• Ora Gazit

האגם הלבן, לבן - טרק סובב מון בלאן - יום 10


נקודת התחלה: Montroc

נקודת סיום:Refuge de La Flégère דרך Lac Blanc

מרחק: 13 ק"מ (935 מ' עליה, 477 מ' ירידה)

אני מתעוררת במחשבה על כך שזהו היום הלפני אחרון של הטרק. מנסה לשחזר לעצמי את המסלול שעברתי עד כה, אך הוא מעלה תהו-ובהו רציני בראש ואני מוותרת. מזל שהכל מתועד במחברת היומן שלקחתי איתי. ממלאים מצברים בארוחת הבוקר המצויינת ועוד מספיקים לקפוץ לסופר לקנות כמה מצרכים לדרך – יוגורטים, לחם, שוקולד – אז יוז'ואל... מצחיק איך שני יוגורטים שנותרו לנו מהקניה ביום הראשון ונאכלו למחרת בדרך הפכו למסורת. יש לנו כמה דקות לחכות עד שיגיע האוטובוס ואני משלימה בינתיים כתיבה ביומן על יום האתמול.

ניצול של רגע

האוטובוס מגיע בדיוק בזמן ואנחנו נוסעים בו שתי תחנות ומשם הולכים מספר דקות על שביל המקשר אותנו חזרה ל- TMB. עליית הבוקר המסורתית מתחילה מיד, ללא משחק מקדים הפעם. פנינו אל Lac Blanc – האגם הלבן הנסתר בין ההרים. אומרים שזהו אחד משיאי הטיול ואנחנו מלאי ציפייה. בדרך אנחנו פוגשים ב- Ibex יפהפיים. זכר אחד אמיץ אפילו מתקרב עד מרחק נגיעה מאיתנו. מרגש!

אייבקס אמיץ

גם מטפסי צוקים יש כאן, וגם הם אמיצים ובנויים לתלפיות, עולים לגבהים מפחידים ממש ומאתגרים את כוח הכבידה. גם אנחנו מאתגרים את עצמנו מעט ועולים בסולמות מעלה מעלה. בתחתית הסולם הראשון מפתיע אותנו נחש קטן המתפתל לו בין האבנים, עד שמוצא מקום מסתור תחת שלוגית גדולה. מי אמר "סולמות ונחשים" ולא קיבל?

סולמות (ונחשים)

שלוש שעות עליה ו... כמעט הגענו. בהגיענו לאגם הראשון מקבוצת אגמי Cheserys, כבר נראית מלמטה הבקתה השוכנת על שפת Lac Blanc. אולם העליה אליה מושלגת לגמרי ותלולה מאד. חלק מן הסולמות מציצים מתוך השלג והכל נראה לי מפחיד ובלתי עביר. בשלב זה, בפעם הראשונה בטיול אני מחליטה לוותר. תוקעת רגליים עמוק בקרקע ומודיעה שמכאן אני זזה רק לכיוון אחד – למטה!

אגם אלפיני

אני רואה איך כולם עוברים שם, מוצאים נתיבים בשלג התלול ורק אני תקועה. בפנים אני כועסת על עצמי, אבל לא מצליחה להתגבר על הפחד כשאני מביטה למעלה על המשימה העומדת בפני. לאחר שכנועים וטיעון אחד מכריע במיוחד – "אם כולם יכולים, אז גם את יכולה לעשות את זה" – אנחנו מתחילים לזוז קדימה.

אם כולם יכולים, אז גם את יכולה

ההתחלה קשה ומפחידה אותי מאד. אני הולכת ומתמרמרת לי בקול רם, יוצאת בהכרזות שונות ומשונות. אבל לאט לאט אני נרגעת ועולה. כאמור, עושה כמו כולם. כבר כמה ימים של צעידה בשלג מאחורי, ומלבד העובדה שמדובר כאן בעליה תלולה ועוד קצת סולמות, אין בעצם חדש.

איפה האגם? מתחת לשלג

בהגיענו למעלה מחכה לנו מראה שכבר ציפינו לו מראש הודות לעדכון של דורון וחבורתו – אין אגם!!! הוא מכוסה עדיין שלג ולכן אינו נראה כלל. מאד מאד קיוויתי כי בשבוע שהפריד בין ההגעה של דורון וחבורתו לכאן לבין הגעתנו, יפשיר השלג – אך לא. לא נורא, לפחות היינו מוכנים ונמנעה מאיתנו האכזבה. בכל מקרה, איזור האגם מאד יפה והתיישבנו לנו להתאושש ולאכול. על מרפסת הבקתה ועל הסלעים סביב ישובים אנשים, מפקנקים, והאווירה שמחה ונעימה.

Lac Blanc

בסביבות השעה 14:00 אנחנו מתחילים לגלוש לכיוון הבקתה שבה נבלה את הלילה האחרון שלנו בטרק. הירידה, לשמחתי, היא מהכיוון השני, הפחות מושלג, ואין צורך לעבור שוב את מסלול הפחד שעברנו קודם לכן. יש לנו שעתיים הליכה בנופים מרהיבים כאשר רכס המון בלאן והעמק שמתחתיו פרוסים לרגלינו ומקיפים אותנו.

נוף למון בלאן

בקתת La Flégère שוכנת בצמוד לרכבל העולה מהעיירות שבעמק. הנוף שסביבה סובל מפציעות, פרי עמלו של האדם – שמצד אחד מאפשר להמון אנשים לראות ולחוות את הנופים שמסביב, אך מצד שני זורע לא מעט הרס סביבתי "לטובת" העניין. נקודה למחשבה. אנחנו בכל מקרה לא מתכוונים להשתמש בשירותיו של הרכבל, ולכן רק עוברים מתחתיו וממשיכים לבקתה.

עוברים מתחת לרכבל

לאחר מקלחת טובה בבקתה אנחנו מזמינים שוקו חם ויושבים עם החבר'ה במרפסת לכתוב, לקרוא, לגלוש... היום אנחנו מוותרים על הכביסה. מחר, לאחר חזרתנו לציוויליזציה נדאג להשלים כבר את המשימה. הבקתה ריקה יחסית לבקתות אחרות בהן לנו לאורך הדרך. כפועל יוצא מכך את החדר שלנו, המותאם להרבה אנשים, אנחנו חולקים רק עם עוד מטיילת אחת וארוחת הערב הרבה פחות רועשת. השולחנות הריקים בחדר האוכל נותנים פרופורציה על כמות האנשים שהמקום הזה יכול להכיל כשהוא מלא. דווקא נחמד השקט הזה, אפילו אינטימי. לארוחת הערב אנחנו מקבלים קדרה של תפוחי אדמה בתנור, סלט ירקות ושלושה קינוחים לבחירה. הולכים על פאי תפוחים ושמנת עם פירות יער ומוותרים בצער על מוס שוקולד. יש בשביל מה לחזור... מחר ממתין לנו יום אחרון וארוך וכולם הולכים לישון מוקדם. כל אחד עם המחשבות שלו.

Refuge de La Flégère

לפרק הבא - יום 11 הדרך איננה נמדדת במרחק

לפרק הקודם - יום 9 והעין אינה שבעה

חזרה לאינדקס ימי הטרק

שירי סוף הדרך - שם טוב לוי

#צרפת #יומןמסע #סובבמוןבלאן #טרק #האלפיםהצרפתיים #טרקיםבאירופה #TMB



מוזמנים להרשם לבלוג ולקבל למייל כל חלום חדש שמתפרסם
  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

זכויות יוצרים 2017 © חלומות שמורים  | כל הזכויות שמורות לאורה גזית