'הי אורה, רצינו להזמין אותך להשתתף בסדרת כתבות חדשה בשם True Local במגזין שלנו. סדרה שתעסוק בסביבה/בעיר/באזור שלך מהעיניים שלך...' נו, ולהזמנה כזו אפשר לסרב? את ההזמנה המלבבת קיבלתי מורוניקה ויוהנה מ- Make Eat Magazine וכבר התחילה העיר להתערבב לי בראש. כי מה יש בה? או יותר נכון – מה אין בה? שילוב של ים והר, טבע, נוף ואורבניות, מיקס עתיק וחדש, מוזנח ומטופח. ערבוב של דתות ותרבויות החיות זו לצד זו בשלוה ובנחת - קשה לבחור. מי שעוקב אחר טיולי, וודאי קרא על הרפתקאותינו ב"שביל חיפה" ולבטח יודע על אהבתי לעיר. רציתי כל כך הרבה והיה לי ברור שלא נספיק הכל. חשבתי על התמצית, על חיפה בקליפת אגוז. הכנתי "בנק אתרים" עם חלופות שהסתדרו לכדי מסלול הגיוני, ובכל צומת אליה הגענו עצרנו והחלטנו – לכאן או לכאן.
אז קבענו תאריך ויצאנו לדרך... את פנינו קיבל יום שמשי ונהדר באמצע החורף. לאחר כמה ימים של גשם זלעפות הכל נקי וצלול והנוף – כמו על פי הזמנה מראש - למלוא העין.
תחנה ראשונה: תלפיות (החמארה) – הכי טעים
תלפיות, או החמארה (מסעדת שוק), ממוקמת בלב שוק תלפיות ההומה שבשכונת הדר. זהו אחד השווקים הוותיקים של העיר שנחנך כבר באמצע המאה הקודמת. החמארה היתה הסנונית הראשונה של "מקומות אוכל" הנפתחים לאחרונה בזה אחר זה בתוך השוק עצמו. המקום משופץ ומעוצב באווירה שובת לב של מיקס-אנד-מאצ', ומשלב פריטי וינטג' ורטרו שמשווים לו לוק אסתטי ונעים. התפריט, כיאה למסעדת שף, מושקע וייחודי ומתבסס על חומרי גלם עונתיים מהמגוון המוצע בשוק.
אנחנו נפגשות והחיבור מיידי. סבב היכרות קצר ואנחנו כבר מוכנות לצלול אל ארוחת הבוקר. הטעמים מתערבבים עם הדיבורים והסיפורים, הכל טעים ונעים, מדוייק, מוגש בצורה משגעת. בין ביס לביס אנחנו תופסות את ויקטוריה המלצרית לשיחה קצרה. היא משתפת אותנו ומספרת על כך שבחרה לגור בקרבת השוק עם הכלב הענק שלה, בחירה לא מאד מקובלת, שכן האזור נחשב לאחד האזורים הפחות "מפותחים" של חיפה. היא מתכננת לפתוח עסק עצמאי, גם הוא בתוך השוק עצמו. נראה שהמקום נמצא בתאוצה ומתפתח לכיוונים חדשים. שווה לחכות ולראות מה יקרה כאן.
תנו לנו רק להשאר שם, אבל יש לנו תכניות רבות להיום, ולכן אנחנו מלקקות מהצלחות את מה שנשאר, נפרדות וממשיכות הלאה. את השוק עצמו אנחנו רק חוצות, בדרך לרכב, אך לא מתעכבות. צריך להשאיר גם דברים לפעם הבאה, לא?
החמארה תלפיות, בוויז: רחוב סירקין 28, שוק תלפיות חיפה
תחנה שניה: בלומה מיי – הכי וינטג'
בלומה מיי, היא חנות וינטג' נוסטלגית ומלאת אהבה לפריטים המעוררים את הזכרונות שלנו. החנות ממוקמת בשוק הפשפשים של חיפה, ומשלבת ריהוט, פריטי סטיילינג לעיצוב הבית ומתנות. הפריטים, אשר מלוקטים אחד-אחד בארץ ובעולם הם בסגנון כפרי סולידי עם קווים נקיים, פריטים שרואים עליהם את השנים, כאלה שיכולים להשתלב בקלות במגוון סגנונות ולתת זריקת שיק נפלאה בכל בית. החנות מעוצבת ביד אוהבת ומכוונת אל החוויה השלמה שבה הלקוח מקבל ב"חבילה" אחת פריטים ייחודיים ושירות הכולל גם שידרוג וצביעה של רהיטים, לפי הצורך ולפי בקשה.
במפעם עבדתי תקופה לא קצרה וזו הזדמנות בשבילי גם לקפוץ לבקר, וגם להכיר את החנות המקסימה לשותפותיי לדרך היום. אנחנו נפגשות עם גבי שמספרת לנו על החנות, על איך הכל התחיל ועל ההשתלבות שלה, כחנות ייחודית, בשוק הפשפשים הצבעוני של חיפה.
גבי מדברת, אבל העיניים משוטטות בחלל ומתקשות להתנתק. בחירת הפריטים המדוייקת, שילובי הצבעים, הסיפורים הנשמעים מפיה של גבי ברקע – עושים את החוויה לכייפית וגם מכאן קשה להיפרד. אנחנו עולות לקומת הגלריה, שבה נפתחה לאחרונה מחלקת מתנות מעוצבות המשתלבות כל כך יפה עם הסגנון הוינטג'י. העין לא שבעה אך הזמן קצר והמלאכה מרובה.
בלומה מיי, בוויז: רחוב קיבוץ גלויות 16, שוק הפשפשים חיפה
תחנה שלישית: שוק הפשפשים – הכי שוק
שוק הפשפשים של חיפה הוא אולי שוק הפשפשים היחיד בארץ שנותר אותנטי ונאמן למקור. הוא נולד לפני 100 שנים וכמו העיר עצמה, הוא שוק מעורב. עובדים בו ערבים ויהודים, ותיקים וצעירים, גברים ונשים, אנשים ממעמדים סוציו-אקונומיים במנעד רחב. סוג של מיקרוקוסמוס מבולגן שמשקף בעיני מאד טוב את העיר שלנו. מדובר בשוק צבעוני וקטן, שהשוטטות בו מחזירה את המבקר עשרות שנים (ולפעמים מאות שנים) אחורה בזמן. נמכרים בשוק ריהוט, מוצרי חשמל, אביזרי נוי, בגדים, מנורות ישנות, בובות של פעם ובקיצור – מציאות מכל טוב ומכל הבא ליד. בשבת מתווסף אליו שוק רוכלים ואז החגיגה גדולה במיוחד.
אנחנו עושות סיבוב קצר, שמזמן לי מפגשים מרגשים עם סבלים, מוכרים וקונים קבועים, אותם הכרתי כשעבדתי במקום. כמה נעים להגיע למקום ולהרגיש שהתגעגעת אליו, שאת שמחה לחזור אליו. הפעם מעיניים של "תיירת" ולא של עובדת.
שוק הפשפשים חיפה, בוויז: רחוב קיבוץ גלויות, חיפה
תחנה רביעית: תצפית מטיילת לואי – הכי נוף
אחרי שבילינו כחצי יום במורדות הכרמל – הדר והעיר התחתית – אנחנו משנות אווירה ומטפסות למעלה אל ההר. אי אפשר לבקר בחיפה או לסייר בה מבלי לראות נוף. הנוף, הנשקף כמעט מכל שכונה בעיר, עוטף את המטיילים ואת המתגוררים בה. כמי שחיה כאן כבר די הרבה שנים אני תמיד תוהה מתי יגיע הבוקר הזה שבו לא אבחין בנוף יותר, שבו הוא יהפך למובן מאליו. בכל שנותיי בחיפה זה לא קרה לי, ותמיד הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא לפתוח את התריס הפונה לנוף ולהציץ החוצה, לקחת נשימה עמוקה ולהודות על מזלי הטוב.
התצפית מטיילת לואי, אליה פנינו מועדות, היא אחת מתצפיות הנוף היפות בארץ, לדעתי. מדובר בתצפית פנורמית, כאשר המבט משוטט ממזרח – צפונה - ועד פאתי מערב. מהתצפית נפרשים לפנינו העיר ומפרץ חיפה על ספינותיו. המבט ממשיך צפונה בואכה עכו, נהריה ועד ראש הנקרה, הרי הגליל והחרמון, הנראה בבירור ביום עם ראות טובה. במזרח - העמקים והרי מנשה.
מתחתינו משתרעים הגנים הבהאיים היפים והמסודרים, אליהם לא נכנס הפעם והם ימתינו לנו לפעם הבאה.
טיילת לואי, בוויז: רח' יפה נוף 61, חיפה
תחנה חמישית: נחל לוטם – הכי ירוק
הנחלים הירוקים החוצים את המרחב העירוני ומשתלבים בו הם למעשה אחד המאפיינים הנופיים המאד מזוהים עם חיפה. כשבניתי את המסלול, חשבתי לעצמי כי טיול בחיפה על קצה המזלג חייב לשלב איזשהו נחל. את נחל לוטם בחרתי גם בגלל קירבתו הפיזית לתצפית מטיילת לואי וגם בשל העובדה שהגענו לאחר יום סוער וגשום במיוחד וידעתי כי חלקו העליון מוסדר יחסית להליכה וציפיתי שיהיה פחות בוצי. על כל צרה שלא תבוא הצטיידנו במגפי גיבורים – ויצאנו לדרך...
הכניסה לנחל, המסומן בסימון שבילים כחול, נמצאת בגן האם לצד הקונכיה וקצת לפני הכניסה לגן החיות הלימודי של חיפה. אנחנו משאירות מאחורינו את הכרך ההומה ונבלעות בסבך ירוק ונפלא. הגשם שירד אתמול מחדד את הצבעים ומעניק להם עומק וזוהר. משוטטות לנו במורד הנחל, מצטלמות, צוחקות, ומרגישות לרגע אחד ביער קסום שקשה להאמין שהוא נמצא ממש ממש בתוככי העיר. יורדות עוד ועוד ויודעות שכל מה שנרד עכשיו – יחכה לנו בעליה בחזרה. קצת קשה להחליט, אבל בשלב מסויים נסתובב ונשוב על עקבותינו, לגן האם ולמכונית.
נחל לוטם, בוויז: גן האם, חיפה
תחנה שישית: בין טיילת שקמונה לטיילת בת גלים – הכי ים
הבנות רוצות ים, והאמת? גם אותי לא סיפקה התצפית מלמעלה. לכן אנחנו כעת חוצות שוב את הרכס ויורדות, הפעם מצידו המערבי, אל הים. טיילות נסללו לאורך חופי העיר - למעשה, כמעט כל החופים חבוקים כבר באיזושהי טיילת – החל מחוף דדו בדרום ועד חוף בת גלים בצפון. קטע חוף אחד נותר בתולי למדי, ולכן הוא מרתק בעיני. קטע זה נמצא בין המכון לחקר ימים ואגמים, המסמל גם את סופה של טיילת שקמונה, לבין הרכבל (המכונה בפי המקומיים "ביצי גוראל") המסמל את תחילתה של טיילת בת גלים. רצועת החוף הקצרה הזו איננה חוף רחצה מוסדר והיא מאופיינת בצדפים יפהפיים שנפלטים, דווקא שם, אל החוף, בסירות שכבר שנים לא ירדו אל הים, בבתים קטנים וישנים עם חצרות שמשקפות סוג של הזנחה יצירתית, אין לי שום מילה אחרת לתאר את מה שרואים שם.
אנחנו מטיילות על החוף, אוספות צדפים, מצלמות ומצטלמות, נהנות מהרוח הטובה ומהאווירה הכה שונה מכל המקומות שבהם ביקרנו עד עכשיו. ארוחת הבוקר בתלפיות כבר הרחק מאחורינו, ואנחנו מסכימות פה אחד שזה בדיוק הזמן לקפה קטן.
בוויז: רחוב יוברט המפרי, חיפה
תחנה שביעית: מילהאוס קפה – הכי קפה
מודה שההצעה לעשות את הפסקת הקפה שלנו במילהאוס קפה היתה סוג של הימור. מצד אחד, מעולם לא הייתי שם קודם לכן. מצד שני, נפגשתי בלא מעט פרסומים כאשר פתחו את המקום לפני כמה חודשים והמקום, ובמיוחד משהו בסיפור שמאחוריו עניין אותי וקסם לי. ומכיוון שזה לא רחוק ממיקומנו הנוכחי, ומכיוון שכל היום הלך לנו סבבה אז למה שעכשיו משהו ישתבש - אז הלכנו, מה כבר יכול להיות?
ומה גילינו? קודם כל הקפה – פשוט טעים! וגם עוגיות הכוכבים שנחו להן בערמה קטנה לידו. בית הקפה פינתי ולא גדול, אפילו קטן – אבל מעוצב ומזמין ומרגיש שם לגמרי בבית. בית קפה שכונתי - כמו שזה נשמע, ככה זה מתנהג בשטח. בלי משחקים, בלי שטויות – סוג של ללכת עם ולהרגיש בלי. אווירה נינוחה וכייפית ושירות נהדר.
שנית הסיפור –או-רן הורוביץ, בעלת המקום, מספרת לנו איך הפכה למציאות חלום ישן – לפתוח בית קפה שכונתי איכותי בבת גלים. או-רן היא אשה צעירה ומעוררת השראה. למלחמה שלה על בית הקפה הזה, במיקומו הנוכחי, נדרשו כנראה לא מעט אומץ וחזון. מנקודת המבט שלי (שכוללת את הקפה הטעים ואת החוויה הכייפית במקום) בהחלט השתלם שאו-רן הצליחה במלחמתה הצודקת!
מילהאוס קפה, בוויז: שדרות בת גלים 14 חיפה
כבר שעת אחר הצהריים, הרבה יותר מאוחרת ממה שתכננו מראש. אנחנו מציצות הצצה חטופה מהקצה הצפוני של טיילת בת גלים, ותכף נפרדות. הזמן עובר מהר כשנהנים... היה לי יום כייפי ומרגש, שמחתי להכיר חברות חדשות לדרך, ולטייל בפעם המי יודע כמה בעירי היפה - חיפה.
כאן תוכלו לקרוא את הכתבה שפורסמה ב- Make Eat Magazine עלי ועל הסיור המשותף שלנו על חיפה אני מרבה לכתוב בבלוג. היא אחת הערים המגוונות והמרתקות בישראל, ותמיד אני מדמיינת אותה כ"חבית בלי תחתית" - כי לאן שלא אביט אמצא משהו מעניין. כאן ריכזתי המלצות לטיולים בחיפה, וכאן על טיולים עירוניים נוספים בערים אחרות בארץ ובעולם.
ליען נוסבאום מהבלוג "בדרכים" וינינה זסלבסקי אפק מהבלוג "אפקים מטיילים" כתבו שתיהן על טיולים משפחתיים בחיפה. מוזמנים להכנס ולקרוא את הפוסט של ליען וגם את הפוסט של ינינה.
כבר מזמן למדתי שלא חייבים לחפש רחוק ושיש לא מעט דברים מעניינים וכייפים שמסתתרים מעבר לפינה ממש. אם גם אתם ביקרתם בחיפה ונהניתם, ספרו לי. אולי דרככם אגלה בעיר מקומות חדשים ומעניינים שטרם טיילתי בהם.
אשמח אם תשאירו לי תגובה כאן למטה. מוזמנים להרשם לרשימת התפוצה של הבלוג דרך קוביית ההרשמה, ולהמשיך לעקוב אחרי במסעותיי.
