• Ora Gazit

שביל חיפה | מקטע 18: אל רכס ראש הכרמל וסטלה מאריס


אוקטובר 2016 - המוטיב המרכזי: לא אירא רע כי אתה עמדי

והפעם – מקטע חגיגי במיוחד. היום מתלווה אלינו הוגה השביל ויוצרו, גיא שחר. גיא הוא איש אשכולות – ארכיטקט, גיאוגרף, מתכנן סביבה, טייל בנשמה, מתעד וסקרן בלתי נלאה - והכל מפרספקטיבה הוליסטית רב-תחומית. כל התארים הרמים הללו לא מונעים ממנו להיות גם בחור צנוע ונחמד עד מאד, ואנחנו שמחים על נוכחותו ועל הסכמתו להצטרף ולהלך איתנו!

כמה הולם כשבפתח המסלול היום אנחנו מגלים את הכתובת הזו על הקיר: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי".

אחרי שני מקטעי-חוף מישוריים, חוזרים לשגרה! אחחח כמה התגעגענו לעליות... לפנינו מקטע יפהפה, קצרצר, אך לא מרחם - מתחילתו ועד סופו אנחנו במגמת עליה. יצאנו השכם בבוקר בהרכב משפחתי כמעט מלא ובתכנית לצעוד שוב שני מקטעים ברצף. מהר מאד הנפש הילדית של גיא פוגשת בנפש הילדית שהבאנו מהבית, והם סוטים מהשביל ודוהרים במעלה הסלע הלבן לחפש מציאות.

האמת? קצת מביך לשמש בתפקידי המסורתי – הקראת הטקסט לאורך השביל – כאשר כותב השורות צועד לידי, אבל תוך כדי הליכה תרגלנו והתרגלנו...

על יד מערת אליהו, הסגורה היום לרגל השבת, אנחנו מגלים מדרגות עתיקות חצובות בסלע, ולומדים מגיא כי הן מובילות אל בור מים נחבא שאליו היו נאספים מי הגשמים. אנחנו מקיפים את המבנה שהוקם מעל המערה. הכל סגור.

מכאן הדרך ממשיכה לסירוגין – פעם מדרגות, פעם בשביל - המטפסים עד סטלה מאריס. השביל היפהפה עובר בחורש טיפוסי – אלונים, אורנים, אלות – שבעונה זו של השנה הוא די יבש ומאובק, ממתין לגשם. יחד עם זאת שומר על מסתוריות וחן.

כשעולים מעט מעל החורש הנוף נפתח לכל עבר והוא ממש עוצר נשימה. קרני השמש הרכות של הבוקר מחזירות לו אהבה ואנחנו מתפעלים. מאחורינו שיפולי ההר, מפרץ חיפה ושכונת בת גלים, בה טיילנו במקטע הקודם.

מתחתינו הים, שרוע לכל רוחב העין. ספורטאי הבוקר החרוצים של שבת כבר יצאו אל הים בהמוניהם והוא מלא כעת בסירות, גלשנים, סאפים וכלי שייט נוספים. לאורך רחוב יוברט המפרי רצים והלכים מורידים את ארוחות החג.

מעלינו, מבצבצות האנטנות המזדקרות ממבנה המגדלור שבראש ההר, שהיה בעבר ארמון הקיץ של שליט עכו עבדאללה פחה וכיום מחזיק בו חיל הים. לפנינו עוד מדרגות המטפסות מעלה מעלה, מהלכות על הגבול שבין ההר לים. חוצות בתוך השיחיה האפורה.

ובכן, אנחנו ממשיכים לטפס בהר, ופוגשים בדרך מבני בטון סגורים. בעבר שימשו מבנים אלו כחלק ממערך הביצורים הבריטי וכיום נבנו בראשם מעקות תצפית אליהם ניתן לעלות ולהשקיף לכל עבר. אם לא היה כל כך מוזנח ומלוכלך כאן, המקום היה מושלם.

לא בכדי הקפלה הבודדה המהממת החולשת על הנוף – סטייל יוון - היא אחד המקומות המצולמים בחיפה. אני מחפשת את הטוויסט האישי שלי לסיפור ומנציחה את הצללים של חמישתנו על הרקע הפסטורלי. אפילו בצל אפשר לראות כמה אנחנו מחוייכים, כך נדמה לי.

והעין לא שבעה מאור הבוקר הנהדר, מהעננות המושלמת ומהנוף הנפלא שסידרו את מקטע 18 כל כך יפה... הכל לכבודנו!

מאמץ אחרון ואנחנו למעלה! זה המגדלור. שכפי שהזכרנו – נמצא בשטח צבאי, ועל כן לא ניתן לתקרב ולבקר בו. נזכיר רק כי על שמו מכונה המקום עד היום – סטלה מאריס, שפירושו – כוכב הים.

לעומת זאת, הכנסיה שבמנזר הכרמליתים פתוחה לקהל ואנחנו נכנסים אל המבנה המפואר שתקרתו עטורה ציורים מרשימים. המקום מלא בקבוצות וביחידים, אך השקט והסדר נשמרים בקפדנות. את המקטע הזה אנחנו מסיימים כמומלץ על גג תחנת הרכבל העליונה, וממשיכים ישירות למקטע הבא.


לפרק הבא: מקטע 19 - צפון מזרח רכס הכרמל

חזרה לאינדקס מקטעי השביל



#שבילחיפה #טיולבחיפה #סטלהמאריס #מנזרהכרמליטים #מערתאליהו

מוזמנים להרשם לבלוג ולקבל למייל כל חלום חדש שמתפרסם
  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

זכויות יוצרים חלומות שמורים © כל הזכויות שמורות לאורה גזית