סופיה - בכל זאת יש בה משהו

02/08/2019

למי ששואל אותי 'אם כדאי לנסוע ל...', אני תמיד עונה שלעניות דעתי ההנאה מהטיול מורכבת מהמון גורמים ושהיעד הוא בסך הכל התפאורה. שאם באמת רוצים להבין, יש לפרוט את חוויית הטיול לפרטי-פרטים - החל ממזג האוויר, דרך השותפים לטיול והאינטראקציות ביניהם ועד לחוויות הקטנות (שהן בדרך כלל המפתיעות והזכירות ביותר) מהמקום.

 היעד הוא בסך הכל תפאורה

 

כשעזבנו את סופיה בפעם שעברה היה לי ברור שאין לי כוונה חזור אליה. בטיולנו המשפחתי בבולגריה הקדשנו לה יום שלם והיא הותירה בי רושם אפרפר ומשמים שהשתלב בצורה "מושלמת" עם יום אחרון של טיול שהוא תמיד סוג של שביזות, ילדים עצבניים והורים מותשים. באמת שלא תכננתי להגיע אליה בשנית, אבל זה קרה במפתיע. שוב בסיום טיול – הפעם טרק של 5 ימים בהרי רילה – אך הפעם עם מדדי עצבנות קצת פחות גבוהים ועם פתיחות לגלות האם בכל זאת יש בה משהו?

 בכל זאת יש בה משהו?

 

כמה ימים בטבע בראשיתי עשו את שלהם, ופתאום היה לי נחמד לסיים את הטיול בהמולה עירונית וברחובות שוקקים. כאמור, סופיה לא היה בתכנית שלנו מראש ולכן הזמנו תוך כדי תנועה את המלון הנפלא, שמיד אספר עליו. וכך, אחרי די הרבה ימים של ניתוק מהרשת הסלולרית, במקום לחרוך את הפייסבוק, האינסטגרם והוואטסאפ מצאתי את עצמי אחרי מקלחת משובבת נפש (כן, גם זה חסר לנו מאד בימי הטרק), שוכבת על המיטה הנהדרת ו... מחפשת מה לעשות בסופיה?

 

לאחר שיטוט וירטואלי די משמים יש לומר, הבנתי שאת סופיה אי אפשר לשפוט על פי "האטרקציות התיירותיות" שיש בה וצריך לבחון אותה באמצעות מדדים אחרים. בעיקר להשתהות, להתבונן, לתת לסיפורים הקטנים לזרום אלי במקום לנסות למצוא אותם. איך אמר רפיקי לטימון במלך האריות? 'תסתכל מעבר למה שאתה רואה...' זה עזר לי להבין שיש כאן הזדמנות פז לתקן את הרושם הלא מאד חיובי שעשתה עלי בפעם שעברה, ופשוט נתתי לזה לקרות.

 

לפיכך, לא תמצאו כאן הפניות לקתדרלת אלכסנדר נבסקי, לשוק העתיקות ולמדרחוב ויטושה (למרות שבכולם היינו). יש עליהם מלאנת'לפים חומר באינטרנט ולא ראיתי סיבה לחזור על כך. כן אספר לכם כמה סיפורים מיוחדים על מקומות מעניינים, ברובם ללא עלות כניסה, שגרמו לי לחייך בסופיה.

 

שירה שמיימית

בקצה הרחוב שלנו יש כנסיה, סנט נדליה. המרכז של סופיה שופע כנסיות, והכנסיה "שלנו" היא יפה. יפה מאד! וזה המקום הראשון שאנחנו מחליטים להכנס אליו ביום הטיול שיש לנו בעיר. המבנה מזכיר כנסיות ומנזרים אחרים שפגשנו בבולגריה – מבנה מסיבי בעל כיפות גדולות ורחבות. מבפנים הקירות והתקרות מכוסים ציורים מרהיבים. ברגע שרגלי דורכות בפנים נופלת עלי מן לאות נעימה. אני מתיישבת על אחד מספסלי העץ ובוהה בציורים ובאנשים שחולפים על פני, מתקשה לגרום לעצמי לעזוב את המקום הנוח שמצאתי לי. אולי זה פועל יוצא של חמשת ימי ההליכה המפרכים, אולי של החזרה הביתה שכבר נראית באופק, ואולי משהו במקום הספציפי הזה.

 

על כל פנים, בעודנו יושבים ו"מעבירים את הזמן", שבו אני שטופה בייסורי מצפון על כך שאני מבזבזת את יומנו היחיד בעיר ושכדאי כבר לעבור הלאה – נשמעת לפתע שירה שמיימית. שירה נשית מלווה תפילה גברית, כאשר הכומר עומד בגבו אלינו ואל המקהלה. בין פרק תפילה אחד למשנהו בוקעים קולות הפעמונים. הנשים פשוטות, כאילו נאספו שם במקרה, אך לא כך הוא. המנצחת הנמרצת מנחה ומנתבת, תומכת ומתפללת ביחד איתן. קשה לסרב לכל היופי הזה שעוטף אותנו. לא קשה לדמיין כאן איך עשתה לה הכנסיה נפשות כה רבות.

 שירה נשית, תפילה גברית

 

כנסיית סווטה נדליה (St. Nedelya המכונה לעיתים גם בשם St. Kyriaki Cathedral Church) משתייכת לזרם המזרחי-אורתודוקסי. היא הוקמה בראשיתה בימי הביניים, סבלה מהרס חוזר ונשנה ושוחזרה שוב ושוב לאורך הדורות. חלקים ממנה שרדו, אך המבנה הנוכחי נחנך רק באביב 1933. בתחילת שנות ה- 70' של המאה הקודמת הוספו לה קישוטי הקיר המרהיבים.

 

כתובת הכנסיה: pl. Sveta Nedelya  2, במפגש הרחובות Aleksandar Stamboliyski ו- Vitosha

 

קולות מן העבר

אחד הדברים שאולי מאפיינים ביותר את בולגריה ואת העם הבולגרי הוא סובלנות דתית וכיבוד האדם באשר הוא אדם. איפה עוד אתה יכול למצוא את עצמך במרכזו של משולש, בו נמצאים בכפיפה אחת בית כנסת, מסגד וכנסיה? כך זה בסופיה. באותה אג'נדה ממש נתקלתי גם בעיר הצפונית וידין. בית הכנסת הגדול של סופיה שוכן בסמוך למסגד בניה באשי, ולא רחוק משם נחות להן שלל כנסיות. בביקורנו הקודם בעיר מצאנו את שערי בית הכנסת סגורים, והפעם אנחנו חדורי מוטיבציה להכנס פנימה.

 

המקום שמור עד מאד באמצעות חומות, שערים כבדים ומצלמות. אנחנו גם עוברים תחקיר קטן בזמן קניית כרטיס הכניסה (4 לבה לאחד). יחסית לבתי כנסת מן השורה, שבדרך כלל מתהדרים בצניעות ופשטות, בית הכנסת הזה מפואר מאד. מסתבר שהוא גם הגדול ביותר בבלקן והשלישי בגודלו באירופה כולה. לי הוא מאד הזכיר את בית הכנסת של בודפשט, בו ביקרתי לפני כמה שנים. קראתי כי הנברשת המדהימה יוצרה בוינה ומשקלה כ- 1700 ק"ג. רק שלא תיפול משם בדיוק עכשיו, אני חושבת לעצמי...

 נברשת עצומה. רק שלא תיפול...

 

אבל גודלו ופארו, מרשימים ככל שיהיו, היו רחוקים כרחוק מזרח ממערב ממה שריגש אותי באמת. בפינה קטנה, מצאתי דגם של בית הכנסת הנטוש של וידין! אותו בית כנסת עליו כתבתי כאן. מקום שבו התערבבו לי הדמיון והמציאות, העצב וההתרגשות, ואני יכולה להישבע כי שמעתי בו ממש את משק כנפי ההיסטוריה. הדגם מאפשר לי בפעם הראשונה להסיר חלק מסימני השאלה שהותיר בי המבנה הנטוש והמוזנח ההוא שקם עכשיו לתחיה לנגד עיני, ולעבור מארצות הדמיון לחיים עצמם. כל פרט בדגם כה מדוייק – החל מקונסטרוקציית המבנה ועד לפרטים הקטנים ביותר כמו מגן הדוד שמעל הכניסה ועד פרזול החלונות והעיטורים.

 דגם בית הכנסת בוידין - הדמיון הפך למציאות פתאום

 

מרוב התרגשות אני מצלמת ושולחת בו במקום את התמונה לאפרת לוזנוב מ- My Lovely mess, יודעת שהיא תבין. עכשיו אני כבר לא לבד בסערת הנפש הזו ואנחנו שם שתינו יחד. לאפרת, דרך אגב, יש סדנאות צילום מעולות (מניסיון!), שתיים מהן יוצאות לדרך או-טו-טו. אם מישהו בעניין – שווה לבדוק אם נשאר מקום.

 

כתובת בית הכנסת: Exarch Joseph Street 18

 

סוציאליזם ואחוות עמים

מאז יצאתי למסע בעקבות אמנות הקיר בחיפה, אני מחפשת אותה ורגישה אליה במיוחד. לפעמים אני חושבת שאולי היא בכלל מחפשת אותי... והנה כאן, בסופיה, אני כה שמחה לגלות שני איזכורים שנראים בול מאותה תקופה ונושאים על גבם את אותו מטען סובייטי, שכה מאפיין את השנים בהן היתה ברית המועצות שליטה בחצי אירו-אסיה. שתי העבודות שמצאתי נעשו בטכניקת סגרפיטו. בטכניקה זו מצפים את הקיר במספר שכבות טיח בצבעים שונים. הציור נוצר על ידי גירוד הטיח בטרם התייבש, מה שמאפשר את חשיפת השכבות התחתונות שנצבעו בצבעים שונים.

 

היצירה הראשונה מציצה אלי מבין צמרות עצים. היא קטנה וצנועה ומסתתרת במרומו של בניין גבוה שבו מתקיים עירוב שימושים מושלם של מגורים בחלקו העליון ועסקי מסחר קטנים בחלק התחתון.

 

כתובת:  Serdika 18

 

אני אוהבת את השיטוט הצדדי הזה, שאינו על מסלולי התיירים הדרוכים ושחוקים עד דק. השיטוט מאפשר תגליות מפתיעות, וזה מה שבאמת קרה לי כשהרמתי עיניים ונשאתי אותם מעבר למה שאני רואה.

 מוטיבים סוציאליסטיים באמנות הקיר

 

מדובר בעבודת ענק המכסה קיר שלם הצמוד לתיאטרון 199 'ולנטין סטויצ'ב'. האין זו תגלית מהממת ביופיה? אני חושבת על כך שרק בשבילה היה שווה לי לבקר שוב בסופיה. והיא הגיעה לי בזמן הנכון, כשכבר יש לי את הרקע המתאים לנתח את היצירה, להבין אותה ואפילו לנסות לתארך אותה. אושר צרוף ושלם כל כך. אנחנו יושבים לנו על הספסלים בכניסה לתיאטרון עם הפנים לקיר ומתבוננים. יש מצב שאנשים חולפים כעת ברחוב ומתבוננים בשני האנשים המוזרים שיושבים וצופים בקיר (במקום בהצגת תיאטרון)...

 

כתובת: Teatar 199 Valentin Stoychev, Georgi S. Rakovski 129

האין זו תגלית מהממת ביופיה?

 

הירוק היום ירוק מאד

כבר כשמעיפים מבט במפה של סופיה הצבע הירוק מושך את העין. באופן מפתיע ומעט דיסוננטי לעיר האפרפרה למדי הזו, היא מרוצפת בפארקים ובגינות משובבי נפש. בכל טיול עירוני תמיד אני מחפשת את הריאה הירוקה שתספק לי אתנחתא מהרחובות הסואנים. כתבתי על כך בהרחבה כאן. וגם סופיה לא אכזבה.

 פארק ירוק בלב עיר אפרורית

 

בשמש הקופחת של חודש יולי החם מזה עשרות שנים, פארק ירוק שכזה הוא כמו מים זכים לצמא במדבר. וכך אנחנו עושים הפסקה על ספסל כאן, וליד מזרקה שם, וגם חוטפים תנומה קלה בצל אחד העצים בגן העירוני היפה והמלא מפה לפה.

 תנומה קלה בצל

 

ממליצה מאד לשלב בתכנית הטיול גם אתחתא שכזו באחד הגנים. להניח את הנייד מהיד, לקחת את הזמן, להתבונן בעוברים ובשבים, לעצום עיניים ולחלום קצת. אין לי ספק שיש לזה פונטציאל להפוך כל טיול מטיול-טוב לטיול-מצויין.

 

מקום מעולה לשים ת'ראש

Design Hotel 36 הוא מלון מקסים ואינטימי, חדש ומעוצב בטוב טעם. הוא ממוקם במיקום מרכזי נהדר במרחק הליכה מכל הדברים המעניינים בעיר. השירות לבבי ונעים ויורי, מנהל המקום - דובר אנגלית מצויינת וממש יצא מגדרו בכדי לעזור בכל דבר שביקשנו ממנו. הוא זמין 24/7 ומאד נוח וקל לתקשר איתו בוואטסאפ.

 

החדר היה מעולה! מרווח, נקי, מסודר ומאובזר בכל מה שצריך והכי חשוב – המיטה היתה סופר נוחה. זכינו גם במרפסת קטנטנה ונחמדה. ארוחת הבוקר צנועה ומשביעה - בול מה שצריך בכדי להתחיל יום של שיטוט בעיר. בקיצור, אם לא הובן עד עכשיו - מקום מומלץ בחום רב ללילה או יותר!

 

כתובת: Alexander Stamboliyski blvd. 36

 

עכשיו אני יודעת שבכל זאת יש בה משהו, בסופיה. היא הרבה יותר ממה שהצלחנו לגלות בה בשני הביקורים החטופים שהקדשנו לה. היא עיר עם היסטוריה עשירה ומעניינת ועם המון שכיות חמדה שטרם עלו על מפת התיירות, השמורות כנראה רק ליודעי דבר. יחד עם זאת, יש לי תחושה שגם הפעם לא הצלחתי להסיר ממנה את מעטה הסוד והיא עדיין מסקרנת ומושכת אותי. אז כנראה שלא תהיה ברירה ואצטרך לשוב אליה...

 עדיין מסקרנת ובלתי פתורה

 

אל בולגריה אני חוזרת שוב ושוב, וכתבתי עליה לא מעט:

לסיפור הטרק שעשינו בהרי הרילה

לסיפור הטיול המשפחתי שעשינו בבלקן עם הילדים

לסיפורו של אחד הכפרים הנידחים והמרתקים

לסיפורו של בית הכנסת הנטוש בעיר וידין

 

אם תרצו להעמיק ולגלות איפה עוד כדאי לבקר בסופיה, ממליצה מאד לקרוא את מה שכתב על העיר ברוך גינזברגר בבלוג שלו "מסביב לעולם"

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

יום 4.jpg

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

מסע חובק עולם

:חלומות טריים

Please reload

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם