יום 19 - שוודיה

דלארנה

בבוקר קמנו ומצאנו את האורז החצי-מבושל שהשארנו אתמול בלילה מחוץ לאוהל – מבושל (!!), וביחד עם קפה ופירות יבשים הוא השיב את רוחנו. לאחר שהגשם הפך טפטוף קל, ארזנו במהירות, דוחסים את האוהל הרטוב, ועזבנו את בית הקברות או שרידי הכנסייה. גלשנו מטה לכיוון אגם Kroktjarnen . המפות של איגוד המהלכים השוודי מדויקות, השביל מסומן כולו מעץ לעץ בצפיפות גדולה בצבע כתום, והדרך גזומה ומגושרת לכל אורכה. היום כואבות הכתפיים, אבל יותר קל. הגענו לאגם ומצאנו מחסה מטיילים. בישלנו קפה, חתמנו בספר המבקרים, ושוב אנחנו מטפסים ויורדים, חוצים ומדשדשים בבוץ. הפעם ידענו שנירטב ברגלים, אז לא התאמצנו במיוחד לא להירטב. האגמים הכחולים והיערות הירוקים נשארו מאחורינו וב- Gillerklack, להפתעתנו, מצאנו מתקן אשר בחורף משמש מרכז סקי, ועכשיו מתקיימת בו תחרות כלבים (לא נראו בינתיים כלבים, אלא רק פרסים), והכי חשוב - מקלחת. מקלחת חמה. 4 ימים לא התקלחנו, אבל היום מקלחת וכביסה שדי האפירה את הבגדים, וארוחה חמה. על אף שהשמש יצאה היום ואף היה חם לפעמים עד כדי כובע וזיעה, כל מקומי שאנו משיחים איתו טוען שמזג האוויר מפתיע לרעה השנה. אנחנו נמשיך בדרך ונלמד לקנות משהו יותר עמיד לגשם, כמו של ההלך הזקן (והיחיד) שפגשנו היום שהיה מוגן להפליא.

יום 19 - שוודיה