"מרכזים את הישראלים בקומה 9", אומר הבחור לאשתו בדרך לקומה האחרונה במעלית, כאשר הוא מגלה שגם אנחנו הגענו מארץ הקודש. אם זה לא היה בורשה, וודאי אמירה כזו היתה חולפת לה ליד האוזן. אבל כאן, במקום הטעון הזה, היא פתאום מקבלת משמעות עצובה ומצחיקה גם יחד. אז למרות שיצאנו לורשה בהחלטה משותפת על טיול נטול שואה ויהודים – כנראה שקשה ואפילו לא-ניתן לברוח מזה כאן... אז מה לעשות בורשה?
בת הים של ורשה - מגנת העיר
הטיול היה ספונטני, ולכן כנראה הצליח להפתיע אפילו אותי. העיר שהשתמרה בזיכרון הקולקטיבי (ובתוכו זה הפרטי שלי) בגוונים של שחור-לבן – התגלתה לי כמקום חי וצבעוני. האנשים לבושי המעילים הארוכים וכובעי הקסקט הכבדים, המהלכים במעין הילוך מקוטע ומהיר הנובעים מאיכות הצילום של אמצע המאה הקודמת, מילאו את הרחובות כעת בבגדי קיץ ססגוניים וקלילים. מזג האוויר החורפי של "אז" התגלה בשיא חמימותו והעיר קיבלה אותנו בזרועות פתוחות.
אחד הדברים האהובים עלי בטיול עירוני הוא "סתם" לשוטט ברחובות ברגל. אני אף פעם לא מרגישה שזה בא על חשבון משהו שלא הספקתי. שיטוטים שכאלה עשויים להביא איתם גילויים חדשים ומרעננים ומאפשרים לי לפגוש באופן ספונטני את הרחוב וההתרחשויות שקורות בו. בשיטוטיי הגעתי ללא מעט פינות מעניינות שהותירו אצלי חוויות בלתי נשכחות, שכנראה לא הייתי מגיעה אליהן באופן אחר. ואחרי הכל – השיטוט, שהוא איטי מטיבו, מאפשר לצלם ולצלם ולצלם.
ורשה הרשימה אותי בשילוב שבין חדש לישן ובאקלקטיקה האדריכלית שלה.
בנייני זכוכית סופר עכשוויים
נראה כי בניינים סופר-עכשוויים מצופי זכוכית במגוון צורות צצים חדשות לבקרים בכל פינה, בניגוד מפעים ממש לבניה הקומוניסטית הטורית ישרת הקווים והפונקציונלית כל כך.
בניה עכשווית סוגרת על בניה קומוניסטית
ובתווך - בנייני העיר העתיקה המשוחזרים, האירופאיים כל כך, הקלאסיים, המוכרים לנו גם מערים עתיקות אחרות.
והבניה הכה אירופאית וכה קלאסית
העיר העתיקה
העיר העתיקה של ורשה נחרבה עד היסוד במלחמת העולם השניה, וכך, מה שנראה כיום בשיטוט בסמטאות הציוריות שלה הוא למעשה אתר היסטורי משוחזר לעילא ולעילא. השחזור המדוייק נעשה על פי ציורים, צילומים ותיעוד מוקדם והוא אכן מאפשר למבקר בה לחוש את הטעם והאווירה של העיר בת מאות השנים. בעיר העתיקה מספר נקודות עניין כמו הארמון המלכותי, כנסיות, כיכר השוק ומספר מוזיאונים קטנים.
נהניתי מהצבעוניות הרבה, ומהשילוב שבין בתי קפה שכסאותיהם נשפכים אל הרחוב בקיץ לבין חנויות קטנות ונחמדות. וכן, היא בהחלט עונה להגדרה "עיר ציורית". נדהמתי לגלות עד כמה העיר העתיקה קטנה. אפילו קטנה מאד!! לטעמי, ניתן למצות אותה בשעה-שעתיים של שיטוט איטי ונינוח.
מוזיאונים
לורשה יש המון מה להציע בתחום המוזיאונים. שלושת הימים שבילינו בעיר אפשרו לנו לראות רק קמצוץ, ואילצו אותנו לעשות בחירות לא פשוטות.
המוזיאון לאמנות מודרנית (Muzeum Sztuki Nowoczesnej)
מבחוץ, מבנה המוזיאון מזכיר קצת קן של התנועה ואינו מעיד על מה שבפנים כלל וכלל. כשנכנסנו פנימה נשבינו מיד בקסם. נתחיל דווקא מחנות הספרים של המוזיאון שלמרות זערוריותה והמגוון הלא גדול שיש בה - היא איכותית בצורה יוצאת דופן. ולראיה - יצאנו עם כמה ספרים... המוזיאון עצמו גם הוא אינו גדול ומוצגות בו תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית עם נטיה חזקה לבוקס בבטן. ראו הוזהרתם!
התערוכה שהוצגה, "Paint also known as blood", הנה תערוכה קבוצתית של אמניות פולניות שהוקדשה לנשים ונגעה בתמות של כניעה ושליטה, פמניזם, אוטונומיה על הגוף והגדרה עצמית. היצירות אופיינו בנימה אישית ובהתבוננות מעמיקה בעניינים שהם בדרך כלל מודחקים, מביכים ואסורים. רוב העבודות נועזות והציגו מיניות מטרידה המשלבת, באופן קשה להכלה, הנאה לצד אלימות, תוך עמעום הגבולות ביניהן. תערוכה חזקה וקשה שקוראת ליצירת תרחישים אלטרנטיביים, לחופש הביטוי ולהכרה בהימצאותן של זהויות מרובות. לא מתאימה לילדים ולא לבעלי לב חלש.
פרט מהתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית
כתובת: Wybrzeże Kościuszkowskie 22 (למוזיאון סניף נוסף ברחוב Panska).
ארמון התרבות והמדע
הבניין, שסטאלין העניק לעיר, תוכנן בסגנון האדריכלות הסטליניסטית ומסמל עבור אנשים רבים בורשה את התקופה הקומוניסטית שהיו רוצים לשכוח. סביבו מתקיים פולמוס מתמיד – האם להשאירו או שמא להרסו. בנקודת הזמן בה ביקרנו בעיר הוא עמד עדיין על תילו, ולפיכך נכנסנו.
ארמון התרבות והמדע - ככה הוא נראה בלילה
מעבר לעובדה שהוא כל כך חריג בנוף הורשאי ורואים אותו מכל מקום בעיר, יש בו לא מעט נקודות עניין. התצפית מהקומה ה- 30 יפה, אם כי כחובבת תצפיות הייתי אומרת שיש מרהיבות ממנה. מה שכן, מכאן אפשר פתאום לאמוד את גודלה הזערורי של העיר העתיקה.
מכאן רואים כמה העיר העתיקה קטנה
לרציניים בלבד: העליה לתצפית במעלית קטנה וצפופה המתקשה להכיל את הביקוש. לפיכך מומלץ להגיע ממש עם הפתיחה ולהימנע מהתור שמצטבר במהלך היום.
כתובת: plac Defilad 1
מוזיאון בתי הבובות (Muzeum Domków dla Lalek)
מוזיאון קטן ומתוק שמציע טיול נוסטלגי בין כ- 130 בתי בובות היסטוריים. בתי הבובות, המפורטים לפרטי פרטים מיניאטוריים, הם מתקופות שונות ונאספו ברחבי העולם. צללנו אל חיי היום-יום, האופנות והטעמים, דרכי המגורים, ניהול הבית ובילוי הזמן הפנוי שהיו נהוגים במהלך ההיסטוריה, וחשבנו על הילדים שזכו לשחק בבתי הבובות הללו.
ירידה נפלאה לפרטי פרטים מיניאטוריים
מבחינתי המוזיאון היה תזכורת נפלאה לכך שגם היום אפשר להרים לרגע עיניים מהמסכים ולהנות ממשחק אמיתי שמרחיב את הדמיון. לדעתי מוזיאון נהדר ומומלץ לא רק לילדים.
כתובת: plac Defilad 1 - בכניסה האחורית לארמון המדע והתרבות.
גלריית פסלי הפלדה
בגלריה מוצגים פסלים עשויים ממחזור גרוטאות מתכת. הפסלים, בחלקם של דמויות מוכרות בהשראת אגדות, סרטים, ספרות והיסטוריה, מיוצרים בעבודת יד וחודשי עבודה רבים מושקעים בכל אחד מהם שהוא יחיד ומיוחד. 120 האמנים השותפים למיזם ביקשו ליצור מקום שבו המגע עם האמנות חופשי ובלתי מוגבל, והמבקרים מוזמנים לגעת במוצגים, להיכנס אל כלי הרכב, לשחק ולהצטלם עם הדמויות. השילוב בין אמנות לבין תפיסה אקולוגית מעורר השראה. הגברת הצעירה, שנכנסה בגפה לתערוכה, התלהבה מאד וגרמה לי להצטער שלא הצטרפתי אליה.
כתובת: בכניסה הראשית לארמון המדע והתרבות, כתובת: plac Defilad 1
מוזיאון האשליות - Świat Iluzji
מדובר במוזיאון קטן ואינטראקטיבי שמתמקד באשליות אופטיות ותופעות השוללות את חוקי הפיזיקה. יש כאן חדר מראות, מנהרה המוציאה את הגוף מאיזון, הולוגרמות, תעתועי ראיה ועוד – בכל חדר ממתינה הפתעה חדשה. ההסברים הנלווים לתופעות בהן מתנסה המבקר מוסיפים רובד נוסף. ז'אנר המוזיאונים הללו הפך בשנים האחרונות לתופעה של ממש בערים רבות בעולם. לי זו הפעם הראשונה, שהיתה חווייתית, משעשעת ומהנה. אציין שכדי לחוות את המוזיאון באמת צריך "להתמסר" ולהתנסות הלכה למעשה בתעתועים שהמקום הנחמד הזה מציע. מתאים למי שנפש ילדית מקננת בליבו.
כתובת: Rynek Starego Miasta 21 קומה ראשונה
כבר הרבה זמן שבא לי לחזור להיות קטנה...
לרציניים בלבד: בימי שני מרבית המוזיאונים בורשה סגורים. ביתר ימות השבוע המוזיאונים נפתחים בשעות מאוחרות יחסית, בדרך כלל אחרי 10:00. משכימי קום (כמונו) מאותגרים בזמן לא מועט בבוקר שיש למלא בתוכן.
אמנות במרחב הציבורי
ורשה מלאה בפסלים ובאמנות רחוב. כל אחד יכול להתחבר כאן לסוגה שמדברת אליו ולמצוא פנינים של ממש. נעים להתעכב ליד פסל, בניין מצוייר או עבודת קיר מעניינת, ולמרות שבדרך כלל אין הסבר (ואם יש אז לא באנגלית), אפשר להתרשם ולהתפעל. לאוהבי אמנות הרחוב והגרפיטי - אותם ניתן למצוא בעיקר בשכונת פראגה. הנה רשימת יצירות שמצאתי ברשת ולפיה אפשר לתכנן מסלול.
כל אחד ימצא את האמנות שמדברת אליו
אמנות קיר
כשעיני כבר מושחזות ומגלות בלי משים את האמנות הסוציאליסטית ששלטה במקומות רבים, וגם בישראל, באמצע המאה הקודמת [כתבתי על כך כאן בהרחבה] – אני מתבייתת מיד על קיר נהדר. זהו הבוקר הראשון שלנו בעיר ואם התחלנו כך, זה מבחינתי בהחלט סימן להצלחת הטיול בהמשך! כשאשוב הביתה אחקור מעט על היצירה ואגלה שמדובר בקיר מוזאיקה של האמן הפולני ולדיסלאב זיך, המנציח את הפיגועים בקפה קלאב ששכן בעבר בפינת שדרת ירושלים ורחוב נובי שוויאט. הפיגועים בוצעו על ידי המחתרת הקומוניסטית ב- 1942 וב- 1943 כנקמה על ההוצאות ההמוניות להורג של אסירי פאוויאק. קפה קלאב שימש במלחמת העולם השנייה כמקום בילוי המיועד לגרמנים בלבד, ולפיכך נבחר כמטרה. התוצאה, מספר גרמנים פצועים, לא השיגה את המטרה. למרות זאת, הפעולות זכו לתהודה וגלוריפיקציה והפכו לסמל לאומץ וגבורה.
מוזאיקה להנצחת הפיגועים בקפה קלאב | Władysław Zych, 1955
יאנוש קורצ'אק
ושוב הזכרון הקולקטיבי לא מרפה ואנחנו מוצאות את עצמנו ליד אחת מהאנדרטאות שהוקמו בורשה לזכרו של יאנוש קורצ'אק - המחנך, הסופר והרופא היהודי שהלך עם תלמידיו לטרבלינקה. האנדרטה, הממוקמת בפארק Świętokrzyski מול מזרקה יפה, נוצרה על ידי זביגנייב וילמה ובוגדן חמיילבסיק ומדמה ספק יד פתוחה אל השמים – ספק עץ קטוע ענפים. מתחת עומדים המחנך העוטף בזרועותיו את תלמידיו. אין ספק שמדובר במונומנט מרגש ונוגע ללב.
אנדרטאות נוספות לזכר יאנוש קורצ'אק ניתן למצוא בחצר בית היתומים שניהל ברחוב Jaktorowska 6, בבית הקברות היהודי, ובפינת הרחובות Stawki ו- Dubois.
לרציניים בלבד: התחבורה הציבורית בורשה נוחה וידידותית. ישנם כרטיסים לנסיעה בודדת (לטווחי זמן שונים על פי בחירה), או למספר ימים. ניתן לרכוש אותם באשראי או במזומן במשרדי הכרטיסים או במכונות אשר בתחנות המטרו ובסמוך לתחנות האוטובוס. בתוך האוטובוס ניתן לקנות כרטיס, אך התשלום שם הוא באשראי בלבד. חשוב מאד!! לתקף את הכרטיס מיד עם תחילת הנסיעה!! תוקף הכרטיס מתחיל להיספר מרגע התיקוף, ולא מרגע הקניה.
המרשל יוזף פילסודסקי על סוסו קסטאנק במהלך 'הנס על הוויסלה' | Chazme & Sepe 2010
פארקים וגנים
תמיד כיף לשלב בטיול עירוני פארקים, בעיקר בקיץ כשהכל ירוק ופורח. אני, על כל פנים, מקפידה לעשות זאת ואפילו כתבתי על זה פוסט שלם! בורשה יש לא מעט אפשרויות ואני שמחה להמליץ על שתיים שאהבתי במיוחד.
הגן שעל גג ספריית האוניברסיטה
על הגן הזה שמעתי וקראתי, אך מודה שהוא לא היה בתכנית הטיול שלי. נקלענו אליו במקרה בדרכנו למוזיאון לאמנות מודרנית, וברגע של הבזק זיכרון אמרתי 'בואי ניכנס!' ייתכן וספריית האוניברסיטה של ורשה מלאה בספרים רבי עניין, אך מה שבאמת מייחד אותה הוא הגן הענק והעשיר שנמצא על הגג שלה. הגן והבניין הם יצירה אדריכלית משותפת, וככאלה הם משתלבים זה בזה. הגן בנוי במפלסים המטפסים מהרחוב עד הגג השקוף בחלקו, ממנו ניתן לצפות אל תוככי הספריה, על נהר הויסלה ועל העיר. השבילים מעוטרים בצמחיה משתנה, גשרונים, פינות מוצלות לישיבה, תצפיות, בריכת דגי זהב עם נופרים ונחל קטן.
עוד על הגן המיוחד הזה מומלץ לקרוא בבלוג המעולה של מיכאל יעקובסון.
ואם הגעתם עד כאן, כדאי להציץ גם בגלריית הכרזות הנמצאת במעבר המקורה מול הכניסה לספריה. בגלריה אוסף וינטג' נהדר של פוסטרים, שאם אתם כמוני מאוהבי הז'אנר – תתקשו לבחור רק אחד...
התעדכנות משותפת בחדשות היום
וואז'נסקי פארק
פארק גדול ומטופח שמאד אהבתי את הטיול במרחביו, על מדשאותיו העצומות, ובין העצים הירוקים והסנאים החמודים המתרוצצים עליהם. בפארק פזורות מספר נקודות עניין כמו ארמון המרחצאות ובו גלריית אמנות, אמפיתיאטרון, גנים בוטניים ואנדרטה לזכר המלחין פרדריק שופן.
אפשר להעביר כמה שעות רגועות ונעימות ברחבי הפארק, ואף מומלץ לשלב את הביקור עם פיקניק על הדשא. לצערי אנחנו לא התארגנו מראש לטובת העניין, אך לא נותרנו רעבות (על כך תוכלו לקרוא בהמלצות האוכל שבהמשך).
ירוק בשחור לבן
בימי ראשון בחודשים מאי-ספטמבר נערכים פעמיים ביום ליד פסלו של שופן קונצרטים נהדרים תחת כיפת השמים. בעיני זו אחת החוויות המהנות והמרגיעות שהענקנו לעצמנו בורשה, והכל בחינם! זכינו אמנם ליום חם במיוחד שהיה פחות אידיאלי לישיבה על הדשא בשמש הקופחת ובכל זאת, משהו בצלילים המתגלגלים בינות לעצים ולשיחי הורדים וביצירות המנוגנות על ידי מיטב הפסנתרנים עשה לי את זה. אם הגעתם לכאן בקיץ מומלץ להצטייד בכובע וקרם הגנה.
לרציניים בלבד: בסופי שבוע הרבה מהחנויות ובתי המסחר בורשה סגורים. יחד עם זאת, דווקא מוקדי התיירות והמוזיאונים פתוחים ומתקיימים הרבה אירועים מיוחדים. שווה להתעדכן מראש מה מתוכנן למועד בו תבקרו בעיר.
בתי קפה ומסעדות
לפני הכל אני רוצה להמליץ המלצה אחת גורפת – גלידה אחת ביום! הגלידות הורשאיות הן פשוט תענוג לחיך. שלי לפחות... בעיקר אלה בסגנון "גלידה אמריקאית", עם יתרון ענק לזו בטעם שוקולד מריר. הגלידות נמכרות בכל פינת רחוב והן כל כך טעימות וזולות שאפשר פשוט להתמכר לחלום המתוק הזה. ולענייננו –
וינסנט - Vincent
אל וינסנט הגענו במקרה כשחיפשנו מקום להשיב רוח ולצבור כוח לקראת המשך היום. התלבטות קלה ואנחנו בפנים, מזמינות ארוחת בוקר לגברת הצעירה וקפה ועוגה לגברת הפחות צעירה. מלבד הטעמים המעולים שהתערבבו לנו בפה, משהו במקום הזה, בעיצוב ובאווירה, שבה את ליבי.
מה צריך הבן אדם יותר מזה?
במקום פטיסרי ובולונז'רי, ובעיקר חזון של גבר צרפתי העונה לשם הכה כובש וינסנט גוטייה, שהיגר לפולין ופתח את המאפייה הצרפתית הראשונה שלו בלב ורשה. כיום וינסנט מונה 13 סניפים ברחבי העיר. אפשר לטעום שם לחמים צרפתיים אמיתיים, ארוחות בוקר וצהריים, מאפים מתוקים וכמובן קפה. אהבנו ואני ממליצה מאד!
ישבנו בסניף הנמצא בכתובת: plac Grzybowski 2
טעמים | אווירה | עיצוב
מסעדת Posypane
כל מי שחיפש באינטרנט מסעדות בורשה וודאי נתקל בסיפור הפיקנטי על מסעדת תל אביב הממוקמת מול מסעדת ביירות... לפי מספר האנשים שצבאו על דלתות תל אביב, היא כנראה גם מוצלחת. בכל מקרה, אנחנו לא נתנו להמונים לבלבל אותנו ושיטוט קצר הוביל אותנו אל סמטה צדדית ונעימה שבה ממוקמת Posypane. במסעדה שולט המטבח האיטלקי, ובעיקר פסטה ביתית טעימה בעבודת יד. בתפריט מנות ראשונות ומגוון פסטות ורטבים המתאימים גם לאוכלי בשר וגם לצמחונים. המקום מעוצב ועכשווי וניתן לשבת גם בחוץ בשולחנות הפרושים "על הרחוב". חזרנו פעמיים. זה כבר אומר משהו.
כתובת: Hoża 43/49
קפה אמפיתאטרון - Kawiarnia Amfiteatr
"קפה אמפיתאטרון" כשמו כן הוא - ממוקם לצד האמפיתאטרון הסמוך לארמון המרחצאות בלב פארק וואז'נסקי. מקום טוב לנוח מהשיטוט בפארק ולהשיב כח לרגליים. הזמנו כריכים שהיו מוצלחים למדי, ובעיקר התאהבנו בגביעי הגלידה הענקיים והמלאים כל טוב. הזמנו גביע משותף לשתינו ובקושי התגברנו על הכמות העצומה, אם כי ראינו בשולחנות הסמוכים אנשים מחסלים אחד לבד בלי להניד עפעף.
כתובת: Łazienki Park בסמוך לארמון המרחצאות.
מבחינתי הביקור בורשה, מעבר לטיול אם-בת שאני תמיד שמחה לעשות, היה אבן בוחן ליכולת שלי להכיל טיול פולני בלי יהודים ובלי שואה. יש פולמוס די נרחב על הצורך של רבים להתנצל על כך שהם נוסעים "לשם" בלי לתת משקל בתכנית הטיול להיסטוריה הקולקטיבית שלנו. קראתי תגובות, קראתי דעות, ועסקתי בכך ביני לבין עצמי לא מעט. בדיעבד ברור לי שביום שבו עזבתי את הקיבוץ (וזה היה מאד מאד מזמן) השארתי מאחור את ה"לא נעים לי" ואת ה"מה יגידו" ואני פשוט מטיילת (או חיה...) באופן שהכי מתאים לי.
מקווה שהצלחתי להפנות זרקור למקומות מיוחדים ונעימים בורשה שבשבילם כדאי להגיע ולטייל בעיר. לורשה יש עוד המון מה להציע, ונשארו הרבה מקומות אליהם רציתי אך לא הספקתי להגיע.
מפות הטרק של הקיץ הבא כבר הגיעו בדואר, ולפני כן אשתדל עוד להכניס איזה טיול חורף עירוני. בקיצור, הזמן קצר המלאכה מרובה ואתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי ברחבי הגלובוס. וכרגיל, תמיד משמח אותי כשאתם כותבים לי ומשאירים לי תגובות כאן למטה.
לקריאת סיפורים של טיולי אם-בת נוספים שעשינו ברחבי הגלובוס:
אם תרצו לקרוא עוד על ורשה, מזמינה אתכם להכנס:
לאתר של גיא שחר שכתב על פרוייקט מיוחד במינו - התחדשות שכונת מוראנוב - שעשה בוורשה.
לבלוג "אפקים מטיילים" שם כתבה ינינה זסלבסקי אפק על טיול עם בנה.
לבלוג "בדרכים" של ליען נוסבאום שכתבה על הטיול שעשתה לבד בורשה.
לבלוג "רואה עולם" של מיכל בן ארי מנור שמספרת על נסיעתה לורשה עם ביתה.
