• Ora Gazit

טרק סובב מון בלאן - הקדמה


הדרך איננה נמדדת במרחק. הדרך נמדדת באוסף החוויות, בשריטות, בכאבים, בשמחות ובזכרונות שצוברים לאורכה. לכל דרך נקודת מוצא ונקודת סיום. אך אם נעמיק ונבדוק, נגלה כי הניצוץ היה שם עוד הרבה הרבה לפני שרגלנו דרכה בנקודת ההתחלה.


סובב מון בלאן - Tour du Mont Blanc, או בשם החיבה שלו TMB, הוא מסלול הליכה מעגלי בן כ- 170 ק"מ, המקיף את רכס המון בלאן ומשתרע על פני שלוש מדינות – צרפת, איטליה ושוויץ. זהו אחד המסלולים הפופולאריים והיפים באירופה, העובר בין הרים נישאים, עמקים ירוקים, שבילים פורחים, נחלים ומפלים, עיירות וכפרים ציוריים, אגמים והרבה עליות ומורדות.

TMB נוף טיפוסי

הניצוץ נדלק אצלי בשנת 2011, עת סיימתי לאסוף את נתוני עבודת הדוקטורט שלי, אך לא הצלחתי לאסוף את עצמי לכדי ניתוח הממצאים והכתיבה. באותה עת השעות הרבות בהן ישבתי מול המחשב הוקדשו, במקום לכתיבת המחקר, לשיטוט באתרי טיולים וחלימה אינסופית על היום שאחרי. כך הגעתי יום אחד לסיפור הטרק של ענבר שהתפרסם באתר "למטייל" ומיד נכבשתי בקסמו. הבטחתי לעצמי שזו תהיה מתנת סיום הדוקטורט, אם וכאשר אגיש אותו, כי ידוע שהבטחות - אם לא יועילו, לא יזיקו.


כך חלפו להן השנים, המשכתי לגרור את משימות היומיום ולהאמין שהדוקטורט לא יסתיים לעולם, ובמקביל פסעתי בדמיוני בין רגבי האלפים והחזקתי ב- TMB כפיקדון יקר.


וביום סתווי אחד הוגש המחקר, אני שוחררתי לחופשי, לחצתי אנטר במחשב וקניתי זוג כרטיסי טיסה לז'נבה - כתשעה חודשים קדימה. ספר ומפה הוזמנו באינטרנט ואיתם החלה לחלחל ההבנה שהכושר לא יגיע מקריאת סיפורי טיול של אחרים וזה הזמן לקום מהכסא ולהתחיל לעבוד.

סימון שביל

אימון לקראת טרק אלפיני

התחלתי ללכת בקטנה - 5-6 ק"מ ביום - כשהעליות והירידות של חיפה נותנות לי קונטרה. בהתחלה היה קשה אך מיום ליום הרגשתי השתפרה. 5 חודשים לפני היציאה לדרך העזתי להציץ בתכנית האימונים לטרק אלפיני (שניתן להוריד מכאן) אותה כתב אמנון לנגי. איתרתי גרם של כ- 200 מדרגות לא רחוק מהבית והתחלתי לעלות ולרדת אותו שלוש פעמים בשבוע. בחודש הראשון עשיתי זאת בכל פעם שלוש פעמים ברצף, ובכל חודש העליתי דרגת קושי והוספתי עליה וירידה נוספות. חודש לפני היציאה הגעתי לרצף של שבע פעמים עליה ושבע פעמים ירידה, סה"כ כ- 2700 מדרגות ליום. ביוני, חודש היציאה לטרק, המשכתי את הנוהל של החודש הקודם, אך בתוספת של תרמיל במשקל 6 ק"ג על הגב. מי שיציץ בתכנית האימונים יווכח שלא נצמדתי אליה עד הסוף, אבל האמינו לי שעשיתי כמיטב יכולתי.

אימון לקראת טרק אלפיני

תכנון הטרק

כמו העבודה על הכושר הגופני, כך גם התכנון עלה בכל פעם שלב – החל בבחירת המסלולים דרך בחירת הלינות, וכלה ברכישת הציוד.


שתי השאלות הנצחיות המעסיקות את מי שמתעתד לצאת ל- TMB הן (1) האם ללכת עם, או נגד, כיוון השעון? (2) מאיזו נקודה להתחיל את הטרק? אני החלטתי לעקוב באופן אדוק יחסית אחרי המלצת הספר וסיפור הטיול של ענבר, ובחרתי ללכת נגד כיוון השעון ולהתחיל בעיירה הצרפתית Les Houches, השוכנת בעמק שאמוני.


במקטעים שונים מציע המסלול אלטרנטיבות הליכה, לרוב תובעניות יותר מהמסלול הראשי. אפרט בהמשך לגבי הבחירות שעשינו. כמו כן, למרות שניתן לבצע בנקודות שונות קיצורי דרך באמצעות תחבורה ציבורית ורכבלים, החלטתי היתה לא להיעזר בשירותים אלה ולהשלים את המסלול כולו בכוחות עצמי.

בחירת הלינות התבססה על תכנית ההליכה היומית ועל פרמטר אחד נוסף - למצוא כמה שיותר אופציות ללינה זוגית. אפשרויות הלינה לאורך המסלול מגוונות, אך מכיוון שמדובר במסלול מאד פופלרי, גם כשצועדים בשולי העונה, רצוי ואולי אף חובה להזמין את הלינות הרבה חודשים מראש. הלינות בכפרים ובעיירות הוזמנו ברובם דרך אתר בוקינג, ובבקתות המטיילים דרך אתר ה- TMB או ישירות במייל לבקתה. גם כאשר הבקתות סגורות בחורף התגובה במייל לרוב מיידית. היו בקתות בהן נאלצנו להתפשר על לינה בחדרים משותפים (dormitory). לעומתן המקומות בהם ישנו בחדרים פרטיים היו בשבילי אוויר לנשימה ושיפרו מאד את החוויה האישית שלי על המסלול.

אופציות ללינה בחדר זוגי

רשימת הציוד שבה נעזרנו ניתנת להורדה מכאן. מכיוון שכל הציוד נלקח על הגב, המטרה היתה לצמצם במשקל ככל האפשר. יצאנו עם שני תיקים - 42 ל' במשקל של כ- 6 ק"ג, ו- 60 ל' במשקל של כ- 9.5 ק"ג. על זה הוספנו עוד ליטר וחצי מים לכל אחד. ניתן לרכוש בחנויות הטיולים ציוד איכותי, קל משקל וכבד מחיר. אנחנו החלטנו לא לחסוך ולא להסתפק באילתורי ציוד ממה שיש בבית. לצערי המשוואה - הרבה כסף חוסך הרבה משקל – נכונה ומכאיבה לכיס. נתנחם בעובדה כי בזכות הציוד הקל והאיכותי חלק מהכאבים הפיזיים נחסכו מאיתנו.

ציוד קל במחיר כבד

מזג אוויר

בתחילת חודש יוני החלו להגיע ידיעות על שלג מאוחר שירד ומכסה חלק נכבד ממעברי ההרים הגבוהים. ככל שהתקרב מועד הטיול גבר הלחץ סביב עניין זה, והיו אף כאלה שהחליטו ברגע האחרון לשנות כיוון ולחפש מסלולים אחרים. אני, לעומת זאת, החלטתי לדבוק בטרק "שלי", בחלום שלי. התעדכנתי על בסיס יומי באתר ה- TMB וככל שהנסיעה קרבה הבנתי שהשד פחות ופחות נורא, השבילים החלו "נדרכים" על ידי ראשוני המטיילים והשמש והגשם שהפציעו לסירוגין תרמו את שלהם. יחד עם זאת, מזג האוויר האלפיני עלול להיות הפכפך ולהשתנות במהירות מקצה אל קצה. חשוב גם במהלך הטרק עצמו, לפני היציאה לדרך בכל יום, להתעדכן במקום הלינה על תנאי הדרך ועל מזג האוויר הצפוי.

פסגות האלפים מכוסות שלג

מקורות מידע על הטרק

הסמכות הכמעט בלתי מעורערת לטרק הוא ספרו של Kev Reynolds בהוצאת Cicerone. יחד עם זאת, יש המון חומר ברשת – אתרים, פורומים וסיפורי טיול, ובראשם האתר הרשמי של השביל. נעזרתי רבות, כאמור, בסיפור הטיול של ענבר, ובאנשי הפורום מאתר "שביל ישראל ושבילים ארוכים בעולם" שהמידע בו לא יסולא בפז.


ועכשיו – יאללה, לדרך....

יוצאים לדרך

יום ההגעה

מתוך פינוק, או אולי טפשות, אנחנו מהמרים על רכבת שמביאה אותנו לנתב"ג כשעתיים בלבד לפני ההמראה. מגיעים לשדה ועינינו חושכות – המוני אדם ותורים בלתי נגמרים... סופרים את הדקות, מחשבים את קיצנו לאחור – תור ועוד תור. אני כבר רואה בעיני רוחי איך כל ההכנות לטרק יורדות לטמיון ואנחנו חוזרים חפויי ראש הביתה. רצים, רצים ומצליחים להגיע לבורדינג כמעט ברגע האחרון. נושמים לרווחה, עלינו לטיסה.


חולפים בשמים נטולי עננים מעל ימים, הרים מושלגים, כפרים, איים ונהרות. הכל בהיר וכל תו בקרקע נראה בשלמותו. מקווה בכל ליבי שזהו סימן לקראת מזג האוויר הצפוי לנו בטרק – צלול, נושם ובהיר.


נוחתים בזמן, אוספים תוך שניות את התיקים ומאתרים את הדלפק של Alpybus, דרכם הזמנו מראש את ההסעה עד Les Houches. רבע שעה מאוחר יותר אנחנו כבר בדרך, שעורכת קצת יותר משעה.

Les Houches

הנהג פורק אותנו בפתח המלון שלנו להלילה – Chris-Tal Hotel. למרות מנוחת הצהריים ולמרות שהקדמנו בשלוש שעות, אנחנו מתקבלים בסבר פנים יפות ונשלחים אל חדרנו שכבר מוכן וממתין רק לנו. החדר מרווח ומסודר, חלון ענק ומרפסת מתוקה הצופה היישר אל הרכס המושלג. התחלה לגמרי לגמרי מושלמת!


סיבוב קצר בעיירה, מניב gaiters חדשים וגיחה לאינפורמיישן, שם אנחנו מגלים כי מחר צפוי להיות גשום ושמעבר ההרים Col du Tricot עדיין עטוי בהרבה שלג וקרח ולא מומלץ למעבר. בשלב זה אנחנו מקבלים החלטה לוותר על הווריאנט הגבוה וללכת מחר בנתיב הראשי של ה- TMB. בסופר הצמוד לאינפורמיישן אנחנו מצטיידים בגבינה טובה, לחם טרי, יוגורטים (רצינו שניים אבל יש רק ברביעיות), פירות ושוקולד – תפריט שיהפוך די קבוע בימים הקרובים. סכין בשביל לפרוס את הגבינה לא מצאנו, אבל התחדשנו בחבילת כפיות חד-פעמיות בשביל היוגורטים!



מול חלון חדרנו מתרבים העננים ומכסים את הרכס שעמד גלוי במשך כל היום. גשם קל מתחיל לרדת ורעמים נשמעים במרחק, מתגלגלים אל העמק מראש ההר.

פינה יפה בלזוש


לפרק הבא - יום 1 יוצאים לדרך

חזרה לאינדקס ימי הטרק


יוצא לאור - אהוד בנאי

#סובבמוןבלאן #האלפיםהצרפתיים #טרק #טרקיםבאירופה #יומןמסע #TMB



מוזמנים להרשם לבלוג ולקבל למייל כל חלום חדש שמתפרסם
  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

זכויות יוצרים 2017 © חלומות שמורים  | כל הזכויות שמורות לאורה גזית