בלילה ירד קצת גשם, אך כשהתעוררנו היה בהיר ויצאנו לדרך. התחלנו בעליה קלה ואז התיישרנו עם הדרך. במפה ראינו הר המתנשא מעל רוב האזור והחלטנו להעפיל אליו לתצפית. העליה לפסגת  Bolhound היתה קצרה וקשה. למעלה עמדנו מתפעלים מהנוף המקסים שמסביב. נדהמות לא פחות היו כמה כבשים שלא הבינו מי הם היצורים המוזרים שטיפסו על ההר שלהן. יכולנו לראות את פתחו של Aurlandsdalen  וגם את האגם הראשון. אחר כך ירדנו במרץ עד Steunberdalen, כשאנו מלווים בנוף עוצר נשימה של פתחו של העמק הקניוני. אכלנו צהריים על שפת מפלי מים, ראינו המון פרחים חדשים ובעיקר פרח סגול שמזכיר תורמוס ופורח כאן בהמוניו. גם פרפרים חדשים גילינו ונחליאלי. כאשר הדרך נכנסה לקניון היא נעשתה קשה, מלאת אבנים ולעתים תלולה מאד. המשכנו עד Østerbø, כשכל הזמן אנו עוקבים אחרי ההסברים (שקיבלנו במשרד ה- DNT באוסלו) לפי המספרים. יש הרבה חוות עתיקות נטושות בדרך והנוף באמת מהמם. ב- Østerbø החלטנו שנקצר את דרכנו למחר כדי שלא נצטרך לקום מוקדם מדי ולכן הלכנו עוד כ- 3/4 שעה הלאה ונטענו את אוהלנו ליד הנהר. ארוחת הערב של יום שישי קצת אכזבה כיוון שהקולמן שבק חיים, ולכן גם מחר בבוקר לא יהיה קפה.

בטיול הזה צצה בעיה חדשה, בנוסף לגשם-רוח-יתושים-זבובים. חם בנורבגיה! כבר יומיים שאנו מסתובבים בבגדים קצרים וניצלים בשמש. אך אנו, כתמיד, מסתכלים על חצי הכוס המלאה ומשתדלים להנות גם כך, עדיף שימשיך כך כל הזמן.