שוב "שלום לך יומני". כנראה שתהיה פנקס יומני האחרון לטיול זה. בדיוק היום אנחנו חצי שנה במסע והחגיגות נדחו לימים אחרים.

שמש חזקה העירה אותנו הבוקר לחופו של אגם יוקומבנה. למרות השמש, נשבה רוח הרים קרה והאכלנו את עצמנו ואת הרוזלות בארוחת בוקר. אחר כך יצאנו לאדאמינבי לחפש את ה- i ולראות, כמובן, את ה- Big Trout שהוא, כך נודע לנו, אחד האלמנטים המצולמים ביותר באזור. כדי שלא יגידו, גם אנחנו הצטלמנו.

את ה- i התקשינו למצוא וכששאלנו את תושבי המקום, נשלחנו לשלושה מקומות שונים, עד שבאחרון נתברר שחיסלו את העסק. אז התחלנו לנסוע. בהתחלה ל- Kiandra, עיירה שנוסדה בזמן ה"בום" ב- 1860. סיירנו שם לפי שלטי ה- NPWS ולמדנו עוד קצת פרטים על מה שהיה שם.

משם המשכנו צפונה עד מערות Yarrngobilly, אך לאכזבתנו הכניסה למערות הנטיפים (פעם שלישית גלידה) היתה מאוד יקרה וכך הסתפקנו במערה שניתן לבקר בה לבד. המערה גדולה מאוד ופעילה מאוד. אורות נדלקים ונכבים ע"י עין אלקטרונית והמראה מרהיב. מאוד נהננו מהסיור, ובהשוואה לצ'ילאגו אפשר להגדיר את זה כ"מאוד שונה", כיוון שמערה פעילה ומערה יבשה הן פשוט שונות בצבעים, בברק ובטמפרטורה.

אחר כך ירדנו לנפוש בבריכה הטרמאלית ועלינו ונסענו דרך הכביש האלפיני שחוצה את הפארק הלאומי Kosciuszko. הפארק מרהיב ביופיו. הרים גבוהים, עשביה נמוכה ופרחים, קצת פסגות מושלגות, נחלים זורמים ואגמים השייכים ל"סכמת האלפים" שיצרו כאן כדי להשתמש בכוח המים. ככל שעולים הפריחה משגעת יותר בצבעיה ובמגוון הפרחים. מעופפים לא חסרים כאן, אך יש עוד קצת חומר בסטוק. האקליפטוסים כאן גבוהים מאוד והצבעים על הגזע עוד יותר עזים ויפים. לפי כמות המחילות יש כאן וומבטים לרוב ונקווה שנזכה לראות אחד לפני שנעזוב (לא דרוס ולא מפוחלץ).