הרוח שרקה לה והעננים ממעל ואפילו טפטוף קל - ואנחנו שפעם מתרגשים היינו מכמה טיפות, כבר לבושים במעילנו החדשים ומטפסים לרמה יותר גבוהה לכיוון צפון מערב. הנופים דומים ליום אתמול ובמרחק עדר איילים וקול פעמוניו. אמנם לא הצלחנו להתקרב לטווח צילום, אבל המראה  כשלעצמו יפה. המשכנו מערבה, חוצים כביש שלא מוזכר במפה המוביל עד סכר אלטה (אותו לא ראינו) ומשם עד Stillaveien, אזור חציבה של צפחה (כנראה). אחרי 20 ק"מ של הליכה היינו רעבים ועייפים, והצטברות הקילומטרים של הימים האחרונים על כפות רגלינו ניכרה. הגענו לכביש שומם, אבל להפתעתנו תפסנו לאחר דקותיים טרמפ לאזור Tverrelvdalen , ושם לא הספקנו לקלל את הנורבגים החולפים על פנינו ונעצר לו אחד שלקח אותנו עד אלטה.

שוב חזרנו לקמפינג בפתחה המערבי של אלטה, אשר מתמלא מיום ליום. הזקן שמח לקראתנו וזכר שאנו הישראלים. אמנם הוא מתעקש לדבר איתנו גרמנית, אבל לא נורא. יש בידינו שלווה מדובשת וחלב ולחם טרי-טרי ולחמניות, אנחנו עייפים עד מאוד ומלוכלכים. סיימנו את הטיול לערבות פינמרק ומחר יום הימור - האם נצליח להגיע בטרמפים בחזרה אל Narvik?