צעדנו לנו ללשכת התיירות הזעירה בסורטלנד כדי לחפש מסלול לטיול בגזרה המקומית. המפה הצבעונית שקיבלנו וידיעותיה של המסבירה לא ממש עזרו, אבל בכל זאת הצלחנו לעלות על השביל המסומן ולטפס לקול דנדוני פעמוני הכבשים וזמזום ענני הזבובים (לשם שינוי מהיתושים...) שאפפו אותנו ובמיוחד אהבו את שדה הפרחים שעל הכובעים שחבשנו.

יום שמש מוצלח בנורבגיה ואפשר היה לטייל בחולצות קצרות. שיא הטיול היה בתצפית מפסגה בשם בובלה-הייה אשר צפתה אל מי הפיורדים ואל פסגות ההרים שמנגד. שיא נוסף נרשם כאשר גילינו שהאגדה על "בריז" – תותי הבר – אינה אגדה. אמנם אלו שמצאנו היו עדיין בוסר, אבל בכל זאת... לאחר הצטיידות כהלכה שמנו פעמינו ל- Svolvær , לא לפני שנהג האוטובוס לא העניק לנו את ההנחה המגיעה לנו - 9 קרונות לכל אחד, אך בסוף הדרך, די עצבני, החזיר לנו סך 20 קרונות - כך שהצדק ניצח. כמו כן, גילינו את המקלחת היקרה ביותר עד כה - NOK20 – אבל צריך להתקלח מדי פעם.

איי לופוטן, כפי שהם מצטיירים דרך שמשת האוטובוס ועד גובה העננים, מתאפיינים במצוקים מחודדים, בניגוד לאיי ווסטרלן השכנים שהם מעט יותר מעוגלי פינות. המוני טרקטורים עם מקצרות ירקו ירק לעגלות וסתמו את הכבישים הצרים. והריח - ריח ניחוח חציר".