היום ביקרנו שוב בגנים הבוטניים והפעם נכנסנו לחממות המרשימות. החממה המרכזית עגולה ואפשר לטפס ולצפות מלמעלה על הצמחים. ראינו לראשונה עץ קקאו. גם בקברו של האנס כריסטיאן אנדרסן ביקרנו. בית הקברות מטופח והמצבות מאוד יפות - מהפשוטות ביותר ועד הגרנדיוזיות. המון צמחיה ופרחים וחלק מהקברים מכוסה צמחים עד שאי-אפשר לראות את המצבה. קברו של אנדרסן בולט בחוסר ההשראה של עושה המצבות. את מנוחת הצהריים עשינו על הדשא בגנים הבוטניים עם שוקו "מטילדה" וסנדביצ'ים שהכנו מבעוד מועד, אך לאחר זמן קצר גורשנו מהדשא לספסל על ידי אחד מהשומרים.

עברנו בפעם המי יודע כמה במדרחוב ההומה וגילינו שתי חנויות חדשות שנפתחו - אחת לגבינות, נראה שניתן למצוא שם את כל סוגי הגבינות מכל הארצות - מעופשות, מתובלות באגוזים, שקדים, פפריקה, קממברט לסוגיה ועוד ועוד. מה שמרשים ביותר, מלבד השפע, הם גושי הגבינות שעדיין לא נחתכו ומגיעים לפעמים למשקל של 40 ק"ג ויותר. גם מיני זיתים מכרו שם מתוך כדים מיוחדים. הריח משגע! בחנות השניה מוצרים מצמחים - תה, שמפו, שמנים, שקיות עם צמחים ריחניים. מסודרת בקפידה ובטוב טעם, אך אחרי 10 דקות של הסתובבות במקום - נמלטנו מהריחות החזקים.

האתר הבא היה כנסיית סנט ניקולאי, שבה הבהלנו את הזקנה בפעם שעברה. התערוכה העכשווית היא של צילומי עיתונות נבחרים. התמונות רובן קשות לצפייה. תערוכה קשה ואמיתית שהשאירה רושם מאוד חזק.