עדיין באותה אכסניה. אמנם נראה לנו שהאיש מעט שודד אותנו, אבל אין לנו חשק להעביר את הציוד. אחרי לילה שהיה רובו מואר (צריך להתחיל להתרגל) קמנו מוקדם. מרטין, בעל המקום היה מופתע מזה שיצאנו החוצה ואכן צדק - רוב המקומות והעסקים עדיין סגורים. שוטטנו מעט, צופים בדניות הממהרות לעבודה, ובנינו מסלול לפי מפת טיול ברגל שקיבלנו ביוז-איט. ראשית עלינו במעלה המגדל העגול Rundetårn לתצפית מרהיבה על העיר. אח"כ רצינו להראות את יהדותנו, אבל מכיוון שבית הכנסת היה סגור, ויתרנו. הכנסיה של גבירתנו, Vor Frue Kirke, היתה מרשימה ובמיוחד פסלי השליחים של טורוולדסן שמוצבים באולם המרכזי. למגדל העיר אפשר לעלות רק ב- 12:00 והשעה היתה 11:15, אז המשכנו לחפש אריות שמוצבים באיזשהו מקום, אבל כנראה שלקחו אותם. לעומת זאת, שלט הרחוב מ- 1770 היה שם. התרשמנו מהחצרות הפנימיות של הבתים, ועברנו לאזור כריסטיאנבורג, שם נקלענו בטעות למוזיאון של פסל דני מפורסם ולא הצטערנו - עשרות יצירות, פסלים ותבליטים, מוצגים מסביב לקברו. עוד כיכר יפה ועוד סמטה יפה, העיר לא מפסיקה לענג את העין. סנט ניקולאי היתה לו כנסיה שחיללו אותה והפכה לגלריה. התצוגה מתחלפת מפעם לפעם ורק זקנה ששכחה לנעול את השירותים ונבהלה עד מוות כמעט, תזכיר לנו את המקום. מקומות נוספים שעברנו בהם במהלך היום הארוך, לא לפי הסדר: ארמון המלוכה, כנסיית השיש המרשימה, הנמל החדש - NYHAVN - אזור מקסים של בארים ומסעדות. ולא נשכח את בת הים הקטנה שהיתה סיום מאכזב לפארק יפהפה. הפארקים יפהפיים והם מצריכים יום משלהם, במיוחד הגן הבוטאני. בפארק סעדנו ארוחת בוקר-צהריים-ערב שכללה לחם, גבינה צהובה ושוקו שנקנו לאחר שאנחנו מנסים לנחש בסופר מה מחביאים בכל מיני קופסאות מוזרות ואין שום אות באנגלית או בשפת הקודש.

[הערת העורכת: אל קופנהגן חזרנו בשנת 2014. כאן כתבתי עליה]