יום 205 - אוסטרליה
סידני
אוי, איזה בלאגן, אבל כל עוד זה "בלאגן חיובי" אז הכל בסדר. היום הוקדש לגישושים ראשונים וכניסה לפעילות בנושא מכירת המפלצת. אז מה עלה בחכתנו?
א. מחירי הבאקפקרס עלו, וזה רע.
ב. יש המון מטיילים וזה נותן אפשרות טובה למכור, אך גם תחרות קשה.
ג. מחירי המכוניות גבוהים (2000-2500$) וגם זה טוב בשבילנו.
ד. החניה זולה, ל- 24 שעות ועם שמירה.
ה. צריך פינק-סליפ כדי לחנות ולמכור שם ולצערנו העניין יעלה בסביבות ה- 300$.
בקיצר, ניקינו את המכונית וארזנו הכל בתיקים (כמעט הכל נכנס) ויצאנו אל העיר בנסיעה שארכה כשעתיים. חדרנו אל רחוב ויקטוריה ומיד התחלנו לנסח בראשנו את מודעות המכירה והמחירים. מסתבר שהעונה די לחוצה ובמקרה נפלנו טוב בבאקפקר הראשון - חדר זוגי, נוח מאוד, כולל מטבחון, ארון, שולחן כתיבה ומיטה זוגית. מחיר סטנדרטי - 13$ לאחד ללילה (78$ לשבוע). הכנסנו את התיקים ושאלנו על בני בקפה קריס-קרוס. מסתבר שעזב.
נדלג על שאר ההסתובבויות שערכנו. מה שחשוב הוא שלבסוף התמקמנו ב- CAR MARKET ותלינו מודעות (כולל אחת בעברית). אחד הדברים היותר קשים שעברנו היום היה מציאתה של מודעה מאירת עיניים המספרת על מעלליהם של בני וסוילה ומזהירה מפניהם. טוב, אז אותנו הם לא הצליחו לדפוק כנראה, מלבד זה שהם נמלטו לפני הגעתנו. עושה הרגשה רעה ומאוד מכפיש את השם הישראלי.
מחר נתחיל במרוץ האמיתי ונראה מה המפלצת ואנחנו שווים. לפי חישוב מהיר של הכסף שנותר, יש לנו 16$ ליום, לא כולל לינה וחניה וזה לא מעט ובטח שנוכל להסתדר עם זה. אם נמכור את המכונית, אז גם יהיה כסף למתנות.
בסינגפור-אייר-ליינס נכנסנו לרשימת המתנה ל- 2/1 וכרגיל הם היו אדיבים ונחמדים.