בסוף אנחנו מוצאים מה לעשות בסידני ולמי שיש כסף - יש הרבה אפשרויות. היום בילינו נהדר והספקנו המון ובלי להרגיש חלף לו הזמן ופתאום היה כבר ערב.

בבוקר יצאנו שוב לגלריה של NSW לסגור את ה"חוב" הישן. הגענו וישר עלינו לתערוכת הצילום, שהיתה מעניינת ביותר וכל צילום לווה בכמה מילים של הצלם המסבירות את הרקע לאותו צילום. סדר הצילומים כרונולוגי ואפשר דרכו לעקוב אחרי תולדות חייו של האמן והתפתחותו כצלם.

מהתערוכה צעדנו לעיר. גם היום חופש, והכל סגור כמעט. אנשים מעטים ומכוניות מעטות נראות ברחוב והיה מקום לשבת במק-דונלד. משם הלכנו לסרט, כן, 7 חודשים שכבר לא ראינו סרט והחלטנו שבאמת הגיע הזמן. הקרנת צהריים של An American Tail: Fievel Goes West , סרט חביב ביותר של אדון שפילברג. צחקנו ונהנינו, בעיקר מהבעת מצבי הרוח המשתנים של הגיבור בעזרת אוזניו. אין ספק שהמדיה הזו מאוד חסרה לנו, והבטחנו לעצמנו לנסוע לסרטים בימי שני למועצה.

סגרנו עוד חוב ישן ועלינו למגדל העיר סידני, שהוא הבניין הגבוה ביותר בחצי הכדור הדרומי. נכנסנו על תקן סטודנטים ועלינו בספיד למעלה. הנוף הנשקף פשוט מהמם וסידני הענקית פרושה על כף היד. מרשים ביותר הנמל המפורץ ומאות הסירות השטות בו, הגנים המתוכננים היטב וכמובן סימני ההיכר של סידני - בית האופרה, הגשר, הגנים הבוטניים ודרליג-הרבור. ישבנו על כוס קפה + עוגות (לא הכי מוצלחות, אבל יפות) ושוב עשינו סיבוב וירדנו.

עוד 5 ימים אנחנו ממריאים מכאן.