל רק שנינו כאן. מאוחר יותר יגיעו אנשים נוספים, אך החדר שלנו ישאר רק שלנו. לראשונה אנחנו נתקלים במיטות הקפיצים עם מזרונים בצורת U שברגע שמתיישבים עליהם הם שוקעים כמעט עד מגע עם הרצפה – תלוי כמובן במשקל האדם המתיישב.

 

בשל יום ההליכה הקצר הגענו מוקדם ויש הרבה זמן להעביר, אז אנחנו יוצאים לתור את האגמים. העננים ממעל לא מבשרים טובות, ואכן מהר מאד מתחיל גשם שמחזיר אותנו לחיק הבקתה החמימה והנעימה.

בחדר האוכל מתקבצים לאט לאט קבוצה של בולגרים צעירים, שלישיה בעלי מראה נורדי שאנו מכנים "הנורבגים", וכמה ישראלים, אנחנו ביניהם. ערב רב של שפות ותרבויות, כל אחד רוכן מעל מרק השעועית שלו וסלט השופסקה המסורתי. אנחנו מוסיפים לכך גם ספר טוב וכתיבה ביומן.

בקתת ריבני אזרה

 

בקתת ריבני אזרה היא מקום פשוט מאד, כפרי וכנראה ראה ימים טובים יותר. הפלוסים הגדולים של הבקתה, מלבד המיקום המרהיב, הם המקלחת החמה השוכנת בפחון דלוח (אבל למי אכפת?) והחיבור לחשמל המאפשר טעינת הטלפון הסלולרי. מאידך, יש רק שני שקעים(!!) בבקתה כולה לטובת העניין, מה שדורש התחשבות וסבלנות. יש כאן שירותי בול-פגיעה ואין קליטה סלולרית. אחד המארחים (כנראה בנה של בעלת הבית) דובר אנגלית טובה. ארוחות במתכונת של יתר הבקתות – תשלום לפי מנות, אוכלים מתי שרוצים.

 

<---לפרק הקודם                                                           לפרק הבא--->

 

בחזרה לאינדקס ימי הטרק

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

יום 4.jpg

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

מסע חובק עולם

:חלומות טריים

Please reload

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם