• Ora Gazit

שטוקהולם - באושר ועושר


בבוקר שלמחרת אני פוקחת עיניים והדבר היחיד שאני רוצה הוא פשוט להמשיך להיות כאן, בשטוקהולם - באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

אבל אם נחזור רגע אחורה, מהבית הדברים נראו קצת אחרת. זה התחיל בכך שהקלדתי "שטוקהולם" ומהגוגל זעקה אלי הכותרת "גידי גוב יגלם גווייה בסדרה 'שטוקהולם'". מה אני אגיד? זכיתי לקבלת פנים מלבבת ובהחלט התחלה בלתי צפויה לחיפוש נקודות עניין בעיר...

כשאני נוסעת ליעד חדש אני אוהבת להתחיל מהחיפוש הרחב ביותר. תחילה כותבת את שם היעד ורק אז מתחילה למיין תוצאות, חודרת פנימה, מצמצמת אפשרויות, יורדת לרזולוציות יותר ויותר צפופות. והנה, הכותרת הזו, ואני כלל לא ידעתי שקיימת סדרה בשם זה...

הצד של האושר

בוקר ראשון שלנו בעיר. אנו צועדים בפארק, שיהפוך ל"פארק שלנו", והוא צמוד למלון, גם הוא "שלנו". את רשימת האתרים שהכנתי מבעוד מועד אני זונחת בצד וכל מעייניי נתונים כרגע לשלכת הנהדרת שעוטפת אותי. אני מתקשה להאמין שזה אמיתי, לשבוע מהמראות שסובבים אותי, מהצבעים, ומוכנה להישאר כאן לתמיד - ואם לא לתמיד, אז לפחות עד סוף הסתיו.

הגענו רגע לפני הסוף. שבוע לפני כן אני בטוחה שהשמלות הכתומות-זהובות-חומות-אדומות של העצים היו בשיאן. כעת חלק מהעצים כבר עירומים, אבל העלים שנשרו טרם הספיקו להתפזר, והם נחים בערבוביה צבעונית על הארץ, מתגלגלים ברחובות, מסתחררים באוויר.

העלים הסוררים מתעללים באנשי מחלקת הגנים של עיריית שטוקהולם. אלה - מנסים לגרשם מהשבילים בעזרת מפוח גדול, ואלה ממשיכים להתעופף ולהיערם כאילו כלום. מן קרב אבוד ומשעשע, כשברור לכולם ידו של מי תצא גם בסתיו הזה על העליונה.

הפארק שלנו לא גדול, אבל הוא מרהיב ומספק לי את מראות של שלכת אמיתית, עליהם חלמתי הרבה זמן. כבר שנים שאני רוצה לנסוע ל"טיול שלכת", ואיכשהו זה לא קרה. תמיד היו העדפות אחרות בראש הסולם, המועדים הספציפיים כל כך לא היו פנויים, ועוד מיני תירוצים מהסוג הזה. והנה, אני כאן, בעיר מוזהבת, וזה באמת אושר אמיתי שקשה לתאר.

הפארק "שלנו"

לרציניים בלבד: חודש אוקטובר כולו הוא חודש מצויין לראות ולחוות את השלכת בשטוקהולם. השלכת בשיאה בערך עד אמצע החודש. חברת נורבג'יאן מפעילה טיסות ישירות ולא יקרות מהארץ.

האגאפארקן - Hagaparken

אבל עם כל הכבוד לפארק שלנו, Hagaparken הוא-הוא המקום בשטוקהולם לחוות שלכת. את פארק האגה המקסים הקים בסוף המאה ה- 18 המלך גוסטב השלישי, לרווחתו ולרווחת נתיניו. מחווה לא מובנת מאליה כלל. הוא חלק מהפארק הלאומי העירוני המלכותי (Royal National City Park), ונמצא בצפון שטוקהולם בפרבר Solna, על שפת אגם Brunnsviken.

שביל בפארק האגה

הפארק מעוצב בסגנון פארק אנגלי וזוכה לפופולאריות רבה כאזור לפעילויות פנאי של תושבי העיר וסביבתה. במרחביו פזורים מבנים ומונומנטים מעניינים כגון ארמון, אורוות עתיקות (בהן גם ממוקמים בית קפה נחמד ומוזיאון קטן), פביליון, בית קברות, פגודה סינית ועוד. עד היום נמצאת האחוזה המלכותית בתוככי הפארק, ובה מתגוררת הנסיכה ויקטוריה עם משפחתה.

מקדש ההד - כאן היה המלך אוכל את ארוחת הבוקר שלו

אל הפארק הגענו מהמלון ברגל והקדשנו כחצי יום לשיטוט בין השבילים היפים המרשתים אותו. התפעלנו עד מאד. השלכת, ההשתקפויות המושלמות במי האגם, הצבעים שהטבע זימן לנו - קשה להאמין שכל היופי הזה נמצא ממש בצמוד לעיר.

השתקפויות מרהיבות באגם ברונסוויקן

השלכת היתה, אם כן, מוטיב מרכזי שליווה את הטיול שלנו. אם ביום הראשון נעצרתי על יד כל עץ וצילמתי כל עלה, לאט לאט "התרגלתי" לעולם המקביל שבו אני נמצאת ולמדתי להתהלך בתוכו כאילו הייתי כאן מאז ומתמיד.

אבל שטוקהולם אינה רק שלכת. זוהי עיר ענקית מלאת נקודות עניין, שברור היה מראש שבארבעת הימים שעמדו לרשותנו נחווה רק על קצה המזלג ממה שיש לה להציע ושלא נספיק למצות אותה. למרות זאת בחרנו לטייל לאט וברוגע ולקחנו את הזמן. מזג האוויר האיר לנו פנים והתנאים להם זכינו איפשרו הליכה מרובה ברגל, שבתורה איפשרה לנו להעמיק את ההיכרות עם המקום ולגלות פינות יפהפיות.

הצד של העושר

שטוקהולם היא מכרה אדיר של תרבות ואומנות, החל ממוזיאונים גדולים ו"ייצוגיים", דרך מוזיאוני נישה ועד גלריות וחללי תצוגה מסוגים מגוונים. היה כה קשה לבחור לאן להפנות את האנרגיות שלנו, וכך קרה שהחלטנו לדלג על מוזיאונים המוגדרים כ"אתרי חובה בעיר", כמו מוזיאון הספינה Vasa (בו ביקרנו לפני כמעט 30 שנה), המוזיאון הפתוח Skansen ומוזיאון להקת אבבא הבלתי נמנע – ופשוט זרמנו עם רחשי הלב.

לרציניים בלבד: שעות הפתיחה של המוזיאונים בשטוקהולם, בעיקר ב- low season, הן יחסית קצרות. פותחים מאוחר וסוגרים מוקדם. אם זמנכם קצר, כדאי לשים לב לשעות הפתיחה ולתכנן את צעדיכם בהתאם.

גלריה 5 במרכז התרבות העירוני - Kulturhuset Stadsteatern

'האם תוכלו בבקשה לצלם אותנו יחד? הנה, כאן, ליד התמונות שלנו, אלה אנחנו'. כך פונה אלינו אחת מתוך 97 ניצולי השואה שהפורטרטים שלהם מוצגים בגלריה 5 במרכז התרבות העירוני. היום הוא יום פתיחת התערוכה. אנחנו מהמרים, למרות החשש להרגיש "לא במקום", ונכנסים עם כל המי ומי השוודיים ועם משפחות המצולמים לגלריה.

לכל איש יש שם

בפנים, חלל צנוע שבו "מבוא לשואה ולגבורה", אם אפשר לכנות זאת כך, ולאחריו נפתח חלל עצום - מקירותיו מביטים אלינו פנים של אנשים.

אני עוברת אחד אחד. קוראת שם, תאריך לידה, עיר וארץ מוצא, מחנות ושנת הגעה לשוודיה. כל כך מעט וכל כך הרבה מידע שמצטרף לפנים, להבעה, לאישיות. אני מתקשה לעצור את הדמעות.

המינימליזם של התערוכה מעצים את החוויה, והיא כה מרגשת, נוגעת, כואבת. והנה הגברת הזו, הקטנטנה, החייכנית, הכל כך חיה, שניגשת אלינו ומבקשת. ואז מצטרף גם החבר, שעומד כעת לידה וגם הצילומים שלהם תלויים זה מתחת לזו, ומתפתחת שיחה קטנה, וישראל, ונתניה, וחיפה והכל מתערבב בתוך ההתרגשות הכללית.

דימויים אומנותיים ומציאות מתערבבים אלה באלה

מרכז התרבות העירוני הוא במרחב ציבורי המאגד תחת קורת גג אחת מגוון פעילויות ואירועי תרבות. בין הפעילויות – מופעים שונים ומגוונים, ספריות, הרצאות, קולנוע, תערוכות ומסעדה בשירות עצמי סטייל איקאה.

המקום נמצא במרכז העסקי של העיר בשכונת Norrmalm בבניין מודרניסטי גדול הנושק לכיכר סרגלס - אחת הכיכרות המרכזיות, ההומות ונוסיף גם - המכוערות – בעיר.

מבט-על על כיכר סרגלס ממרכז התרבות העירוני

שתי תערוכות הצילום שהוצגו בגלריות נראו מעניינות, אבל אותי סקרנה במיוחד תערוכה בשם "Witnesses". הצלם מיקאל ינסון (Mikael Jansson), שגם אותו זכינו לפגוש ולשוחח עמו באותו הערב, הוא בכלל צלם אופנה וסלבריטיז מהמובילים בשוודיה ובעולם. כשזכה במלגה של קרן שוודית-יהודית להנצחת השואה, לא הבין איזה סדר גודל של פרוייקט נפל לידיו ולאיזה מסע הוא צולל. במשך חודשים הוא איתר את האנשים, ניצולים החיים כיום בשוודיה, ביקר מספר פעמים באושוויץ והיה אף ביד ושם בירושלים. "תוך כדי תנועה" הוא החליט לא להסתפק בצילומי סטילס וגם ראיין ותיעד את האנשים בוידאו. חלקים מהעדויות מוקרנים בתערוכה על מסכים, ורשומים כציטוטים על הקירות. יתר החומר המוקלט מתוכנן להפוך לסרט תיעודי.

מרכז התרבות Kulturhuset Stadsteatern - כתובת: Sergels torg // אתר

כיכר סרגלס בלילה - אחת הפחות מרנינות בעיר

לרציניים בלבד: אם הגעתם בחודש הקרוב ויש דבר אחד שתעשו בעיר (חוץ מלראות את השלכת) – זו התערוכה הזו! היא מוצגת עד 16 בדצמבר. הכניסה לבניין כולו ולתערוכה עצמה בחינם.

הגן של מילס – Millesgården

בשילוב מושלם, שאולי רק אמן יכול להגות, משולבים זה בתוך זה - הנוף, הבית, הגן והפסלים. מכל זווית הדברים מקבלים חיים חדשים ומהות שונה. אנחנו סובבים אותם הלוך וסבוב ולא שבעים מהמראות המתחלפים. לאט לאט השמש מנמיכה, הצללים מתארכים וצבעי השלכת מתערבבים בורוד ובכתום של השקיעה.

איקרוס - נוגע בכוכבים

הגן הנהדר של מילס מפתיע ומפעים. הפסלים הדומיים חיים לגמרי, מלאי תנועה. הגן משקיף על מפרץ יפהפה ועטור בפסליו של האמן קרל מילס. הוא ואשתו, הציירת אולגה מילס, רכשו להם בית על האי Lidingö ובו התגוררו, עבדו ומימשו את חלומותיהם, המגלומניים במקצת יש לומר.

במקום ניתן לבקר בסדנת האמן, בבית על חדריו, בגן הפסלים, וגם במוזיאון קטן שבו מוצגות תערוכות מתחלפות. גם בית קפה יש, אך אותו לא הספקנו לדגום. המוטיבציה העיקרית שלי להגיע לשם היתה התערוכה המוצגת כעת במוזיאון. תערוכה סביב דמותו של האמן ואיש העסקים האנגלי וויליאם מוריס, שהיה רב פעלים והתפרסם כמעצב טקסטיל, אך עסק גם בכתיבת ספרים, בתרגום, בשימור מבנים ישנים ובפובליציסטיקה סוציאליסטית.

עיצובים בטקסטיל - וויליאם מוריס

סיפור חייו ואומנותו משולבים זה בזה בתערוכה. תערוכה צנועה ומעניינת, שלמרות שהיתה המניע להגיע עד שם, בדיעבד התגלתה כ"חוליה החלשה" בביקור במקום. שכן גן הפסלים ובית האמנים מרשימים פי כמה.

הגן של מיילס Millesgården - כתובת: Herserudsvägen 32, Lidingö // אתר

חדר בביתו של הפסל קרל מילס

לרציניים בלבד: ההגעה לגן של מילס משלבת נסיעה ברכבת התחתית, בחשמלית והליכה ברגל. יש לנסוע בתחתית עד תחנת Ropsten ומשם בחשמלית תחנה אחת עד Lidingö Torsvik. שימו לב! אין לצאת מתחנת התחתית, אלא לעבור במעבר פנימי המוביל לתחנת החשמלית. לאחר שירדתם מהחשמלית יש לעלות ברגל בשביל כ- 15 דקות לפי השילוט המצויין.

מוזיאון הצילום - Fotografiska

הבחירה ללכת ברגל עד המוזיאון מובנת מאליה עבורנו, אך הדרך אל מוזיאון הצילום רצופה מהמורות, מנהרות, ואתרי בניה. אין לי מושג מה השוודים מקימים שם בצומת הגדולה המחברת בין גמלה סטאן לסודרמאלם, אבל זה לא נוח! וזה הולך להימשך כנראה לא מעט זמן...

פוסטוגרפיסקה הוא מוזיאון נפלא, וכשנכנסים פנימה שוכחים באחת את תלאות הדרך. במוזיאון מוצגות במקביל מספר תערוכות צילום מתחלפות.


לשמחתנו "נפלנו" על תערוכה רטרוספקטיבית של לארס טאנביורק (Lars Tunbjörk), המציגה את מכלול עבודתו, ובו בזמן מנציחה את זכרו של הצלם השוודי בעל השם העולמי שהלך לעולמו ב- 2015.

פרט מתוך התערוכה של הצלם לארס טאנביורק

יצירותיו של טאנביורק מאופיינות בצבעים עזים ובבחירת סצינות ונושאים שוליים לכאורה. הוא צילם בפרברים ובערים פרובינציאליות, בסביבות מסחריות ובמרחבי משרדים אפורים. צילומיו גורמים לצופה להשתהות מול התמונה ולחשוב. צילומיו מעוררים רגשות עזים ולא ניתן להישאר אדיש מולם. בחוגי הצילום השוודי השתרש המושג "Tunbjörkare", שמשמעותו - תמונה בעלת תכונות מיוחדות, כאשר הכוונה בדרך כלל לתמונה ביקורתית המשקפת סצינה יומיומית אבסורדית או סוריאליסטית.

כשצילמתי את התמונה הזו חשבתי על לארס

תערוכה נוספת בה ביקרנו חשפה לקהל הרחב יוצרים עכשוויים בתחום הצילום השוודי. הטאלנטים, צלמים מקצועיים וחובבים, נבחרים על ידי ועדת שיפוט מדי שנה. התערוכה היא למעשה מעין פאזל ענק ומגוון, המשלב שלל ביטויים אומנותיים, טכניקות ונושאים בעלי חשיבות לחברה המודרנית בעולם בכלל, ובשוודיה בפרט.

העומס הויזואלי והרגשי לאחר שתי התערוכות הללו, ובפרט זו של לארס טאנביורק, לא הותיר בנו כוחות להמשיך גם לתערוכות הנוספות המוצגות במקום. אני בטוחה שההפסד היה כולו שלנו... לעומת זאת על בית הקפה הנעים שבמקום לא דילגנו. הוא נמצא בחלל גדול ספון קורות עץ ושולחנות ארוכים ומאסיביים והכל עטור בחלונות ענקיים המפיצים אור ומשקיפים אל הים והאיים השכנים. מומלץ לקחת שם הפסקה קלה.

מוזיאון הצילום Fotografiska - כתובת: Stadsgårdshamnen 22 // אתר

מומלץ לקחת הפסקה בבית הקפה של המוזיאון

המוזיאון לאמנות מודרנית - Moderna Museet

הם יושבים קבוצות-קבוצות. כל קבוצה סביב יצירה אחת. הם דנים בה, מנתחים אותה, רושמים אותה ואת מסקנותיהם. לא ברור אם מדובר בי"א5 או אולי בי"ב7, אבל הם עובדים ברצינות ומשוחחים בלהט. אף אחד לא מהסה אותם ולא נשמעת בכל המוזיאון אף גערת "ששששששששששש". מותר לדבר, להביע דעה, לצחוק. יש שיאמרו שזה לא מכבד את העבודות הניבטות חמורות סבר מהקירות סביב, אבל בעיני כה מרעננת חדוות החיים הזו שפרחה לה פתאום בתוככי היכל הקודש של האמנות.

ספרי אומנות פזורים ברחבי המוזיאון, מזמינים אתנחתא של עיון נוסף

עם הצצה למוזיאון האדריכלות הסמוך (והמעניין ושווה ביקור בפני עצמו), המוזיאון לאומנות מודרנית של שטוקהולם הוא מוצלח במיוחד. אוסף המוזיאון כולל כיום עשרות אלפי יצירות המוצגות בתחלופה – החל מיצירות אייקוניות של אמנים בינלאומיים ידועי שם ועד לאמנים עכשוויים שרק התחילו את דרכם. דגש מושם על אמנות שוודית ונורדית.

מוזיאון Moderna Museet - כתובת: Skeppsholmen . Main entrance: Exercisplan 4 // אתר

לרציניים בלבד: האי Skeppsholmen , עליו שוכנים המוזיאון לאומנות מודרנית ומוזיאון האדריכלות, הוא נעים ויפה לטיול. אם זמנכם בידיכם, כדאי להקדיש לו זמן ולהתהלך בשביליו.

האי Skeppsholmen

תצפיות

אין לי מושג מיהו או מהו מונטליוס, אבל הדרך הנושאת את שמו, Monteliusvägen, נעימה ומובילה לתצפית יפה. מדובר ב"שביל מרפסת" העובר בצמוד לצלע ההר ומשקיף על אגם מאלארן, על בניין העירייה ועל האי שנמצא ממול. המסלול קצר ונוח להליכה ועובר במקביל ומצפון לרחוב Bastugatan.

שביל מרפסת יפה

אבל רגע! זו אכן תצפית חיננית בהחלט, אך מה על תצפית נהדרת ומרהיבה? כזו שאינה מסומנת במפות? שאינה משולטת ומגיעים אליה רק יודעי דבר? בואו איתנו –

אחרי שמיצנו את שביל מונטליוס, ממשיכים ללכת ברחוב Bastugatan. הרחוב מתעקל בעיקול חד שמאלה ולפנינו מופיע גשר קטן. חוצים אותו וממשיכים ישר ברחוב Gamla Lundagatan. מלפנים בתים קטנים וצבעוניים והכביש הופך לדרך שנכנסת לתוככי שכונת הבתים הנהדרים. אני מציצה לחצרות ולגינות המטופחות ומה אני אגיד לכם? בבתי העץ והאבן הצבעוניים הללו גרים בבוודאי אנשים מאושרים.

הדרך מטפסת מעט ומגיעה אל מצבור סלעים אפורים וגדולים. אם תטפסו בהם – תגיעו לגן עדן. שטוקהולם מונחת על כף היד, שקט, אחר הצהריים האור נופל בדיוק על הצד הנכון והמראה מושלם. נקודת התצפית הזו מכונה Skinnarviksberget והגוגל מפס מכיר אותה.

שכונת קונגס הולמן - בשקיעה היא נורא יפה

הספריה העירונית - Stadsbiblioteket

אין ספק שבשטוקהולם נעתקה נשמתי יותר מפעם אחת. אבל אחת ה-פעמים היתה עם כניסתנו לספריה העירונית. לא בא לי לכתוב עליה יותר מדי מילים. אתן לתמונה ולסרטון שמתחתיה לדבר...

הספריה העירונית Stadsbiblioteket - כתובת: Sveavägen 73// אתר

גמלה סטאן

העיר העתיקה של שטוהולם, גמלה סטאן, היא אולי האתר הידוע ביותר שלה. היא יושבת על אי קטן ומתהדרת בסמטאות צרות מאד, צבעוניות מאד, ויפות מאד. זהו מקום תיירותי להפליא, עטור בחנויות מזכרות חינניות, בתי קפה חביבים ומספר נקודות עניין ביניהן מוזיאונים, כנסיות וארמון מלוכה.

צרה, צבעונית ויפה

בעונה זו של השנה הסמטאות די ריקות, כמעט פרטיות. כנראה שבקיץ צפוף והומה כאן מאד. נעים לשוטט כאן, לבוא ולצאת בחנויות ובבתי קפה. העיניים נמשכות למעלה, אבל למטה המדרך עשוי אבנים-אבנים ולכן צריך לשים לב היכן מניחים את הרגל. וכך מזגזג לו המבט מלמעלה למטה וחוזר חלילה.

בתי קפה נעימים

אם זמנכם בידכם, ממש במרכז האי נמצא מוזיאון נובל (Nobelmuseet) המוקדש לזוכי פרס נובל במהלך השנים ולתגליותיהם. במקום תערוכות מתחלפות, כאשר אנחנו זכינו לבקר בתערוכה סביב דמותו של מרתין לותר קינג ועסקה באיש ובפועלו. מוזיאון נחמד ומעניין.

הצד האחר של העושר

"בתחנת הרכבת הענקית של שטוקהולם נאלצנו להשאיר הון על לוקרים. בסוף התרשתנו על עצמנו ויצאנו לסייר קצת בעיר. אחר כך הצבענו על המפה ואל המקום שיצא נסענו ברכבת. באזור דלארנה היפה מים ויער, שקט וגם זול יותר - קמפינג 40 קרונות. וזה אומר שיותר זול לגור באוהל בדלארנה מאשר בלוקר בשטוקהולם..." כך כתבנו ביומן המסע שכתבנו בטיולנו בשנת 1991. שטוקהולם, ממנה נמלטנו לאחר יום אחד בלבד, היתה יקרה עבור שני תרמילאים שבסך הכל רצו לראות עולם.

האם התרשמותנו מהעיר השתנתה בביקור הנוכחי? האמת שלא כל כך... מדובר עדיין בעיר יקרה! ויש לקחת זאת בחשבון כאשר שמים את האצבע על הגלובוס ומחליטים – שטוקהולם!

המרכיב הכואב ביותר הוא הלינה. בחירת מלון בשטוקהולם היא עניין לא פשוט, מסתבר. העלויות מאד גבוהות, גם בהשוואה לערים אירופאיות גדולות אחרות. כשכבר מוצאים מלון מרכזי, חדר עם מיטה זוגית (לא טריוויאלי בעיר הצפונית), מקלחת פרטית ולא משותפת (לעיתים תהיתי אם שורשי הקיבוציים טמונים אי-שם בשוודיה) – מגלים פתאום שהמחיר שמצאנו אטרקטיבי כל כך מפני שמדובר בחדר ללא חלון!!! האם זו המצאה שוודית לאנשים מזוכיסטים במיוחד?

אני באופן אישי לא אוהבת דירות, ומאד אוהבת לגור בצנטרום של הפיילה – אז העדפתי לזרום עם הקריזות שלי ולשלם יותר. ניתן כמובן להפחית עלויות ולקחת דירה או לגור פשוט מחוץ למרכז (או בחדר בלי חלון...).

ב- Elite Hotel Stockholm Plaza מצאתי חדר עם מיטה זוגית במחיר סביר, עם חדר אמבטיה פרטי ואפילו עם שני (!!) חלונות המשקיפים אל גגות העיר היפים.

מחלונות החדר שלנו נשקפים גגות העיר

מיקום המלון מעולה – הכל במרחק הליכה, ויש תחושת ביטחון גם כשחוזרים בלילה. צוות המלון אדיב והשירות מצויין. נציין במיוחד את ארוחת הבוקר המגוונת והמפנקת מאד!! וגם את המדרגות היפות...

מדרגות נהדרות

מה היה פחות מוצלח? ובכן, הדבר היחיד שהעיב על האידיליה התגלה בדמות מקלחון מעצבן שלא חסם את המים וכל רחצה הסתיימה בהצפה של רצפת המקלחת. נציין עוד כי החדר שהוגדר "סטנדרטי" היה קטן(!). לנו זה לא הפריע, אבל כדאי לקחת בחשבון בעת ההזמנה. עוד אמליץ להזמין חדר עורפי. בחדרים הפונים לפארק היפהפה "שלנו" יש רעש מהכביש ומהמסעדה הממוקמת מתחת למלון והופכת לפאב הומה בסופי השבוע.

גם המסעדות בשטוקהולם יקרות. די מהר הבנו את זה ומלבד בתי קפה, שבהם השקענו את מיטב המרשרשים שלנו, אימצנו את Vapiano, שאחד מסניפיה היה בסמוך למלון שלנו. זוהי רשת בינלאומית של אוכל איטלקי טעים ובשיטת החצי-שירות-עצמי. עציצי הבזיליקום והרוזמרין הפזורים על השולחנות, מהם הקהל מוזמן לקטוף ולהעשיר את המנות, עושים את ההבדל.

דמי כניסה לאתרים דומים לאלה שיש בארץ, אך בשונה מישראל יש בשטוקהולם מגוון גדול של אתרים ומוזיאונים מצויינים שהכניסה אליהם בחינם. שווה לבדוק למשל את הרשימה הזו (אבל לא רק). כמו כן, מומלץ לבחון את הכדאיות של Stockholm Pass מול תכנית הטיול שלכם. הכרטיס מקנה כניסה חופשית להרבה אטרקציות בעיר והוא תקף למספר ימים, על פי בחירתכם.

נסיעות – מרכיב יקר! אם בתכניתכם להשתמש בתחבורה ציבורית, כדאי להוזיל את העסק באמצעות רכישת כרטיס ל- 24 או 72 שעות. ההמלצה שלי היא – לכו ברגל! מעבר ליתרון הבריאותי כמובן תחוו כך את הדופק של העיר, תראו אותה, תגלו אותה. בתחבורה ציבורית נגיע מנקוד א' לנקודה ב', כאשר את כל האמצע, שלעיתים הוא מעניין ומסקרן הרבה יותר מנקודות הקצה, אנחנו מפספסים.

הכי טוב ברגל, מניסיון

מוכרחה להודות שהתאהבתי בשטוקהולם. אחרי 27 שנים, העיר נראית עדיין נהדר. היא חיה, צעירה, יפה ומעניינת. הלוואי שאנחנו היינו נראים ככה אחרי כל השנים... השארנו מאחורינו המון דברים שלא הספקנו אבל חזרנו מלאים בחוויות.

עוד על שטוקהולם:

מיכל בן ארי מנור - "רואה עולם" - אספה המלצות לחובבי העיצוב וגם לטיול עם ילדים בשטוקהולם.

אילאיל קופלר כתבה בבלוג שלה מדריך לטיול חסכוני בעיר.

שירלי טוקר כתבה בבלוג שלה על שטוקהולם היפהפיה והמדליקה!

מיכל בן אריה כתבה על שייט בים הבלטי במהלכו הגיעה גם לשטוקהולם.

תודה שקראתם. מקווה שאהבתם! השאירו לי את המילים שלכם כאן למטה במקום המיועד לתגובות, או כיתבו לי לכאן. מוזמנים להרשם לבלוג בקוביית ההרשמה, ולקבל עדכונים על כל טיול חדש שעולה לאוויר, טיפים והמלצות לטיולים בארץ ובעולם.

#שטוקהולם #אורהגזית #טיולעירוני #סקנדינביה #שלכת #המלצותלטיולים



מוזמנים להרשם לבלוג ולקבל למייל כל חלום חדש שמתפרסם
  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

זכויות יוצרים חלומות שמורים © כל הזכויות שמורות לאורה גזית