האמת שרצינו בכלל לסוע לרומניה, אז איך זה שהגענו לסלובניה? כך היה הדבר - ערב אחד, כשרעיון הטיול המשפחתי היה עוד בחיתוליו, ניגשנו אל חנות הספרים הקרובה לחפש ספר על רומניה לקראת הנסיעה. במבט מהיר סרקנו את הספרים ומהמדף הציץ אלינו ספר של "המשפחה המטיילת" על סלובניה. הורדנו אותו מהמדף רק בשביל לעלעל, וכל השאר היסטוריה...
משיא הקיץ אל שיא הפסטורליה
נוחתים בסלובניה בשעת בוקר וכבר אנחנו בדרך אל בלד - היעד הראשון שלנו בטיול. בלד (Bled) עיירה קסומה, בדיוק כמו שכתוב בספרים ובתמונות. האגם, האי שבמרכזו והמצודה הנישאת מעליו – כולם כאילו הוצאו מאיזו אגדה רחוקה. הכל פסטורלי ושלו, כאילו אין עולם בחוץ ושום מציאות לא ממתינה מעבר לפינה.
אנחנו לא מבזבזים זמן, חונים ליד האגם, מחליפים לבגדי ים והופ – לתוך המים הקרים. הבהלנו ברבורים תמימים, צללנו, רעדנו מקור והפרענו מעט את שלוות המבקרים באגם... לאחר מכן אנחנו שוכרים סירת משוטים ושטים אל האי.
לרציניים בלבד: קיים איסור על שימוש בסירות מנוע באגם. השכרת סירה בסמוך לקמפינג מקצרת מאד את הדרך אל האי – מתאים למשפחות עייפות...
האי קטן וחביב, במרכזו כנסיה עם עיטורי זהב, עוגב גדול וחבל. המושכים בחבל ומדנדנים בפעמון יגשימו משאלות, כך אומרת האגדה. ניסינו. מקווים שהצליח לנו...
עייפים וממוטטים לאחר לילה ללא שינה ויום פעיל למדי אנחנו עוזבים את בלד ונוסעים לכיוון נומני (Nomenj)/
בדירת האירוח ששכרנו מקבלת את פנינו בלבביות מילנה, בעלת הדירה, מביאה צעצועים לילדים ומחלקת עצות לכל עבר. הדירה נקיה ונעימה, מרווחת ולא פחות חשוב - במרפסת עציצי גרניום מקסימים ונוף אל ההרים.
מה שבין ירוק לטורקיז
יום הטיול השני נפתח בנסיעה קצרה. בדרכנו אל מפל סביצ'ה (Slap Savica) אנחנו חולפים על פני אגם בוהיני היפה, נוסעים ביער ירוק וקסום, ופוגשים פסל זאלטורוג עליו מספרת האגדה שהוא שומר על אוצר נסתר בהרי האלפים. אל המפל מובילות הרבה מדרגות, 550 ליתר דיוק. דרך מאתגרת ויפה העוברת בתוך יער ירוק ומוצל. גם המפל יפה. הירידה חזרה מאתגרת אף היא, אך חולפת הרבה יותר בקלות ובמהירות...
משם נמשיך אל הר ווגל (Vogel), אליו אנחנו עולים ברכבל קרוניות. אגם בוהיני הנהדר מתרחק במהירות עד שהופך לנקודת טורקיז רחוקה. עוד רכבל אחד, הפעם רכבל כסאות, ואנחנו בפסגה. טיול נעים על ההר מגלה לנו נופים עוצרי נשימה מלא העין.
עכשיו החבר'ה כבר רעבים ואנחנו, שיודעים שעדיף שיאכלו אוכל מאשר יאכלו לנו את הראש, עוצרים במסעדת דרכים. מזמינים פיצה - טעימה, צ'יפס - טעים, וספגטי בולונז - לא טעים. מסתבר שהיינו צריכים להגיע עד סלובניה בשביל לשמוע את המשפט: "הבולונז של אמא הכי טעים"...
לרציניים בלבד: בנסיעות עם ילדים חשוב שהם יהיו מרוצים(!) אחרת סבל הדדי מובטח. לרגעי השעמום שטומנים בחובם מלכודות מומלץ להצטייד מראש כל מה שהילדים אוהבים. אצלנו אלה הדברים שעבדו - מכשיר שמע טעון בשירים, דפים וטושים, ספרים, ומשהו קל לאכול.
השעה כבר מאוחרת, אבל אנחנו רוצים להספיק עוד ממה שיש לטבע הנהדר כאן להציע. וכך, אנחנו נוסעים אל קניון וינטגאר (Soteska Vintgar). זהו ערוץ קניוני יפה וצר עם מי נהר שוצפים, צוקים נישאים וגשרוני עץ. ההליכה כייפית וקלילה לאורך הנחל. הילדים מקפצים על הגשרונים והולכים שיווי-משקל על בולי עץ שנקרים בדרך. המקום כל כך ירוק, שלו ונינוח שממש לא בא לנו לצאת מכאן.
פנינים בסובב טריגלאב
טריגלאב (Triglav) הוא הפארק הלאומי היחיד בסלובניה והוא משתרע על כל שטח האלפים היוליאניים. היום נצא להקפה שלו. משכימים מוקדם ומתגלגלים בבוקר הערפילי אל תחנת הרכבת של בוהינסקה ביסטריצה (Bohinjska Bistrica). ממהרים לתפוס את רכבת המכוניות. הרכבת מגיעה בזמן ומתחילים להעלות את המכוניות על הרמפות – עניין שלוקח מספר דקות – ויוצאים לדרך.
המסילה מתפתלת בין כפרים מנומנמים, הרים מיוערים ובעיקר דרך מנהרות ארוכות וחשוכות. בתחילה נרשמת התלהבות אצל הילדים, אך תוך מספר דקות הבנו את העסק וכל אחד חוזר לעיסוקיו. בתחנה האחרונה במוסט-נה-סוצ'י אנחנו יורדים ומתחילים לנוע בעמק הסוצ'ה לאורך הנהר הארוך ורחב הידיים שזורמים בו מי טורקיז צלולים. על גבעה גבוהה החולשת על העיירה קובאריד ישנו מוזוליאום שנבנה לזכר חייילים איטלקים שנפלו במלחמה נגד האוסטרו-הונגרים. מהגבעה תצפית יפה על עמק הסוצ'ה.
נסיעה קצרצרה מביאה אותנו אל תחילת המסלול בו נלך אל מפל קוזיאק (Slap Kozjak). המסלול יפהפה וקליל, עובר על גשר תלוי ובתוך יער נעים וירוק. השביל מתפתל בין שתי גדות הנחל במעבר על גשרוני עץ נחמדים. הפנינה האמתית מחכה בסוף המסלול - מפל נהדר הקולח ממרכזו של פעמון סלע ענק. האמיץ שבחבורה שלנו מזנק אל תוך המים הקפואים בתחתונים, לקול קריאות עידוד הקהל שהתאסף במקום לחזות בפלא המתרחץ.
מכאן אנחנו נוסעים דרך מקור הסוצ'ה אל מעבר ההרים ורשיץ (Vršič Pass) השוכן בגובה 1611 מ'. הכביש מתפתל ומתפתל במעלה וככל שעולים ההרים נעשים משוננים וקרחים יותר. המראות בדרך מרהיבים. למעלה קר מאד ואנחנו לא שוהים שם זמן רב.
מקווים לתפוס את מגלשות ההרים בקרנסקה גורה, התחלנו לרדת בפיתולי הדרך למטה. עוד פיתול ועוד סיבוב ו... מגיעים באיחור. קצת מאוכזבים אנחנו ממשיכים בחזרה לדירה שלנו, לא לפני שהבטחנו לילדים שנשוב לכאן מחר.
לרציניים בלבד: רצוי לברר מראש ימים ושעות פתיחה של אתרים, כדי למנוע אכזבות ולעמוד בהבטחות.
יום השלמות מפה ומשם
אנחנו ידועים כמי שעומדים בהבטחותינו ועל כן אנו חוזרים אל סוף המסלול של אתמול להשלמות נדרשות. מגלשות ההרים בקרנסקה גורה (Kranjska Gora) נמצאות במרחק נסיעה של כשעה+ מבלד. בחורף יש כאן אתר סקי פעיל ובקיץ מנוצלים המתקנים ותנאי השטח הטבעיים לספורט מסוגים שונים.
עלינו ברכבל הכיסאות, גלשנו במגלשות ההרים התלולות וטסנו באבובים על מדרון חלקלק מצופה בפלסטיק. העליה הארוכה והאיטית ברכבל מאפשרת להנות מהנוף הנהדר ומהאוויר הצח ולצפות מלמעלה בגולשים וברוכבי האופניים הטסים במדרון.
מספר דקות נסיעה ואנחנו באגם יאזנה (Jasna Lake). הוא צלול, יפה וקר ושטים בו ברווזי מחמד. עזי הרוח שבחבורה קופצים שוב למים הקפואים. לאחר שמיצו גם כאן את השחיה אנחנו מקיפים את האגם בהליכה, משחקים בגן השעשועים הקטן שלחופו ומקפיצים אבנים על המים. כמה אושר מקווה מים אחד יכול לספק לשלושה ילדים ושני מבוגרים...
גם בבלד יש לנו השלמות, ולכן אנחנו חוזרים, בדרכנו אל המצודה. מיקומה על הצוק הנישא מעל האגם והתצפית על האי שבמרכזו ועל העיירה כולה - מרהיב.
במוזיאון המצודה מוצגים חפצים הקשורים לחיי האבירים, לאגם ולאיזור. המקום אינו גדול וניתן למצות את הסיור די מהר, אולם לא כדאי להפסיד את ההצגה על האבירים! אנחנו נאספים עם כל הקהל ברחבה המרכזית שבחוץ וצופים בריקודים, קרבות ותככים הנשזרים בסיפור על בת מלך שסרבה לבחור בנסיך.
יום אתנחתא מהטבע
קשה לעזוב את הדירה ולהפרד ממילנה. אנחנו כבר מרגישים כאן ממש בבית. אבל הדרך קוראת לנו...
אל פארק המים תרמה צ'טאז' (Terme Čatež) אנחנו מגיעים בשעת בוקר מאוחרת ומיד פונים לחפש אחר צל להתמקם בו. הפארק מלא, אך שקט ונקי להפליא. הילדים גולשים בכל סוגי המגלשות, מתרחצים בבריכות הקרות והחמות, שטים באבובים וכולנו סועדים את ליבנו במסעדה המקומית. כך עוברות עלינו בלי שנרגיש שש שעות מהנות.
היה כיף, אך גם מאד מעייף. בכוחות אחרונים אנחנו זוחלים אל הרכב ודוהרים על האוטוסטראדה אל העיירה פרסטרנק (Prestranek) שם נמצא מקום הלינה הבא שלנו. הדירה נחמדה, ובעלי הבית גם, אך מעט פחות מוצלחת ממקום הלינה הקודם.
לרציניים בלבד: הלינה בדירת אירוח מאפשרת לטייל בתקציב סביר, הן מבחינת מחיר הלינה והן מבחינת מחיר האוכל, שכן קונים בסופר ומבשלים בדירה באופן עצמאי.
אל מעבה האדמה
יום מעונן מקבל את פנינו כאשר אנו יוצאים אל עבר מערת פוסטוינה (Postojnska jama), מערת הנטיפים הידועה והמתויירת ביותר בסלובניה. השילוט בדרך אל המערה צפוף וניתן לומר אף מדוייק: עוד 4 ק"מ למערה, עוד 3.5 ק"מ למערה... עוד 500 מ'... עוד 200 מ'... טוב, הבנתם את העניין.
הביקור במערה בסיור מודרך בלבד, היוצא כל שעה עגולה. הסיור מתחיל בנסיעה חווייתית ברכבת העוברת במנהרות צרות ובאולמות מלאי נטיפים. היא חולפת על פני תצורות קארסטיות המוארות על ידי פרוז'קטורים המעצימים את המראות, היפים ממילא. בקצה המסלול הרכוב רציף, בו יורדים ומתחלקים לסיורים מודרכים לפי שפות. הסיור הרגלי עובר, הפעם לאט ועם הסברים, באולמות נהדרים. אפשר לומר אפילו מפעימים. עושים סיבוב מעגלי וחוזרים לרציף ממנו נושאת אותנו הרכבת בחזרה אל פתח המערה.
לרציניים בלבד: בתוך המערה קר מאד ומומלץ להצטייד בביגוד חם, גם אם הטמפרטורות בחוץ גבוהות!
יעדנו הבא קרוב - מצודת פרדיאמה (Predjama grad). בדרך תופס אותנו גשם, או יותר נכון – מבול אשר נותן לנו הזדמנות לחנוך את שכמיות החירום הצהובות שרכשנו לקראת הטיול. ההליכה רטובה, אך השכמיות עושות עבודתן כהלכה.
כמו במקרה של מצודת בלד, גם כאן העיקר אינו טמון במצודה כי אם במיקומה בשטח. היא בנויה בתוך סלע ענק ונראית כתלויה ממנו. בפנים גרמי מדרגות רבים בהם אנחנו עולים ויורדים בתוך הסלע וברחבי המצודה.
אל מרומי ההרים בשיר רועים
בוקר אחרון בסלובניה היפה. נפרדים מבעלי הדירה שמציידים אותנו בליקר מעשה ידיהם, ויוצאים לדרך. לפנינו נסיעה של כשעה עד העיירה קאמניק (Kamnik) ומשם בכבישים הצרים עד לאזור רמת פלאנינה (Velika Planina). העליה לרמה נעשית או באמצעות רכבלים או ברגל. אנחנו משלבים בין האפשרויות ובוחרים לעלות ברכבל הקרוניות ומשם להמשיך ברגל למעלה, מוותרים על רכבל הכסאות. לאט לאט, תוך כדי עליה מתערבבות מחאות הילדים, שרצו לעלות ברכבל, בגעיות הפרות הרועות באחו לצידנו. לרגע אנחנו תוהים אם לשנות את שמו של הסיפור מ"הטיול שלנו לסלובניה" ל"הסיוט שלנו בסלובניה"... אך באמצע הדרך נרגעות הרוחות ושקט על פני תהום.
מדובר באוסף של גבעות היושבות במרום האלפים. בתקופת הקיץ עולים לכאן הרועים עם עדריהם ומתגוררים בבקתות עץ קטנות ומקסימות, חלקן פתוחות וניתן לקנות בהן חלב וגבינות מקומיות. בימי ראשון מתלבשים הרועים בבגדיהם המסורתיים, האיזור מתמלא במטיילים ומתקיימת תפילה בכנסיה הקטנה והיפה. ממש חגיגה!
אנחנו משוטטים בין הכפרים הקטנים, מנגנים באקורדיון מקומי, רצים באחו הירוק, טובלים בשלוליות ומבוססים בחXX של הפרות. מזג האוויר נפלא והכל שלו, ירוק ונינוח מסביב. מעבירים כאן כמה שעות נהדרות וגולשים מטה אל הרכבל, העיירה קאמניק ואל שדה התעופה.
סלובניה ארץ יפהפיה, מגוונת ומכניסת אורחים והיא יעד נהדר לטיול. הסלובנים אנשים לבביים ונעימים, רובם דוברי אנגלית טובה - וגם מי שאינו דובר השפה מנסה לסייע ככל יכולתו. קל מאד לטייל ולהתמצא בסלובניה, המרחקים קצרים והשילוט מצויין. למרות שאינה זולה כמו מדינות מזרח אירופה, עדיין המחירים בה שפויים וניתן בתקציב סביר בהחלט לעשות בה טיול נפלא.
איזה כיף שטיילתם איתי ועם המשפחה שלי בסלובניה היפה. אותי זה משמח מאד, כי אני חושבת שזהו יעד מקסים לטיולי משפחות, ובעיקר לאוהבי הטבע שבינינו.
במקום שתשבו על תכנונים שעות וימים - הכנתי לכם מסלול להורדה ולהדפסה - מסלול מתומצת של הטיול שלנו לסלובניה.
הורידו מכאן את מסלול הטיול בסלובניה
מוזמנים לקרוא כאן על טיולים משפחתיים נוספים שעשינו.
אם סלובניה "עשתה לכם את זה", ממליצה לקרוא גם: את מה שכתבה מיכל בן ארי מנור- סיפור הטיול המשפחתי של "רואה עולם" בסלובניה את הפוסט הירוק והיפה על סלובניה של מלי אברמוביץ, הטוריסטית.
אשמח אם תמשיכו לעקוב אחרי ברחבי הגלובוס. מוזמנים לשמיע את קולכם כאן למטה או ליצור קשר. אם תרצו להרשם לבלוג זה קל ופשוט ונעשה דרך קוביית הרישום שבראש הבלוג. לנרשמים אשלח מפעם לפעם ניוזלטר עם חלומות חדשים שפרסמתי, עם מסלולי טיולים ועם חדשות מפה ומשם...
