אנחנו עומדים בשערי הגנים הבוטאניים ואני מרגישה איך הזכרון מתחיל לחזור אלי. בהתחלה הוא מגשש, מתלבט, זוכר-לא-זוכר ולאט לאט הוא נעשה מוחשי ובהיר יותר. בדיוק ברגע שכבר חשבתי שבגד בי, שנעלם, מסתבר ששרד אחרי 23 שנים. ובשערי הגנים - הזמן כאילו עצר מלכת, ואני זכיתי להתאהב מחדש בקופנהגן.
קופנהגן היתה כמעט החו"ל הראשון שלי (הקדימה אותה לונדון), ולכן כל כך התרגשתי לחזור ולטייל בה. הגעתי אליה לראשונה ב- 1991 ושמורים לי ממנה זכרונות נפלאים, בלתי נשכחים... אמממ... כך לפחות חשבתי עד עתה. האם במהלך השנים הזיכרונות התעמעמו? העיר עברה תהפוכות? או אולי אני זו שהשתנתה?
בטיול הנוכחי את רוב המקומות לא זכרתי כפי שהיו. כל כך רציתי להתאהב מחדש בקופנהגן, אבל עד שעמדתי בפתח הגנים הבוטאניים – שם הכל חזר - הרגשתי שהיא זרה לי. התקשיתי למצוא את בבואתי "של אז" משתקפת בעיר "של עכשיו". לעיתים השתקפות מכפילה מציאות:
במקרים אחרים היא מעוותת אותה:
וגם יש לה פוטנציאל ליצור מציאות חדשה:
ובדיוק כמו השתקפות, גם זיכרונות עשויים להכפיל, לעוות, או ליצור מציאות חדשה, תעתוע שאנחנו מאמינים בו בכל ליבנו. וכך זכיתי להתאהב מחדש בקופנהגן! אז הגיע זמן שנצא לטייל...
קופנהגן היא עיר צבעונית ושמחה. היא מאירת פנים ונהדרת כיעד לטיול עירוני קצר. מצד אחד ניתן למצוא בה את כל מגוון האפשרויות שיש לעיר גדולה להציע – מוזיאונים, אתרים היסטוריים, גנים, מסעדות ובתי קפה. מצד שני, היא עיר קומפקטית ומרבית אתריה נמצאים במרחק הליכה – מה שהופך אותה קלה להתניידות ולניווט ואידיאלית לטיול משפחתי.
לרציניים בלבד: קופנהגן אינה יעד זול, נהפוך הוא – בדומה לחברותיה הסקנדינביות היא אפילו יעד יקר. ניתן להוזיל עלויות באמצעות טיסה ישירה בחברת נורבג'יאן הנהדרת. דרך נוספת היא לרכוש קופנהגן-כארד, המקנה הנחות במרבית המוזיאונים והאטרקציות בעיר ובסביבתה, ונסיעה חינם בתחבורה הציבורית.
נעים לשוטט ברחובות ובמדרחובים המתפצלים זה מזה ולספוג את האווירה הנינוחה. להביט באנשים היפים, לנשום אוויר בגבהים מעל תצפיות נהדרות ולתפוס שלווה בפארקים הירוקים.
לרציניים בלבד: כמה מקומות מומלצים לטיול עם הילדים בעיר: הכנסיה של גבירתנו, הגנים הבוטאניים, טירת רוזנבורג, גן החיות, פארק Ørstedsparken, שייט תעלות, כנסיית השיש, החלפת משמרות בארמון אמליינבורג, המגדל העגול הקתדרלה של קופנהגן, פסל האנס כריסטיאן אנדרסן, נמל Nyhavn.
טיול בעיני צריך להיות נינוח, להשאיר מקום להפתעות. חסידה של "תפסת מרובה לא תפסת". כמו טיול, גם צילום מצריך סבלנות, להשאיר מקום וזמן להתבוננות, חשיבה, האטה, עצירה.
בניגוד לפנטזיה הזאת, טיול משפחתי מתנהל בקצב אחר – מהיר יותר, אינטנסיבי. קשה כך לחוות את המקום לעומק ולא פעם מצאתי את עצמי דואגת שמא אחד הילדים הסתקרן, פנה לכיוון אחר ונעלם… ובכל זאת, התפלאתי איך הצלחנו רוב הזמן לא לדהור ממקום למקום, להשאיר מרווח נשימה לחוויות לא צפויות, ואפילו לתפוס רגעים של שלווה.
טיול משפחתי הוא עסק לא פשוט שמורכב מרגעים מקסימים, מחוויות משותפות, מהתגייסות כללית למען מטרה אחת ומאוסף זיכרונות נהדרים. וממש באותה החבילה מגיעים גם חילוקי דעות, ריבים ורגעים של כעס, עלבון ומרד. גם בטיול הזה לא נמלטנו מהרגעים הללו. כן, גם כשאנחנו משדרים – הכל נפלא – לפעמים יש חריקות. כמו אצל כולם....
לרציניים בלבד: גן החיות של קופנהגן הוא אחד מגני החיות הגדולים והיפים באירופה, ומומלץ מאד לביקור עם ילדים. הגן מחולק לאיזורים המשקפים את איזורי המחיה של החיות בטבע, במרכזו גן משחקים גדול ויפה וגם פינות פיקניק. ההגעה ממרכז העיר באוטובוס 6A.
בשלבי תכנון הטיול הצעתי לילדים שילמדו קצת על האתרים שבהם נבקר, וכשנגיע – יספרו משהו על המקום. היחידה שהרימה את הכפפה היתה הגברת הצעירה שבחרה בטירת רוזנבורג. הטירה היא "חור שחור" בטיול הקודם שלנו, אז התגוררנו בסמוך אליה ומסיבות עלומות לא נכנסנו פנימה. אולי היתה בשיפוצים? אולי לא הספקנו? מי זוכר עכשיו? בכל מקרה, הפעם אנחנו לא מוותרים, יושבים על ספסל ברוח מחוץ לטירה והנערה מספרת לנו במילותיה את ההיסטוריה של המקום. אחר כך נכנסים ומוצאים בפנים את כל אוצרות בית המלוכה הדני.
לרציניים בלבד: מומלץ לקחת שייט תעלות בקופנהגן. מלבד היותו חוויה כייפית המאפשרת נקודת מבט אחרת על העיר, השייט נותן גם הפוגה לרגליים. פרטים על השייט ניתן למצוא כאן.
מי שמכיר אותי ועוקב אחרי הטיולים שלי יודע כבר שהיכן שאפשר – אני מטפסת. אין מגדל או צריח שחמקו ממני. תצפית מלמעלה נותנת תחושה של התמצאות, יכולת למקם ולהבין את עצמי ביחס לסביבה שבה אני נמצאת. מלבד זה הן מרהיבות כל כך, אז איך אפשר לוותר עליהן? קופנהגן מספקת לא מעט תצפיות יפות. מלמעלה נשקפים נופים נהדרים והמצלמה לא מפסיקה לתקתק.
לרציניים בלבד: שני יעדי טיפוס אידיאליים ומומלצים לתצפית על נוף העיר: המגדל העגול (Rundetaarn) וכנסיית Von Frelsers Kirke.
צילום נוף עירוני בשחור/לבן שונה מצילום בצבע. כל אחד מהם מדגיש אלמנטים מסוימים ומאפיל ואף מעלים מרכיבים אחרים.
תראו בצילום שלמטה - הבחירה בשחור/לבן טשטשה את האבחנה בפרטים הקטנים, אך הדגישה את הסילואטים ואת החזרי קרני השמש על הגגות. גווני השחור/אפור/לבן הבנו והדגישו את השכבות הנוצרות מן המרחקים בין האלמנטים השונים המרכיבים את הצילום.
לעומת זאת, הבחירה בצבע בצילום הבא הקפיצה החוצה את פרטי-הפרטים הקטנים והבתים נראים כקוביות משחק הפזורות על פני האדמה. לצבע תפקיד מרכזי בתמונה והוא מדגיש את הניגודים בין הגגות הכתומים לשמים ולמים הכחולים.
ואם נחזור לרגע לירוק - איזו השפעה רבת קסם יש לטבע ירוק וכמה מפתיע כשכל השקט, הרוגע והשלווה מתרחשים ממש במרכזה של עיר הומה! בכל טיול עירוני שבו הייתי בחיי, תמיד חיפשתי את הפינה הירוקה שבה אפשר לנוח מהרעש, המהומה ומהעומס הוויזואלי.
הדנים כנראה חושבים כמוני, וכך הקפידו לטעת בקופנהגן גנים ופארקים יפהפים. חלקם ממש במרכז העיר ובהישג רגל. כמה נעים לקחת את הזמן, להתנהל בנחת על השבילים בינות לאגמים השלווים ולצמחיה המגוונת, להתרווח על ספסל ולתת לשקט לעטוף הכל.
ולפני שאנחנו עוזבים את קופנהגן היפה, אספר שבאחד מימי הטיול יצאנו לגיחה קצרה אל מחוץ לעיר. גיחה כזו תמיד מאפשרת שינוי אווירה והפוגה מהנוף האורבני (גם הירוק ביותר...) ומהאינטנסיביות העירונית. את ההמלצה שלי ליציאה מחוץ לקופנהגן תוכלו לקרוא ממש כאן מתחת ב"לרציניים בלבד".
לרציניים בלבד: למבקשים לצאת ליום טיול מחוץ לעיר, מומלץ לקחת רכבת ולסוע עמה כ- 20 דקות עד העיירה רוסקילדה. יש בעיירה מדרחוב חמוד וכנסיה יפה אך גולת הכותרת שלה היא מוזיאון הספינות הויקינגיות. התערוכה במוזיאון מתבססת על 5 ספינות שנמשו ממימי פיורד רוסקילדה, על שפתו נמצא המוזיאון. באולם המרכזי מוצגות הספינות המשוחזרות עם סיפוריהן. מסביבו חדרים ובהם תערוכות העוסקות בנושאים שונים הנוגעים לחיי הויקינגים, דפוסי המסחר שלהם ותרבותם. מחוץ לבניין אפשר לקחת חלק בסדנאות מלאכה שונות, או בשייט במימי הפיורד. אפשרויות נוספות ליום טיול מחוץ לקופנהגן הן מוזיאון לואיזיאנה, טירת המלט וכן טירת פרדריקסבורג.
זהו, הסתיים עוד טיול משפחתי מוצלח, ובשבילי כל סוף הוא סוג של התחלה חדשה. ולסיום המלצה אחרונה למגיעים להעיר עם מתבגרים. אמרת מתבגרים – אמרת רעבים! ועדיף לשים לזה סוף לפני שזה מתפתח למלחמת עולם, אז -
לרציניים (ולרעבים) בלבד: Astor Deep Pan Pizza Restaurant נמצאת בכתובת Vesterbrogade 7, מתחת למלון אסטוריה. מדובר במסעדה בסגנון "אכול כפי יכולתך", שבה מוגשות מנות פיצות, סלטים, המבורגרים, פסטות ומנות צמחוניות. המחירים סבירים ביותר ביחס למסעדות אחרות בקופנהגן. האוכל טעים וטרי, השירות מצויין והמקום מאד נעים, מרווח וידידותי.
היה כיף לחזור ולהתאהב מחדש בקופנהגן. מקווה שהמילים והתמונות עשו לכם גם חשק לבקר בה.
ולמי מכם שכן - בדיוק בשביל זה הכנתי עבורכם מתנה קטנה שתקל עליכם את תכנון הטיול המשפחתי בקופנהגן - מסלול טיול להורדה ולהדפסה.
על טיולים משפחתיים נוספים שעשינו - מוזמנים לקרוא כאן.
ערים יפות תמיד סקרנו אותי. כאן תוכלו לקרוא המלצות על עוד כמה ערים בהן ביקרתי.
הנה כמה פוסטים נוספים שאהבתי על טיולים משפחתיים בעיר המתוקה הזו:
כיף שקראתם אותי עד כאן. אשמח אם תמשיכו לעקוב אחרי ברחבי הגלובוס. מוזמנים לשמיע את קולכם כאן למטה וגם להרשם בקוביית ההרשמה כמנויים לבלוג. לנרשמים – אתם הראשונים לקבל כל פוסט חדש המתפרסם, וכמובן לקבל הפתעות, מתנות ועדכונים מחנות הצילומים. סיי יו טיל נקסט טיים...
