נקודת התחלה: Les Houches
נקודת סיום: Les Contamines
מרחק: 16 ק"מ (646 מ' עליה, 633 מ' ירידה)
ההתרגשות עושה את שלה ואנחנו מתעוררים לפני השעון, מתייצבים ראשונים בחדר האוכל לארוחת הבוקר הצנועה. מיד אחרינו מופיעים אב ובנו, ישראלים גם הם, וכך אנחנו פוגשים לראשונה את רני ואיתי בן ה- 16 וחצי, שגם הם מתחילים היום במסע וילוו אותנו און-אנד-אוף כמעט עד לסופו. להם אצה הדרך והם אוכלים ויוצאים בזריזות, פניהם לעבר הווריאנט הגבוה, מתכוונים לקחת את הרכבל עד Col de Voza. מעט אחריהם גם אנחנו יוצאים, חוצים את העיירה. רחבת הכניסה לרכבל הומה. אנחנו מוותרים על התענוג ונעלה ברגל.
השביל המתחיל במראה מוכר - מדרגות – ניצלנו! כמעט הרגשה ביתית... סלפי להנצחת הרגע המרגש של תחילת הטרק, רגל אחת ועוד אחת ו... יצאנו לדרך!
יצאנו לדרך
אנו נמצאים כעת לגמרי לבד על השביל, אשר מתפתל במגמת עליה. זמן לא רב אחרי תחילתו הוא נכנס ליער ירוק ומקסים. בינתיים מזג האוויר מושלם, הדרך רטובה וקצת בוצית מהגשם שירד הלילה, ובכל – שלווה.
יער ירוק, מקסים ושלו
העליה אל Col de Voza מתמשכת ולעיתים תלולה. אני רושמת לי בראש כי זו העליה ה"רצינית" הראשונה שלנו, הולכת לאט ונושמת מהר. הדרך עוברת בין מקבצים קטנים של בתים, אחו פורח וחיות משק – פרות, כבשים ותרנגולות. סביבה כפרית ירוקה ונעימה לעין.
סביבה כפרית ירוקה ונעימה לעין
כשעה לאחר תחילת הדרך מתחיל הגשם, גם הוא הראשון שלנו בטרק. ההתארגנות שלנו בשלב זה די מסורבלת - מוצאים מחסה תחת גגון צר ב- La Tuile ושולפים שכמיות וכיסויי תרמיל. מסדירים נשימה ושוב יוצאים לדרך, כאשר מתחתינו אנחנו שומעים שפה מוכרת... כך אנו מתוודעים לנאור ורועי בן ה- 13(!!!) שבחר ב- TMB כטיול בר מצווה. כל הכבוד לילד. מרשים ומרגש! עד מעבר ההרים אנחנו צועדים יחדיו בגשם סביר ומשלימים את המידע הביוגרפי הנדרש.
בתזמון מושלם, בדיוק עם הגיענו למחסה שב- col, נפתחות ארובות השמיים ומבול ניתך ארצה. זה הזמן להעמיס על עצמנו שכבה של גופיות תרמיות ומעילי גשם תחת השכמיות. אם עד עכשיו היה גשום וחם, כעת גשום מאד וקר ונאור מציין בחצי חיוך 'אבל כאן ענבר כתבה שמורחים שוב קרם הגנה...'. כן, גם הם קראו את "התנ"ך הישראלי ל- TMB" וכולנו מתפוצצים מצחוק, אבל אני חושבת על רני ואיתי שנמצאים במבול הזה עכשיו בדרך לווריאנט הגבוה. מוזר, רק היום נפגשנו, וכבר אחוות המטיילים השותפים לאותו גורל, עושה את שלה ואני דואגת להם.
Col de Voza
אנחנו נחים, מנשנשים פרי ואת שני היוגורטים שנשארו לנו מאריזת הרביעיה שקנינו אתמול, ומאחר ואין סימנים להפוגה בגשם אנחנו מחליטים להמשיך במטרה לשמור לפחות על חום הגוף. מכאן ועד היעד הסופי שלנו להיום, הדרך במגמת ירידה. גם אם פה ושם צצה לה שוב עליונת תלולה, היא קצרה ולא תובענית מדי. הירידה, לעומת זאת, ארוכה ומתמשכת ואני מוצאת את עצמי מתאמצת לשמור על הברכיים.
הדרך יפה וירוקה, חולפת בין יערות רטובים מגשם, ולאורך שבילים בהם מסורגים שורשי עצים ענקיים. הרטיבות הוציאה אל האור רכיכות מסוגים שונים והן משבצות כעת כל פינה בדרך...
חבר שפגשנו בדרך
חולפים בתוך כפרים קטנים ושלווים שלא נראית בהם כמעט נפש חיה. הכל נקי, מטופח ופורח כל כך שאני תוהה האם זה אמיתי. פעמוני עדרים מדנדנים ונשמעים למרחוק. דרך יפה, אם כי לא הנופים הדרמטיים שאנו מצפים לפגוש בהמשך הטרק.
הכל מטופח ופורח
באחד הכפרים מסלולנו מצטלב עם שני זוגות ישראלים שמעתה יכונו על ידינו "דורון וחבורתו". ההיכרות בשלב זה ברמת ה'שלום' - 'שלום'. הם חולפים על פנינו, אנחנו על פניהם וחוזר חלילה. יש להם תרמילים קטנים על הגב ואנחנו תוהים אם יצאו לטיול יום, או שמא שלחו את התיקים שלהם עם שירות העברות ציוד שניתן לשכור. בדיעבד יסתבר כי אכן השתמשו בשירותי העברת ציוד והם משלימים את מחצית הטרק, שאת תחילתו טיילו בסתיו.
אנחנו חוצים עכשיו נהרות ששוצפים בהם מי קרחונים על גשרוני עץ יפים. עוברים מעליהם ומתפעלים משפע המים הניתך בעוז מטה.
מי קרחונים שוצפים
השעה האחרונה לצעידה כבר קשה לי. אני רוצה להגיע, מרגישה היטב את שרירי הרגליים, את הגב, עייפה מאד וגם רעבה מאד. נזכרת שלבד מהארוחה הקלה ב- Col de Voza לא אכלנו כלום היום ולמעשה גם לא ממש נחנו או הורדנו תרמילים מהגב. רושמת לעצמי הערה להמשך הדרך – לקחת מנוחות יותר רציניות באמצע היום ולתדלק באוכל.
לאחר כשבע וחצי שעות הליכה אנחנו מגיעים אל Les Contamines. היום הראשון של ה- TMB מאחורי! ואפילו היה ממש בסדר. מאתרים די מהר את המלון שלנו Le Christiania, מקבלים מפתח לחדר ועולים במדרגות. החדר מרווח ונחמד. יש מרפסת משותפת לכל המסדרון והיא פונה אל נוף כפרי ויפה.
נוף - היום הראשון
מכבסים, תולים, מתקלחים, ויוצאים לחפש משהו לאכול. ברחוב נפגשים שוב עם נאור ורועי שממליצים על הפיצה המקומית, שמסתבר כי היא באמת ענקית וטעימה! קונים קצת ציידה למחר, חוזרים למלון, יושבים בלובי כי רק שם יש ווי פיי ואני קובעת מקום מפגש למחר עם מורן.
את מורן "פגשתי" באחד הפורומים תוך כדי ארגון הטיול. די מהר הבנו שנצא לדרך באותו מועד ושתכנית הטרק שלנו כמעט זהה. מורן מטיילת לבד ואנחנו מציעים לה להצטרף אלינו מחר ליום שאמור להיות עם מעברי שלג רבים. מדברים גם עם הבית ומתעדכנים. החושך מסרב לרדת כאן, אבל אנחנו עייפים מאד. לפני שנעצמות העיניים, אנחנו נושאים תפילה בלב שהכביסה תתייבש עד הבוקר.
Les Contamines
The Long And Winding Road - The Beatles
