יום 204 - סידני, אוסטרליה

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם
 

17.12.1991

משך יומיים נסענו בלי לעצור כמעט מהחור בו ישנו, דרך הדואר וסינגפור-אייר-ליינס במלבורן, עד סידני. היו מספר עצירות לא שגרתיות בדרך שכללו פסל של כלב על קופסא שהוא, כך התברר לנו, מפורסם ומייצג את החלוצים וכלביהם הנאמנים. לפי כמות האנשים עם המצלמות הבנו שאנחנו במקום מבוקש. עצירה אחרת נעצרנו על ידי שוטר שרק היה לו חשוב להגיד שהבטחון העצמי של אחת מאיתנו בנהיגה שואף ל- 0 וחוץ מזה הכל בסדר. עצרנו עצירה נוספת בה קנינו סוכריות, אחרי ניקורים פה ושם. והיו גם כמה עצירות שגרתיות - קרוואן פארק ללינה, מק-דונלד להשביע רעבוננו ופה ושם הפסקת פיפי.

זהו, אנחנו בסידני ואנחנו נחושים בהחלטתנו למכור את המפלצת ולא נשבר, למרות שזה לא יהיה קל. עד כאן.

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

יום 4.jpg

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

יום 205 - סידני, אוסטרליה

 

18.12.1991

אוי, איזה בלאגן, אבל כל עוד זה "בלאגן חיובי" אז הכל בסדר. היום הוקדש לגישושים ראשונים וכניסה לפעילות בנושא מכירת המפלצת. אז מה עלה בחכתנו?
 

א. מחירי הבאקפקרס עלו, וזה רע.

ב. יש המון מטיילים וזה נותן אפשרות טובה למכור, אך גם תחרות קשה.

ג. מחירי המכוניות גבוהים (2000-2500$) וגם זה טוב בשבילנו.

ד. החניה זולה, ל- 24 שעות ועם שמירה.

ה.  צריך פינק-סליפ כדי לחנות ולמכור שם ולצערנו העניין יעלה בסביבות ה- 300$.

 

בקיצר, ניקינו את המכונית וארזנו הכל בתיקים (כמעט הכל נכנס) ויצאנו אל העיר בנסיעה שארכה כשעתיים. חדרנו אל רחוב ויקטוריה ומיד התחלנו לנסח בראשנו את מודעות המכירה והמחירים. מסתבר שהעונה די לחוצה ובמקרה נפלנו טוב בבאקפקר הראשון - חדר זוגי, נוח מאוד, כולל מטבחון, ארון, שולחן כתיבה ומיטה זוגית. מחיר סטנדרטי - 13$ לאחד ללילה (78$ לשבוע). הכנסנו את התיקים ושאלנו על בני בקפה קריס-קרוס. מסתבר שעזב.

נדלג על שאר ההסתובבויות שערכנו. מה שחשוב הוא שלבסוף התמקמנו ב- CAR MARKET ותלינו מודעות (כולל אחת בעברית). אחד הדברים היותר קשים שעברנו היום היה מציאתה של מודעה מאירת עיניים המספרת על מעלליהם של בני וסוילה ומזהירה מפניהם. טוב, אז אותנו הם לא הצליחו לדפוק כנראה, מלבד זה שהם נמלטו לפני הגעתנו. עושה הרגשה רעה ומאוד מכפיש את השם הישראלי.

מחר נתחיל במרוץ האמיתי ונראה מה המפלצת ואנחנו שווים. לפי חישוב מהיר של הכסף שנותר, יש לנו 16$ ליום, לא כולל לינה וחניה וזה לא מעט ובטח שנוכל להסתדר עם זה. אם נמכור את המכונית, אז גם יהיה כסף למתנות.

בסינגפור-אייר-ליינס נכנסנו לרשימת המתנה ל- 2/1 וכרגיל הם היו אדיבים ונחמדים.

מסע חובק עולם

:חלומות טריים

Please reload

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם

יום 206 - סידני, אוסטרליה

 

19.12.1991

איך פספסנו? טוב, האמת היא שאם לא היינו מנסים למכור, גם לא היינו מרגישים פספוס, אבל ניסינו וזה פשוט הלך הרבה יותר טוב ממה שתיארנו לנו, אבל לא יכולנו למכור כי לא היה לנו פינק-סליפ.

אז יש לנו 3 קונים בפוטנציה: זוג הולנדי רציני ביותר ונחמדים מאוד, שני ארחי-פרחי שוויצרים, מרסל וחברו, שמציעים את המחיר הגבוה ביותר, ומגנוס ואויאן - שני מתנדבים שבדיים מגבולות שפגשנו כאן במקרה. זו היתה הפתעה מאוד נעימה כמובן. הישיבה במרקט בזמן שאין קונים מאוד משעממת ומעצבנת וגם די קר שם.

הזוג ההולנדי הצליח לשכנע אותנו ללכת למוסך וקצת הסתבכנו עם העניין ונקווה שמחר הכל יהיה בסדר והם יסכימו לתקן לנו את הדרוש תיקון. בכל מקרה, זה הולך לעלות די הרבה. ממש לא מתאימים לנו עסקי הקניה והמכירה ולא מפליא הוא שרוב אלה שעוסקים בזה באופן קבוע הם רמאים לא קטנים. אנחנו מתים כבר להיפטר מהמכונית ולטוס מכאן, אך זה מאוד מפתה לקבל כמה דולרים ובשבילם לשבת עוד כמה ימים ולחכות.

נו טוב, יש רק לחכות ולראות מה ילד יום. בינתיים לא איבדנו סבלנות.

יום 207 - סידני, אוסטרליה

 

20.12.1991

כל פעם כשאנחנו כבר על סף הצלחה, משהו משתבש. אנחנו אופטימיים עדיין. אז מה היה לנו היום?

אחרי לילה מורט עצבים ומלא שאלות ללא תשובות, השכמנו ב- 6:30 ולקחנו את המכונית למוסך. ללא בעיות התקבלנו ועד להוצאתה ב- 17:00 החלטנו להסתובב. הלכנו לגלריה של NSW, אך מפאת עייפות וחוסר ריכוז של מחצית מהאנשים החלטנו להמשיך הלאה. הגלריה יפה וגדולה בעלת 5 מפלסים ותערוכות מכל הבא ליד. לא ויתרנו עליה ונחזור ביום אחר. אחר כך הסתובבנו בעיר והלכנו לדואר. גם שם ניכרת העונה הלחוצה ועמדנו בתור מאוד ארוך, אך היה שווה - קיבלנו מכתב ו... עיתון של NRMA, מזל שעשינו "חברות"! גם גלויה קנינו ובמק-דונלד שנפתח רק אתמול אכלנו צהריים.

כשהתעייפנו מהשוטטות חזרנו לנוח וב- 16:00 נפגשנו עם הזוג השוויצרי שמוכן לתת לנו הרבה כסף בשביל המכונית. הוצאנו את המפלצת מהמוסך במחיר סביר ויש פינק-סליפ!! כמעט סגרנו עסקה ואז התברר שלשני הילדונים אין כרגע כסף. רצו לחפש בנק, אך הכל היה סגור וכך נתקענו עם העניין לעוד יומיים כי מחר שבת ואחר כך ראשון וכל הבנקים סגורים. אנחנו מחזיקים אצבעות שביומיים האלה אף אחד לא ישנה דעתו ושביום שני על הבוקר אנחנו יוצאים לסיבוב קניות ואחריו ארוחת צהריים בפיצה-האט. די מבאס ולא נחמד. מחר נחפש משהו קליל להעביר את הזמן.

יום 208 - סידני, אוסטרליה

 

21.12.1991

4 ימים לכריסטמס... וזה אומר הכל.

יום בטלה עבר על כוחותינו.

מרסל דפוק וגם השני מנותק.

מחר נהיה עשירים.

הקפוצ'ינו היה נפלא.

גם הכביסה יצאה טוב.

מצאנו 2 דולר.

יורד גשם בחוץ והמרזב נורא מרעיש.

זה מה שקרה היום.

נסיים במילות שיר האופוסומים:

"כמה טוב שיש זנבות וגם עצים,

אפשר להתנדנד עליהם כמה שרוצים..."

בי!

יום 209 - סידני, אוסטרליה

 

22.12.1991

לא יאומן, לא יאומן - נקיים, מגולחים ומצוחצחים יצאנו החוצה ו... אמנם מרסל וחברו חיכו, אך הסתבר שלא החליפו כסף, כיוון שלא כיבדו את כרטיס האשראי שלהם. נו, אז מה יהיה? טוב, לפחות הם הגיעו, והגיעו בזמן. קבענו למחר באותו מקום באותה שעה ואנו המשכנו העירה.

עברנו בגנים הבוטניים המקסימים ולאורך החוף, עד בית האופרה. אכן מצאנו שם את השוק הססגוני, אך בדיוק כשהגענו החל לרדת גשם וכל האומנים התקפלו. ירדנו למטה והסתובבנו בחנויות ואחר כך בעוד הרבה חנויות ב- ROCKS. מה שבטוח הוא שמזכרות לא נקנה שם, למרות שהעיניים יוצאות לדברים המקסימים. כל טי-שירט עולה 40$ ואנחנו לא בעסק הזה. השיטוט, על כל פנים, היה נחמד ומהנה וכלל שוק יום א' שכנראה נפתח לא מזמן. אחר כך הלכנו למרכז והתנפלנו על שני מקים עם צ'יפס וקולה וראינו המון ספרים ושמלה יפה ואכלנו גלידה וזהו, בערך.

חזרנו לשלאף-שטונדה וכשקמנו החלו מתרקמים רעיונות זדוניים חדשים במוחנו. האמת שאנחנו מתחילים לחשוב ברצינות על טסמניה. כן, כן - גם בגלל התמונות שראינו וגם בגלל משפ' צ'פמן, ג'ון ומוניקה. מחר נברר אפשרויות והיום לא נרחיב על כך את הדיבור.

סגרנו את היום לאור שלטי ניאון, החנויות הפתוחות 24 שעות ומועדוני הלילה של קינגס-קרוס.

יום 210 - סידני, אוסטרליה

 

23.12.1991

מה עוד אפשר לבקש? מכיוון שהעייפות נופלת עלינו וכבר מאוחר, נתאר בקצרה את מאורעות היום.

עד 11:00 מכרנו את המכונית לילדונים השוויצרים פלוס ליווי צמוד והדרכה. 2500$ זה לא הולך ברגל וחישבנו מה אפשר לעשות בסכום. האמת היא שרעיון טסמניה ירד מהפרק כי אנחנו באמת כבר עייפים ואין כוח לדחוס עוד. אז כנראה שהסכום ינוצל לבילוי הזמן שנשאר ויתרתו לקניות בכל-בו בקיבוץ.

בסינגפור-אייר-ליינס היתה הצלחה נוספת - הקדמנו את הטיסה הביתה ב- 10 ימים ונותר לנו עוד שבוע לבלות בממלכה האוסטרלית. כאן התעוררה בעיה - מה נעשה שבוע שלם?

חשבנו לשכור רכב ולסוע לפארק הלאומי מורטון, אבל לשכור רכב כאן יותר יקר כמעט מלטוס לארץ. כנראה שנבלה בסביבות סידני. בדואר עמדנו שוב בתור בלתי נגמר, אך הפעם לא חיכה כלום. רוב היום היה מוצלח ומהנה ועכשיו הגיע זמן לישון.

יום 211 - סידני, אוסטרליה

 

24.12.1991

היום עשינו שופינג. אחרי כמה סידורים קצרים, התפזרנו וכל אחד עסק במה בענייניו. האמת שלהסתובב יום שלם בחנויות זה לא קל, אבל מאוד מהנה, מה גם שיש הרבה מבצעים לכבוד חג המולד והשנה החדשה וחוץ מזה כולם קונים וזה נעים לקנות כשהאווירה הכללית היא של קניות. ב- 12:00 נפגשנו בדואר ובגלל התספורת אחת לא זיהתה את השני, ושוב התפזרנו ושוב נפגשנו וכך, עד שאחד המשתתפים התעייף ופרש ל"מלון", מאוחר יותר גם השני הצטרף והגיע שפוך ומותש ביותר.

אז מה השלל שעלה בחכתנו? קשת, נעלי ריצה, מפית לאיילה הקטנה, T שירט, סבונים, ריבות, ניירות מכתבים, תמונה אבוריג'נית, תספורת וזהו. בקצב הזה, כנראה שתקציב ה- 400$ ליום הוא די ריאלי.

יום 212 - סידני, אוסטרליה

 

25.12.1991

היום הלכנו לגן החיות Taronga. אווירת הקריסמס שורה בכל; הרחובות שקטים וריקים למדי, אנשים מתעוררים מאוחר ורק חנויות היפנים פועלות בקצב הרגיל. בשבילנו, בכל מקרה, היה זה יום טיול ככל הימים בשבעת החודשים האחרונים. אז קנינו ZOO PASS שהקנה לנו שייט הלוך וחזור במעבורת לגן החיות + נסיעה באוטובוס + עליה וירידה ברכבל + כניסה לגן החיות. השייט ערך כ- 10 דקות והיה מרהיב. הנמל של סידני פשוט מהמם ומכל זווית מתגלות פינות חמד חדשות. גם העליה ברכבל היתה כיפית ויכולנו לראות את החיות מלמעלה, ממעוף הציפור (לרגע חשבנו שאנחנו קוקבורה או איזה ילו-טייל-בלק-רד- נק- קוקטו....).

טיילנו כ- 5 שעות מהנות ביותר. אמנם הפלטיפוס לא היה בבית ומהוומבט ראינו רק את החלק האחורי, אך הופעה של אריות ים ראינו, קופים מרהיבים ומצחיקים ראינו, בבית הזוחלים, באקווריום ובנוקטוריום ביקרנו והטופ של היום היה בצילום-סובניר עם קואלה שהיתה ערנית במיוחד.

ראינו עוד המון חיות מקסימות שלא הוזכרו ונופים מדהימים של העיר עם הנמל והיה פשוט כיף. היה קצת חם וקנינו הרבה שתיה וכעסנו על משפחה ישראלית שהתעקשה להאכיל את הפילים, למרות שמבקשים בכל מקום לא להאכיל את החיות.

נגמר יום-כיף נוסף ונותרו רק עוד 6 ימים לפגישה המיוחלת.

יום 213 - סידני, אוסטרליה

 

26.12.1991

בסוף אנחנו מוצאים מה לעשות בסידני ולמי שיש כסף - יש הרבה אפשרויות. היום בילינו נהדר והספקנו המון ובלי להרגיש חלף לו הזמן ופתאום היה כבר ערב.

בבוקר יצאנו שוב לגלריה של NSW לסגור את ה"חוב" הישן. הגענו וישר עלינו לתערוכת הצילום, שהיתה מעניינת ביותר וכל צילום לווה בכמה מילים של הצלם המסבירות את הרקע לאותו צילום. סדר הצילומים כרונולוגי ואפשר דרכו לעקוב אחרי תולדות חייו של האמן והתפתחותו כצלם.

מהתערוכה צעדנו לעיר. גם היום חופש, והכל סגור כמעט. אנשים מעטים ומכוניות מעטות נראות ברחוב והיה מקום לשבת במק-דונלד. משם הלכנו לסרט, כן, 7 חודשים שכבר לא ראינו סרט והחלטנו שבאמת הגיע הזמן. הקרנת צהריים של An American Tail: Fievel Goes West , סרט חביב ביותר של אדון שפילברג. צחקנו ונהנינו, בעיקר מהבעת מצבי הרוח המשתנים של הגיבור בעזרת אוזניו. אין ספק שהמדיה הזו מאוד חסרה לנו, והבטחנו לעצמנו לנסוע לסרטים בימי שני למועצה.

סגרנו עוד חוב ישן ועלינו למגדל העיר סידני, שהוא הבניין הגבוה ביותר בחצי הכדור הדרומי. נכנסנו על תקן סטודנטים ועלינו בספיד למעלה. הנוף הנשקף פשוט מהמם וסידני הענקית פרושה על כף היד. מרשים ביותר הנמל המפורץ ומאות הסירות השטות בו, הגנים המתוכננים היטב וכמובן סימני ההיכר של סידני - בית האופרה, הגשר, הגנים הבוטניים ודרליג-הרבור. ישבנו על כוס קפה + עוגות (לא הכי מוצלחות, אבל יפות) ושוב עשינו סיבוב וירדנו.

עוד 5 ימים אנחנו ממריאים מכאן.

יום 214 - סידני, אוסטרליה

 

27.12.1991

עוד יום קניות עבר על כוחותינו. חיסול חצי שנתי בכל החנויות גרם היום למחירים לרדת בצורה דרסטית ויחד עם אלפי סידנאים הסתערנו על החנויות המלאות כל טוב. יצאנו ברכוש רב ובנזק לא גדול ועכשיו אנחנו נראים טיפ-טופ. הבגדים שקנינו היו הכי יפים שיש בשוק במחירים סבירים. קנינו מפית ועוד סיכה מעץ ממוכר שהיה חייב לדעת מאיפה אנחנו והיכן טיילנו. אותרה גם חנות ה- Wildness האגדית שהותירה אותנו עם משרוקית א-ל-רכבת ויומן משגע עם תמונות אוסטרליות. גם שרשרת אופל יפה ועדינה נקנתה וכמעט כמעט גמרנו את הרשימה. יש כל כך הרבה דברים שבא לקנות. לצערנו, הטיול מסתיים באוסטרליה ולא במזרח וכך לא יתאפשר למלא את כל משאלות הלב. מצד שני, במזרח אולי הכל באמת זול, אך הסובנירים האוסטרליים איכותיים ומאוד מיוחדים. אז נצטרך להתפשר קצת, לא נורא. היום כמעט הצלחנו לעמוד בתקציב...

יום 215 - סידני, אוסטרליה

 

28.11.1991

שיואו, כמה זמן אנחנו כבר בסידני. די נמאס, וכמעט אפשר לספור בשעות עד הטיסה הביתה. כשזה כל כך קרוב הזמן מתחיל לזחול לאיטו ולא מוצאים מנוחה לעצמנו. בורחים לעוד כתבה בעיתון, צפייה בטלוויזיה או שיטוט אין-סופי בחנויות הסובנירים של היפנים. גם הכסף לא הולך ומתרבה, ולמרות שיש לנו עוד די והותר, אנחנו מרגישים די ריקים אחרי מסעות הקניות שלנו.

היום סוף סוף היינו בשוק האגדי של פדינגטון. הוא מכיל בתוכו בגדים, אומנויות שונות, תכשיטים ופיצ'יפקעס לרוב. השיטוט היה מאוד נחמד ופגשנו שוב את איש-המסכות שהצחיק עד דמעות. גילינו חנות לאומנות אבוריג'נית מדהימה ביופיה ועשירה בפריטים מכל הסוגים ובכל המחירים. קנינו 2 פלטיפוסים מקסימים מקרמיקה והיו שם המון חיות אחרות מטריפות. עקב התלהבותנו, או נחמדותנו, קיבלנו פלטיפוס נוסף במתנה. האזור של השוק, שכולל את הרחוב הראשי וכמה צדדיים, מאוד ססגוני ומלא אנשים.

וכמעט שכחנו - יומולדת 7 חודשים לטיול!

יום 216 - סידני, אוסטרליה

 

29.12.1991

קצת קשה להירדם והזמן כאילו עצר. מחר בשעה הזו כבר נחכה בשדה התעופה של סינגפור להמראה ללונדון. ישראל עדיין כל כך רחוקה.

ערב אחרון בסידני שאירחה אותנו כל כך יפה, ואחרון באוסטרליה שבהחלט היתה שווה ביקור אפילו ארוך יותר.

היום בעצם לא עשינו שום דבר מיוחד. הסתובבנו ב- ROCKS ואחר כך במרכז ופשוט העברנו זמן. אכלנו צהריים בפיצה-האט ואז חזרנו לחדר שלנו, שמחר סוף סוף ינקו אותו. סיכומים נשאיר למחר ומחרתיים, אם הדיילות של סינגפור-איירליינס יתנו לנו מנוחה. טיסה נעימה!

יום 217 - סידני, אוסטרליה-סינגפור

 

30.12.1991

קמנו, צחצחנו שיניים, רצנו, התקלחנו ויצאנו לאכול ארוחת בוקר אחרונה בקריס-קרוס. המקום לא אכזב וכרגיל ייחס חשיבות גם להזמנה הצנועה ביותר. אחר כך הפקדנו את התיקים בידי מרק, אדון "דפנטלי גוד גוד", ונסענו לעיר בפעם האחרונה. לצערנו הרב לא חיכה דואר, אך זה היה די צפוי כיוון שבהלות הקריסמס והשנה החדשה עדיין בעיצומן והדואר פשוט סתום. עשינו עוד סידורים וקניות ועד  11:00 חזרנו לקחת את התיקים. עננים כבדים שכיסו את השמים החלו להוריד גשם בדיוק כשיצאנו, אך מהר מאוד תפסנו את המיניבוס-מונית שהביא אותנו היישר לשדה-התעופה. בשדה עברנו את הצ'ק-אין ללא בעיות מיוחדות ועלינו למעלה. חוץ מלהסתובב בשלוש החנויות שהיו שם, לא עשינו הרבה ולפני העליה למטוס קנינו קצת שוקולדים לחבר'ה ולהורים בדולרים שנשארו.

שבע שעות ו- 45 דקות עד סינגפור עברו חלפו להן די מהר. הדיילות כמובן היו מופלאות והשרות מעולה. את הסרט ראינו דרך קרחתו של אדון שזז וזז וזז. הטיסה היתה ביום ורוב הזמן לא היה מעונן, כך שחווינו קצת מה- Red Center האוסטרלי, מהחוף המקסים ומהנחיתה בסינגפור- כבר בערב, עם כל האורות.

בסינגפור העניינים הרבה יותר מעניינים ויש אין סוף חנויות של דיוטי-פרי ומסך טלויזיה שמקרין תכניות וסרטים. למרות זאת, העייפות גברה ואת שלוש השעות גררנו על כורסא מול הטלויזיה. חלק מהכסף הסינגפורי החלפנו ובשאר קנינו עוד כמה שוקולדים. ושוב על המטוס, הפעם סינגפור-לונדון, 14 שעות ו- 10 דקות. הטיסה הזו עברה בשינה (בזמן שלא חילקו אוכל). הספקנו גם לראות שני סרטים משעממים. החוצה לא ראינו כלום כי א. ישבנו מעל הכנף; ו- ב. טסנו בלילה.

יום 218 - לונדון-ישראל

 

31.12.1991

הגיעה עת הסיכומים. סוף שנה, סוף הטיול ולנו יש רק עוד 9 שעות לחכות עד הטיסה הסופית הביתה.

האמת שעכשיו אנחנו מרגישים ממש סמרטוטים ולא יודעים איך לנצל את הזמן שנותר כי כוח לא נותר. השעה כבר כמעט 8:00 וסוף סוף עולה היום על לונדון, בחוץ מעונן וקר (בערך 6 מעלות), אבל כאן בקפה מאוד נעים. נראה אחרי כמה שעות יגרשו אותנו.

סיכום סטטיסטי של הטיול כנראה שלא נעשה כיוון שזה מעיק מדי וקשה לעקוב דרך היומנים ולספור למשל כמה ימים ישנו באוהל, כמה באכסניות וכמה במכונית. למרות זאת, נציין כי הטיול ערך שבעה חודשים שבהם ראינו המון, חווינו המון והתגעגענו בהתאם.

הטיול התפרש על פני מרחבי דנמרק, שדות משובצים צהוב וירוק, ביערות שבדיה, בהריה המושלגים של נורבגיה עם הפיורדים המשגעים ועד איסלנד הגענו, שם למדנו פרק בוולקניזם וביחסי אנוש. ואחר כך סינגפור עם הלחות, השווקים והמלוכסנים הקטנטנטנטנים. אוסטרליה - חופים, יערות גשם והרבה אנשים מטורפים - וכל זה ועוד הרבה יותר על גב שני אנשים שהשתדלו לחזור הביתה בשלום ושפויים באופן יחסי. כן, הרבה עברנו, בכל המישורים, וכנראה שהיה זה ניסיון חשוב ובונה, נעים, מעניין וכדאי.

העייפות מאיימת להכריע, אך אנחנו נלחמים בעוז. הרי עוד לא נולד הב"ז שיעצור את הזמן.

למרות שמחודש מאי אנחנו רודפים אחרי האביב, עברנו גם הרבה חורף, שלפעמים גרם לנו להחליט החלטות רבות משמעות להמשך, כי כמה זמן יכול הבן-אדם לשכב באוהל או במכונית כשהגשם דופק טוק טוק טוק טוק???

אנחנו חוזרים לחורף וכנראה, לפי מה שמספרים, נוכל לנסוע לחיפה לעשות סקי. אז ממש חוכמה להגיד לנו את זה אחרי שכבר היינו בנורבגיה. בכל אופן משלג אנחנו כבר לא מפחדים, למרות חוויית אביסקו, ואפילו נהנים לטייל עליו.

להמון מקומות לא הגענו, ואולי לא נגיע לעולם. חבל אך תמיד יש פשרות, אי- אפשר לראות הכל. כשאתה מתחיל לראות דרך הדברים ולא את הדברים עצמם סימן שצריך לחזור הביתה.

צברנו ניסיון חשוב בקשר לציוד. המסקנה העיקרית היא, והיא בניגוד לרחשי הלב, לקנות תמיד את הכי טוב שיש ולא להתפשר, כי אז אוכלים אותה ובגדול. לא רק שאפשר, למשל, להיתקע בגשם שוטף ללא מעיל נורמלי שיעזור לגוף להישאר חם ויבש, גם מוציאים פי שתיים כסף כדי לתקן את הטעות.

אריזת התיקים הפכה לאומנות בפני עצמה ועניין של הרגל (עד בואה של המפלצת). באופן כללי, מתרגלים להיות בעלי מקצוע "מטייל", אבל לפעמים זה קשה להיות כל כך ארעיים וניידים.

פגשנו הרבה אנשים נחמדים וגם כמה לא נחמדים. ראינו הרבה חיות יפות, ציפורים מעניינות וזוחלים מגעילים. עכשיו אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, לאנשים האהובים ולמשפחה, לנוף השטוח, הכמעט אוסטרלי, ולעבודה.

= סוף =

לפרקים הקודמים