יום 145 - אוסטרליה

פרייזר איילנד

יום ראשון על Fraser Island - אי החול הגדול בעולם.

לשמחתנו, הפעם יש מי שמשגיח על המפלצת ואנחנו, רגועים, שטנו במעבורת לאי, כשכל הסובבים אותנו קונים אוכל וסובנירים מהר כי ההפלגה היא רק חצי שעה.

האי התגלה מספר פעמים ולקח זמן עד שהבינו שהוא בכלל אי. כמובן שמר קוק לא פסח עליו, ושני מקומות באי קרואים על סמך שטויות שאמר. 1/3 מהאי הנו שמורת טבע והחלק הנותר מוגדר כ- State Forest.

אתמול טרחנו לתרגם את ג'ון ומוניקה, אך כנראה שדברים זזו באי מאז זמנם. כבר בהתחלה שמנו לב שהאי זה לא מה שהיה! מסלולים נסללו ודרכי הליכה נפתחו ושופרו, וכך זכינו ליום מהנה ביותר ללא חשש ודאגה שמא נאבד דרכנו. 8 ק"מ בכביש חול ראשי, מהמעבורת ועד ה- Central Station, עברו במהירות. התיקים אמנם כבדים, אך יש לציין שהבעיה תלך ותעלם עם חלוף הזמן. בסנטרל לא מצאנו מה שחיפשנו חוץ מאזור פיקניק, ולכן המשכנו עוד 13.5 ק"מ עד אגם Boomanjin, כאן נחנה הלילה. הדרך חצתה יערות שמתקיימת בהם ערבוביה של יער גשם, צמחיית חוף ואקליפטוסים. את אגם Jennings ראינו רק מבעד לעצים ולעומתו אגם Birrabeen  איפשר התקרבות מירבית, כמו גם אגם Benaroon והאגם שלחופו אנו נמצאים. החופים - חופי חול כמובן, יפים מאוד ובעלי צמחיה נמוכה או חול חשוף. דינגו עדיין לא פגשנו כאן, אך חברה יש וזה נחמד. היה יום קשה וכנראה שבזכות זה יהיו הימים הבאים קלים יותר.

[על Bushwalking בפרייזר איילנד ובמקומות נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]

יום 145 - אוסטרליה