יום 174 - אוסטרליה

לייטנינג רידג'

שעת צהריים ואנחנו על שפת בריכת מים חמים בעיירה נידחת, עוד אחת. לא קשה לסכם שלושה ימי נסיעה רצופה כיוון שבעצם אפשר רק לכתוב - "נסענו במשך שלושה ימים +1000 ק"מ".

האמת שהציפייה לנוף משעמם, יבש ואחיד לא התממשה במלואה ובהרבה חלקים של הדרך נהנינו מהנוף המשתנה ומבעלי החיים הרבים. מאלה המתים השתדלנו להתעלם, למרות הכמות הנוראה.

ביום הראשון באמת שלט היובש בכל, אך מאז היו שני לילות גשומים (רוב האיטומים הוכיחו את עצמם) ונראו די הרבה שלוליות ועשב ירוק. היה נוף מישורי ונוף הררי עם צוקים שהזכיר את ההרים הכחולים, היו שדות וחוות ועיירות לא גדולות עם שעון ואקליפטוסים ושיטות (?) ובאובבים (?) ושיחיה נמוכה. גם וולבים וקנגורים, אמו(ים) וציפורים בשלל צבעי הקשת ואצ'ידנה אחת מתה. זוג אופנוענים מזדקן ומצחיק שסיפרו סיפורים ואגדות מכל הבא ליד ובטח שלא הזכרנו הכל. ועברנו את הגבול!!

לייטנינג רידג' - Lightning Ridge הנה עיירת כורי אופל. האזור חפור מנהרות תת-קרקעיות ואנו רק הצצנו לקצה קצהו של העניין. גם סרט המסביר בכלליות את עניין החיפוש וליטוש האבנים, ראינו. האופלים השחורים נמצאים רק באזור זה ובכך הוא מיוחד בכל העולם. מעניין, אך אנחנו רק חולפים. פחות חם וזה כבר טוב, גם החלוקה בנהיגה עוזרת והעניין עובר די בקלות.

אנחנו מלאי תקוות בקשר לשינוי תאריך הטיסה והיום הגענו למסקנה שזה באמת חשוב, כי די לנו בנדודים. אולי מחר ישתנה משהו ואם לא, אז אולי בקנברה. אנחנו אופטימיים.

יום 174 - אוסטרליה