עוד יום לח וחם עבר עלינו בסינגפור-סיטי. אחרי הטוסט עם הביצה של הבוקר והריבה והקפה, המעוררים זיכרונות גסטרונומיים מן הטירונות, יצאנו בנחת לעיר.

ראשית סידורים – בסינגפור אייר ליינס משלמים מס נמל ומזמינים מקומות ליד החלון, בדואר קונים בולים ומשם לחנות ספרים משומשים. למרבה השמחה מצאנו בין ספרי מזרח אסיה גם את מבוקשנו - הספר של הלונלי פלאנט: Bushwalking in Australia - תמורת חצי מחיר, כמעט חדש והוא שלנו. ומכיוון שסינגפור היא אינסטנט אסיה, אז הפעם ל"הודו הקטנה". אם הודו זה חנויות זהב, אז כנראה שהמקום משקף. בכל מקום זהב ותכשיטים אך ביניהם כמה מקדשים הודים מצועצעים ומקדש "בעל אלף האורות" בו יש פסל בודהה גדול עם אלף מנורות סביבו (שלא דלקו). את המקום מצאנו רק אחרי שנכנסנו לכמה מקדשים אחרים.

חזרנו דרך מסעדה הודית עממית. האוכל חריף אך טוב ולא חייבים לערבב את האורז ביד ימין, אפשר עם מזלג וכף. הדרך ל"מלון" עברה דרך רחוב Arab שבו מכרו מוצרי עור, בדים וקש ורצו כל הזמן "לשנות" לנו את הכסף, אך לנו טוב עם הדולרים ששרדו. מנוחת צהריים-ערב בחדר הקריר שלנו ויצאנו לחפש איזה מרכז האבסה. הגענו ברגע האחרון לדוכן שלנו על שפת האגם. עמדו לסגור, אך קיבלנו צלחות נודלס עם ירקות ודג. לקינוח רצינו שוב פנקייק יפני, אך ברגע האחרון נגמרו הבוטנים, אז חזרנו הביתה עצובים.