איך פספסנו? טוב, האמת היא שאם לא היינו מנסים למכור, גם לא היינו מרגישים פספוס, אבל ניסינו וזה פשוט הלך הרבה יותר טוב ממה שתיארנו לנו, אבל לא יכולנו למכור כי לא היה לנו פינק-סליפ.

אז יש לנו 3 קונים בפוטנציה: זוג הולנדי רציני ביותר ונחמדים מאוד, שני ארחי-פרחי שוויצרים, מרסל וחברו, שמציעים את המחיר הגבוה ביותר, ומגנוס ואויאן - שני מתנדבים שבדיים מגבולות שפגשנו כאן במקרה. זו היתה הפתעה מאוד נעימה כמובן. הישיבה במרקט בזמן שאין קונים מאוד משעממת ומעצבנת וגם די קר שם.

הזוג ההולנדי הצליח לשכנע אותנו ללכת למוסך וקצת הסתבכנו עם העניין ונקווה שמחר הכל יהיה בסדר והם יסכימו לתקן לנו את הדרוש תיקון. בכל מקרה, זה הולך לעלות די הרבה. ממש לא מתאימים לנו עסקי הקניה והמכירה ולא מפליא הוא שרוב אלה שעוסקים בזה באופן קבוע הם רמאים לא קטנים. אנחנו מתים כבר להיפטר מהמכונית ולטוס מכאן, אך זה מאוד מפתה לקבל כמה דולרים ובשבילם לשבת עוד כמה ימים ולחכות.

נו טוב, יש רק לחכות ולראות מה ילד יום. בינתיים לא איבדנו סבלנות.