איזה יום, איזה יום! נכנסנו ל- NPWS המקומי וקנינו הסבר על Hill End שאליה החלטנו לסוע. היל אנד היא עיירת כורי זהב שהיתה לה עדנה בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, אך מסיבות מסוימות העניינים התדרדרו וכמעט כל תושביה עזבו. בשנות ה- 60 של המאה הנוכחית לקחו ה- NPWS את העניינים לידיים והפכו את המקום לעיירה תיירותית עם מסלולי הליכה, הסברים, מוזיאון ולוק-אאוטים.

משם עברנו לסופר הענק והמלא כל טוב במטרה לקנות מיזלי ו... יצאנו עם קילו מיזלי, שיבולת שועל, קילו גבנ"צ, 6 לחמניות, עוגה עם קרם ורוד, 2 בצלים, 4 תפ"א, שימורי תירס, אפונה וגזר ושעועית, 4 ליטר מיץ תפוזים, סוכר ו- 4 גלילי טישו וכמעט שכחתי את האטריות. עמוסים (ורעבים) נסענו לקנות מפה של פארק Warrumbungle, ואז באה הפסקת הצהריים עם מיץ ועוגה, וכיוון שהיינו צריכים לפנות את החניה, נסענו לחפש את NRMA. חיפשנו וחיפשנו ובמקום זה מצאנו חנות ספורט וקמפינג שלא היה להם פקונג לקולמן ושלחו אותנו למקום אחר ששלחו אותנו למקום אחר וכן הלאה. חזרנו מהמסע המתיש עם בורג לדלת האחורית...

בנוסף, התברר ש- NRMA עברו דירה ושוב נסענו, ומצאנו. קיבלנו מפות ומס' חבר לאוטו ויצאנו מהעיר. הדרך היתה יפה מאוד ושוב ראינו קנגורו מתים וגם חתול אחד (לא מת). בשלב מסוים הפך הכביש לדרך עפר והגענו להיל אנד מאובקים ועם פאנצ'ר. למזלנו הרב קנינו היום מפתח לגלגלים והחלפנו גלגל די בקלות. בקאנטרי שוחטים אותנו בדלק, כך שנצטרך לעשות את החישוב הכספי מחדש. מחר נטייל כאן וממבט ראשון המקום נראה מאוד נחמד.