יום 33 - נורבגיה

הכף הצפוני

אתמול בגלל איחור הביא אותנו הנהג במקרה לאכסניית הנוער (רצינו לקמפינג). הבחורה בקבלה אמרה שאנחנו יכולים לקבל מקום על הרצפה תמורת NOK35 לאחד - מחיר מציאה. כמובן שהסכמנו, אבל רצה המזל וזכינו בחדר משפחה במחיר שהוזכר לעיל. אחרי שבועיים וחצי שוב ישנים במיטה. כן, מיטה עם שמיכה, כרית ומזרון. מתוך 30 הלילות האחרונים, ישנו 3 באכסניה (2 מתוכם על הרצפה), 2 אצל ריטה על מיטה והשאר באוהל, מחוברים היטב לאדמה ולמים הזורמים עליה.

ולהיום... אנחנו בדרך לכף הצפוני. עלינו על האוטובוס והחלפנו אותו מספר פעמים בתחנות שונות, לאורך הפיורדים, המים הכחולים, האיילים והלאפים מוכרי המזכרות. הגענו למעבורת ל- Honningsvåg , שם החלטנו לנסות את החוצפה הישראלית. ואכן, זוג גרמנים מבוגר לקח אותנו טרמפ ליעד, אך שם גילינו שאת הכסף שחסכנו בטרמפ צריך להוציא על דמי כניסה למקום. כבר עמדנו לשים פעמינו משם ולצפות בשמש החצות מצוק אחר, כאשר אחד מנערי המקום, שהיו עסוקים בלרדוף אחר מסיגי גבול, הכניס אותנו בחצי מחיר... שמש החצות לא הופרעה בירידתה ובעלייתה - אכן המחזה שווה את המאמץ והמחיר. בזמן שהמוני התיירים הסתערו לכל הכיוונים, אנחנו בישלנו לנו תה וסעדנו בשוקולד. הזמן עבר והשמש לא שקעה בים. ירדנו מאזור השטח הסגור וברוח עזה וקור חודר יצבנו את האוהל כנגד הרוח בכל היתדות.

יום 33 - נורבגיה