יום 36 - נורבגיה

אלטה-ערבות פינמרק

קיפלנו את האוהל באלטה וירדנו לתחנה המרכזית של האוטובוסים. חברת FFR חוגגת את 75 שנות יסודה בגזלת כספי הנוסעים. להפתעתנו גילינו, שבניגוד לציפיות, אין אוטובוס ליעד שלנו ביום שלישי. כמעט התייאשנו, אבל לא! החלטנו לקחת אוטובוס ל- Kautokeino ולרדת בדרך, לחסוך כסף ולהסתמך על מזלנו.

האוטובוס, חלקו מושבים ורובו חבילות ודואר, זחל את 105 הקילומטרים עד לצומת וכאשר ירדנו גילינו שצומת מגן זה לא המקום השומם ביותר. לא חלפו 10 דקות ושני דייגים פינים עצרו, דחסו את הברדק במכונית לאחור ולקחו אותנו עד לתחילת המסלול בערבות Finnmark .

לאורך 28 הק"מ שעברנו עד חניית הלילה, היו היתושים הגורם העיקרי. לא משנה אם עלית או ירדת - היתושים איתך. ענן יתושים אפף אותנו ולא יכולנו לעצור אפילו למנוחה. לבסוף הקמנו בזריזות של מיומנים את האוהל, חמקנו פנימה, רוצצנו את גולגלות היתושים שנכנסו איתנו ואכלנו ונחנו בפנים. הדרך הלכה לאורכו של נהר. הנוף התאפיין בעצים נמוכי קומה ושיחים וגבעות בגובה של כ- 300 מ'. מגפינו החדשות חרשו בביצות ובזרמי המים של הנהרות. הגענו בערב לחוותו של טרול בודד יחד עם כבשיו ותחנת המטיילים שלו. ניצלנו את הזמן לאכול, לשתות וליבש את מגפינו. מסתבר שלא עולה כסף להחנות את האוהל אצלו, אבל התבקשנו להזיזו כדי לא לרמוס את העשב לכבשים.

יום 36 - נורבגיה