לאחר שאומנו בהליכה בגשם ובהליכה בצוותא עם יתושים ונהיינו טובים, הועלינו בדרגה והיום ערבבו לנו את שניהם... אבל גם את זה עברנו עם אבדות קלות בלבד. נחתנו ב- Lønsdal, ומבלי מפה בחרנו את אחד המסלולים המסומנים. הפסגות לא מראות שום סימן וכוונה להתנער מערימות השלג ושוב הצטערנו על חוסר במדריך צמחים. כמויות הצמחים גדולות, ומפעם לפעם אנו מגלים צמח שעדיין לא ראינו. גשם בכמויות שונות טפטף רוב זמן ההליכה, אך ניצלנו חור קטן יבש לעשות תה ולנוח מעט. לאחר שחזרנו ל- Lønsdal, ירדנו לכיוון הנהר. מראה המים הגועשים מתחת לגשר היה מרהיב, אם כי קצת חוסר זהירות גרם לאחת מאיתנו ליפול ולהוסיף עוד עיטור מאחד הטיולים. סוף היום בהמתנה ארוכה בתחנת הרכבת. הזמן לא זז, אך בסוף הרכבת הגיעה. רכבת לילה לטרונדהיים, לא לקהיר. עוד לילה חסכנו לינה, אם כי שילמנו על מקומות. החלטנו שלנסיעה ארוכה כזאת אין צורך שיקימו אותנו כל פעם לכן שילמנו 30 קרונות. לאחר שינה נים ולא נים התגלו לנו בבוקר – בדיוק כמו שמר שיחור כתב בספרו - שדות החיטה הנרחבים.