יום 18 - שוודיה
דלארנה
תקועים על גבעה רמה ליד שרידי כנסיה, צלב עץ ושרידי אבנים. סביר להניח שבנינו את האוהל הקט על איזה קבר של איכר מהמאה ה- 17. בכל מקרה, הגענו לכאן תשושים ודלי כוח לאחר הליכה של 17 ק"מ עם הציוד על הגב. כבר לא הצלחנו לעלות את העליות ונאלצנו לנוח לפרקים. הדרך ממלינגסבו עברה בתוך יערות מחטניים לחים מהגשם היורד כל יום. גם אנחנו נאלצנו להירטב מעט מהגשם. נעלינו היו רטובות מכיוון שחלק ניכר מהדרך היה מוצף ודשדשנו בשלוליות, מנתרים מאי לאי, שלא תמיד צף ופשוט שחינו בנעלים. אבל השקט, הלבד, הירוק והמים היו יפים. בדרך ראינו נקבה וגור של איל כלשהו שנמלטו חיש-קל, ציפורים ותלי נמלים גדולים בגובה מטר-מטר ועשרים. בדרך עברנו בכפר Kloten והצטיידנו בלחם, פירות יבשים ומים. המשכנו לתצפית על האגם וגשם קל התחיל לרדת. מצב הרוח היה קשה, התרמיל הלך והעלה משקל והגפרורים רעדו. כאשר העפלנו מעלה מצאנו את משטח הדשא רק מחכה לאוהל. הקמנו את האוהל והתחלנו לבשל את המרק, שאותו הספקנו לשתות. אבל האורז נשאר כל הלילה בחוץ מבושל למחצה, טרף לשיני הדובים (שלא באו), עקב מזג האוויר שהבריח אותנו פנימה. גם הקולמן סובל מסתימות. הבנזין כאן לא טוב בשבילו.