יום 46 - נורבגיה

בודו-סולטסטרומן

בשעה 23:15 בדיוק הפליגה המעבורת ממוסקנס שבאיי לופוטן. הים סער ותוך זמן קצר התארגנו על הכורסאות וחרפנו להנאתנו שלוש שעות. היה מאד נוח וחמים. מבעד לערפל ולגשם הצלחנו לראות את חומת-לופוטן המפורסמת והיא אכן מרשימה! ב- 3:00 הגענו ל- Bodø  ואחרי אכזבות מספר (תחנת הרכבת נעולה, הטרמינל נעול, אכסניית הנוער יקרה), התנחמנו בתה שהוכן באמצע הרחוב על המדרכה וחזרנו לחכות ליד תחנת הרכבת. ב- 6:00 פלשנו פנימה ולאחר הצטיידות בסוכר בקפיטריה, קנינו כרטיסים ל- Saltstraumen . כבר בספרו של מר שיחור קראנו על הזרם של הגאות והשפל הזורם בין Skjerstad Fjord לבין Saltfjorden. במשך 6 שעות זורמים 400 מיליון קוב מים מצד לצד, מראה חזק לכל הדעות של הזרם והפיורד המתמלא ומתרוקן חליפות. העקשנית שבנינו אף ראתה את הרגע שבו הזרם עומד, מתלבט ואז חוזר בחזרה.

רוב הנוודים ראו זרם אחד וחזרו לבודו. אנו העדפנו לא לחזור ולהרגע כאן. הקמפינג הומה אדם וכולם זורקים את החכות. השחפים כמובן דגים יותר מכולם, ולפי ההתנפלות היה מה לאכול שם. משרדי התיירות מפרסמים לוח זמנים מדויק של שיא הזרם ומתאימים את לוח האוטובוסים לנושא. בחצות השמיים בערו בשקיעה "נגבית" אדומה. מאתמול השמש כבר שוקעת בבודו, אבל לא הרחק מתחת לאופק, ואין תמונת קיטש שתתאר את השחפים וצלליותיהם על רקע ההרים המוארים צהוב-כתום ואת זרם המים. מכיוון שיום החסד נגמר ועננים התקבצו ובאו, התווספה לתמונה קשת אשר הלכה וגדלה והיתה שלימה לבסוף. אז התחלנו להרגיש בעוד תופעת טבע, אבל הרבה יותר מוכרת - הגשם - וחזרנו פנימה לאוהל.

יום 46 - נורבגיה