בגלל הדרך הארוכה שעברנו אתמול, היום נותרה לנו רק צעידה קלה עד הקיוסק הצמוד למפלי Vøringfossen. קולה של ליטר וחצי, התאוששות וכמה מטרים עד התצפית על המפל המרהיב. ניתן לרדת למטה אך אנו נסתפק בהצצה עלית כמו רוב התיירים הגודשים את המקום.

אתמול קרה אסון למצלמה. העדשה התעקמה בנפילה חופשית. על אף הכיסוי המרופד הנזק קשה ואין לדעת כמה קרונות יעלה תיקון, ואם הוא אפשרי בכלל. אולי נצטרך להשאיר את הדבר לסינגפור כדי לחסוך בהוצאה, אבל רק באוסלו נדע את הנזק האמיתי.

אחר הצהריים עלינו על האוטובוס ל- Haugastol . חוצים את ה- Hardangervidda לאורך הכביש הצר, והנוף השטוח של הרמה משאיר בך חשק לרדת וללכת מסלול נוסף. למרות החששות שנאחר את הרכבת, האוטובוס הגיע בזמן, אבל בתחנת הרכבת, אליה שלחנו את התיקים הקטנים עם הציוד המיותר, מחכה לנו הפתעה – התיקים, שהגיעו לבד מברגן, נעולים במחסן ואין איש בתחנה. מסתובבים סביב, השעון מתקתק עד שלפתע מזהים איזו דמות חשודה בפנים. מקישים בפראות על סורגי התחנה ומשחררים את התיקים לחופשי.

אנחנו ברכבת בדרך לאוסלו. אפשר לנשום לרווחה. ברכבת הרעב מציק, דוחפים קצת קרקרים על ריק ובוטנים. בתושיה ותמורת סכום סמלי קונים ברכבת שני ופלים עם ריבה וחמאה. את החמאה והריבה מנצלים לקרקרים ואת הופלים לא זורקים לפח... הגענו לאוסלו. רצים לאוטובוס 24 לקמפינג הצפוף והרועש, נוסף לכל יש גם איזו אליפות כדורגל בסמוך והדחיסות רבה. אבל מוצאים פינה שקטה, מתקלחים ונרדמים בקלות.