לשם שינוי, היום אנחנו מחכים בשדה התעופה ולא בתחנת רכבת. עוד שעה וחמש דקות נמריא בדרכנו לאיסלנד הבלתי ידועה. הלילה קרה דבר שכבר שבועיים וחצי לא קרה לנו כמותו - גשם דפק על חלון אוהלנו!! במזג אוויר גשום התקפלנו ונסענו באוטובוס ל- Moss וברכבת לאוסלו. נעלנו את התרמילים בלוקרים, קנינו אוכל וטרפנו אותו על ספסל רחוב מוקף מזבלה. פנינו לכיוון הדואר (לא הגיע כלום) ולקניית עדשה חדשה למצלמה. קצת מזכרות - כפיות עץ צבעוניות באדום ובכחול עם קישוטים מסורתיים. לפי התכנית הן יהיו בפינה המערבית של המטבחון. את הפרידה מאוסלו חגגנו עם קפה ועוגת קרם שכבתית מצופה מרציפן. לא זול אבל טעים.

אוטובוס לשדה התעופה. נכנסים פנימה, אורזים היטב, ממלאים את הקולמן מים, אם לא יתפוצץ - לא יבשל. שולחים את התיקים ושוב נזכרים שמגישים ארוחה ואנו לא נוהגים לאכול בשר. קצת מאוחר, אך הם יעשו כמיטב יכולתם. מעבירים את הזמן בהוצאת הכסף שמגיע לנו מהחזרי המס ובהוצאת שארית המטבעות על קפה, מוצרט-קוגל וטובלרון. הזמן עובר, הנוסעים מצטברים והשעה קרבה. בדרך לאיסלנד. מעניין איפה נישן הלילה...