יום 1 - קופנהגן, דנמרק

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם
 

28.5.1991

הקדמה - (קצרה) - יומן זה ינסה לתאר בקווים כלליים או פרטניים, בעקביות או לא, בצבע או בשחור לבן את מסענו בארצות הנכר, לפי מצב הרוח והיכולת המקומית. נעבור ברפרוף על המקומות והאפיזודות, נסכם למען המחר את הוצאות היום ואת הערות האתמול. ובעוד שנים נוכל לעלעל ולהתענג על מה שעבר. נאחל לנו וליומן טיול מוצלח (ואולי עצות מכאן יוכלו לשמש אחרים).

המקום: Backpacker  שברחוב Frederiksborggade  (שימות הדני שתופס חצי עמוד), מס' 41 קופנהגן. למקום הגענו עם השקים על הגב. הטיסה חלפה בנעימות עם הסרט "רוח רפאים". סיבוב קצר מעל שוודיה והופ אנחנו נוחתים בשדה התעופה של קופנהגן - שקט ושלוה - התרמילים מגיעים. אנחנו קצת בהלם - מחליפים דולרים לקרונות. ב- i מפנים אותנו לאוטובוס 32 שמגיע לכיכר העיר, ליד גני טיוולי, שם נמצא הטוריסט אינפורמיישן המרכזי. בניווט ראשוני בעיר אנחנו מגיעים לבניין USE IT - מעין סוכנות לצעירים, והם מפנים אותנו לאכסניה ולאמריקן אקספרס - שם אנחנו מחליפים את המזומן לטרוולרס ומפסידים הון על המרה. בקושי רואים משהו, מיובשים מהחום והחתימות על הטרוולרס, מגיעים ומתארגנים על חדר לזוג, אבל עם מזרון על הרצפה. מצב הרוח לא הכי-הכי, אבל אנחנו מתעשתים, קושרים את התרמילים לרדיאטור ויוצאים לשוטט מעט בחוץ, מצטרפים לדנים המנצלים את השמש הנעימה בפארק שליד טירת Rosenborg. הירוק והניקיון משיבים מעט את רוחנו ומעלים את מצב הרוח. חזרנו לאורך אחת התעלות אל סוף היום, המקלחת ושקדי המרק.

יום 2 - קופנהגן, דנמרק

 
מסע חובק עולם

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

יום 4.jpg

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

29.5.1991

עדיין באותה אכסניה. אמנם נראה לנו שהאיש מעט שודד אותנו, אבל אין לנו חשק להעביר את הציוד. אחרי לילה שהיה רובו מואר (צריך להתחיל להתרגל) קמנו מוקדם. מרטין, בעל המקום היה מופתע מזה שיצאנו החוצה ואכן צדק - רוב המקומות והעסקים עדיין סגורים. שוטטנו מעט, צופים בדניות הממהרות לעבודה, ובנינו מסלול לפי מפת טיול ברגל שקיבלנו ביוז-איט. ראשית עלינו במעלה המגדל העגול Rundetårn  לתצפית מרהיבה על העיר. אח"כ רצינו להראות את יהדותנו, אבל מכיוון שבית הכנסת היה סגור, ויתרנו. הכנסיה של גבירתנו, Vor Frue Kirke, היתה מרשימה ובמיוחד פסלי השליחים של טורוולדסן שמוצבים באולם המרכזי. למגדל העיר אפשר לעלות רק ב- 12:00 והשעה היתה 11:15, אז המשכנו לחפש אריות שמוצבים באיזשהו מקום, אבל כנראה שלקחו אותם. לעומת זאת, שלט הרחוב מ- 1770 היה שם. התרשמנו מהחצרות הפנימיות של הבתים, ועברנו לאזור כריסטיאנבורג, שם נקלענו בטעות למוזיאון של פסל דני מפורסם ולא הצטערנו - עשרות יצירות, פסלים ותבליטים, מוצגים מסביב לקברו. עוד כיכר יפה ועוד סמטה יפה, העיר לא מפסיקה לענג את העין. סנט ניקולאי היתה לו כנסיה שחיללו אותה והפכה לגלריה. התצוגה מתחלפת מפעם לפעם ורק זקנה ששכחה לנעול את השירותים ונבהלה עד מוות כמעט, תזכיר לנו את המקום. מקומות נוספים שעברנו בהם במהלך היום הארוך, לא לפי הסדר: ארמון המלוכה, כנסיית השיש המרשימה, הנמל החדש - NYHAVN - אזור מקסים של בארים ומסעדות. ולא נשכח את בת הים הקטנה שהיתה סיום מאכזב לפארק יפהפה. הפארקים יפהפיים והם מצריכים יום משלהם, במיוחד הגן הבוטאני. בפארק סעדנו ארוחת בוקר-צהריים-ערב שכללה לחם, גבינה צהובה ושוקו שנקנו לאחר שאנחנו מנסים לנחש בסופר מה מחביאים בכל מיני קופסאות מוזרות ואין שום אות באנגלית או בשפת הקודש.

[הערת העורכת: אל קופנהגן חזרנו בשנת 2014. כאן כתבתי עליה]

:חלומות טריים

Please reload

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם

יום 3 - קופנהגן-הומלבק-הלסינור, דנמרק

 

30.5.1991

היום צעדנו לכיוון כריסטיאנה, מעבר לנהר באזור אמסטרדם הקטנה. טיפסנו במעלה התלול של יותר מ- 350 מדרגות לראש כנסיית Vor Frelsers ומראה מרהיב של העיר נשקף משם. גם פנים הכנסיה מרשים ובמגדל ניתן לראות את קרבי השעון והפעמונים. יחד עם שותי הבירה אכלנו גבינה ולחם על ספסל רחוב, תוך כדי צפיה בריסוק בניין. כמות הבירה שצורכים כאן מדהימה, ורבים המסטולים על הבוקר. בתחנת הרכבת נאלצנו להמתין מספר פעמים בתור עד שהצלחנו לקנות את כרטיס הרכבות, שרוקן לנו את הכיס. מה שבטוח - אנחנו נהיה קלים יותר מיום ליום. חזרנו לאכסניה של מרטין, לקחנו התרמילים ונסענו להומלבק, עיירה שלווה שבה ישנו מוזיאון מרשים ביותר - מוזיאון לואיזיאנה לאומנות מודרנית - המשולב בדשא, עצים ובים הכחול מכאן ועד לשוודיה הקרובה. יפה ומעניין לחובבי האומנות ובכלל לחובבי האסתטיקה. משם ל- Helsingør , העיר השניה בגודלה בדנמרק. נטענו את אוהלנו בקמפינג. הסתובבנו מעט ברחובות, נחבטים בשוודים הממהרים למעבורות עם שקיות האלכוהול לסוף השבוע, עד שמצאנו IRMA קטן וקנינו את פת הלחם היומית. עמוסים כל טוב - לחם, גבנ"צ וזיתים שחורים - צעדנו לקמפינג על שפת הים הכחול. עד עכשיו הדנים נראים נחמדים ואדיבים, ארצם מטופחת ברובה ואפשר למצוא את הדרך גם אם זה כתוב ב"הונית". רובם יודעים אנגלית ולא מתביישים לדבר בה".

יום 4 - קרונבורג-הילרוד-רוסקילדה, דנמרק

 

31.5.1991

היום החל באפרוריות צוננת על שפת הים של הלסינור, משם הלכנו אל "טירת המלט", או בשפת המקום Kronborg . נוכח חופי שוודיה שהיו אפורים למדי, הקימו מלכי דנמרק טירה יפה מאד, שהביקור בה כלל כמה חלקים: הראשון, קפיאה בהמתנה לכניסה, השני, סיור באולמות המפוארים והשלישי, במרתפים האפלים ופסלו של גיבור דני ישן שמחכה למלחמה הבאה שלהם כדי להתעורר, ולפי המצב כאן הוא ישן עוד הרבה. קפיצת דרך בעזרת הרכבת הדנית המדויקת להילרוד, שם מחכה הפתעה קטנה - כל הלוקרים הגדולים תפוסים, אבל זה לא שובר אותנו ואנו מתדרדרים לכיוון יצירת הפאר של המלכים הדנים Frederiksborg . ארמון יפהפה השוכן כמובן בפארק אשר עקב התרמילים והשעה נבצר מאתנו לשוטט בו. הסתובבנו באולמות אשר משמשים גם כמוזיאון היסטורי, נדהמים מהכנסיה המפוארת, מהאולם הגדול ובעיקר מהעיטורים - פיתוחי העץ העדינים, השטיחים הענקיים, טפטי העור המכסים קירות ענק ובעיקר מההשקעה. כמובן שזה עלה בחשבון אחרים וסבל של רבים. ושוב ברכבת, הפעם מהילרוד ל- Roskilde. הפעם הדנים מפשלים. לפתע כק"מ לפני רוסקילדה הרכבת עוצרת. ברמקול מקללים בדנית ואנחנו לא מבינים, אבל אשה דנית מסבירה לנו בחביבות שהרכבת או אחת לפנינו התקלקלה. אבל כעבור 10 דקות אנו ברוסקילדה, מבררים היכן הקמפינג הקרוב. הדלפקאי אומר שאפשר ללכת ברגל ונותן מפה. מצטערים שלא לקחנו את האוטובוס, אנו צועדים 4-5 ק"מ לקמפינג, אבל חוזים בדרך במראה המלבב של פיורד רוסקילדה ובדריסת חתול. בארוחה חגיגית אנו מקדשים את יום השישי: פתיתים מלוחים.

יום 5 - קרונבורג-הילרוד-רוסקילדה, דנמרק

 

1.6.1991

נסענו לאי Møn  ואנחנו בעיירה הגדולה שלו- Stege . לכאן מגיעים האוטובוסים מהציויליזציה ורדיברג - לשם הגענו ברכבת והמתנו שעתיים לאוטובוס. מחר נקווה שנצליח למצוא אופניים כדי לטייל ברחבי האי. בינתיים, על אף המאמצים של בעל הקמפינג שלא מדבר שום שפה חוץ מדנית, וברנש ישיש וחביב ששירת ב- 46-7' בא"י ותירגם את דברינו, לא עלה בידינו לאתר מקום להשכרת אופניים. נראה כבר מחר. ומה הספקנו ללמוד היום? ובכן: (1) אטריות עם תבלינים ורוטב עגבניות זה יותר טעים מאטריות בלי. (2) מה זה גבינה לבנה 18% שומן בדנית. (3) קצת על ספינות ויקינגיות שנשלו ממי רוסקילדה ומוצבות במוזיאון הספינות הויקינגיות. מעניין למי שמתעניין בנושא, ובהיסטוריה וארכיאולוגיה בפרט. טיפות גשם קלות ורוח צפונית קרה לא הפריעו לסקור את תצוגת הקיאקים וסירות הקש במקום. (4) אוטובוס 62 מורדיבורג יותר מהיר מאוטובוס 64 ל- STOGE.

ומה לא למדנו: איך להתקשר לישראל, ועל אף 4 קרונות אבודות וקצה קולה של אמא לא נוצר הקשר

יום 6 - צוקי מון-ניבורג, דנמרק

 

2.6.1991

היום התחלפו לוחות הזמנים ברכבות ובאוטובוסים והצטיידנו בלוחות החדשים. הצלחנו להתמצא בסבך הנוראי של ימים, חגים, מקומות ומספרים והצלחנו להגיע כמעט עד הכניסה לצוקי מון - Møns Klint. הלכנו ביער הנעים מעל הצוקים, והגענו עד הצוקים הלבנים המרשימים ביותר. השילוב מקסים בין הירוק של היער, הכחול של הים והלבן של הצוק. ראינו למטה על החוף אנשים שמחפשים דברים אז ירדנו, אבל רק כשעלינו במעלה המדרגות הארוך והמתיש, ונכנסנו לסובניר שופ, הבנו מה הם חיפשו – מאובנים! בפעם הבאה גם אנחנו נחפש. מכאן התחיל מסע. ראינו בלוח שבעוד שעה - 13:44 יש אוטובוס, כאשר התחנה הקרובה נמצאת 5-6 ק"מ מאיתנו. התחלנו צועדים. קצת חמים ורוח, והולכים והולכים והולכים, וקצת קשה והתרמילים, הנוף של החוות הבודדות כבר לא נראה כי מסתכלים על הכביש, והולכים ומגיעים ב- 13:45 ורואים את האוטובוס חולף... נרגענו מעט ואכלנו וניסינו קצת טרמפים אבל לא הצלחנו, ונסענו באוטובוס הבא שהגיע ב- 16:00 עד ורדיבורג, ומשם ברכבת לקורשור, ועולים למעבורת ל- Nyborg . הדרך חולפת בנחת ורק חבורה של נערים מרעישה בקצה האולם. בניבורג התחנה שוממה. מאתרים את המפה, מוכרת מהקיוסק מנסה לעזור, ואנו בדרך לעוד 2 ק"מ צעידה עד לקמפינג - שם זקנה חביבה ממנהלי המקום דואגת לנו, ועל אף שהמשרד סגור, היא מפשפשת בכליה ומביאה לנו שני מטבעות לאוטומטים של המקלחת, וב- 17:30 מתחיל גשם שלא מפסיק. אנו מדלגים את הציוד לסככות, שותים נס קפה עם חלב שקנינו בקיוסק באריזה של רבע ליטר, שתספיק גם לארוחת ערב וגם לארוחת בוקר.

יום 7 - אודנזה-פרדריסיה, דנמרק

 

3.6.1991

אנחנו באכסניה. אין מה להגיד, הגשם ניצח אותנו. מצב הרוח לא היה גבוה במיוחד, לאחר שרצנו היום בחוצות אודנזה אחרי אנדרסן כשהגשם שוטף ואנו רצים משלט אינפורמציה אחד למשנהו. בהתחלה לזקנה בבית עם שני חדרים ושלוש תמונות - כאן הוא נולד. המשכנו בגשם והגענו למוזיאון המציג את קורות חייו ואומנותו, אהבות חייו והפרחים שקטף. משם ברכבת המאספת לפרדריסיה. זחלנו לאכסניה, שם נשדדנו, אבל קיבלנו מיטה והתקשרנו הביתה. הקרונות נבלעו במהירות מדהימה, ואחרי כמה ניתוקים בכל זאת נשמע קולה של אמא. מזג האוויר התבהר אבל צונן. נטלנו מפה ויצאנו לתור בעיר העתיקה על חומות העפר שהגנו עליה. למעט קומץ אנשים וחוג ספורט שהקיף חומה ולאחר מכן פגשנו משחק כדורעף על החוף, העיר - עיר רפאים. גילינו גם בתי קברות וכנסיות רבות בעיר העתיקה וביקרנו באנדרטה לזכרת אנשי ה- DSB המובילים אותנו ברכבות הדניות.

יום 8 - בילונד-אורהוס, דנמרק

 

4.6.1991

היום עמד בסימן לגולנד. מתלבטים האם כספנו יספיק, כאשר מנגד עומדים הבנקים להסגר ואוטובוס 912 ללגולנד עומד לצאת לדרכו, החלטנו להמר שיהיה בנק בפארק ואכן היה. יחד עם המוני לועסי במבה ושאר חטיפים הוקסמנו מלגולנד. אין ספק שילד בן 5-10 יהנה יותר, אבל גם מבלי להתנועע על רכבות, סירות ושאר מרעין בישין, אפשר להתפעל מהשחזורים ומהאומנות הנעשית עם לגו. במקום גם תערוכת צעצועים עתיקים, ארמון מזערי, והסבר על ההיסטוריה של אימפריית הלגו. זה היה יום מהנה, אם כי יקר. משם נסענו לאורהוס. בדרך לקמפינג, בעוד אנו מנסים לפענח את האופן בו משלמים באוטובוס, קלט את המבוכה שלנו איש חביב מחברת האוטובוסים, ואמר לנו שנשלם רק אם יעלה מבקר... וכך חסכנו 46 קרונות. בירידה מהאוטובוס מצאנו עצמנו ברחוב שקט, לא יודעים האם לפנות לכאן או לכאן. עצרנו מזוקן על אופניים. האיש לא ידע, אך נכנס לבית של חבר, שאל אותו, והוליך אותנו עד לקמפינג. איזה יחס מענג, ורק לחשוב איזו תשובה מקבלים לרוב בארץ...

יום 9 - אורהוס-סילקבורג, דנמרק

 

5.6.1991

הפעם השכמה מאוחרת, בניחותא ובשתיית נס קפה. אנו נעים לעיר העתיקה של אורהוס. במקום יש בתים שהועברו ממקומות אחרים בדנמרק, יחד עם בעלי המלאכה השונים. מעין מוזיאון פתוח. בגלל שהיום לא סוף שבוע, חלק מהבתים סגור ואין הדגמות, אבל בכל זאת מעניין להסתובב שם. ניצלנו את הקרבה לגן הבוטני ואת שעת הפתיחה בכדי לבקר בחממה אשר מחולקת למספר חלקים לפי איזורים: ים תיכוני, מדברי, סוב-טרופי וטרופי. צמחיה עשירה. אחר כך אנו מתלבטים אם לערוך קניה בסופר שבתחנה (שם תמיד יותר יקר), אבל היום יש לדנים איזה חג בלתי צפוי והחנויות בעיר סגורות. בסוף קונים, אבל בסילקבורג הרעב מכריע אותנו ואנו חוטפים טוסט וקפה ומשלמים את המחיר. ולמסע היומי לקמפינג, לאורך אחת התעלות. תופעת הקמפינגים נפוצה. רבים מבלים את זמנם בקרוונים, לחלקם קרוונים קבועים למשך כל תקופת הקיץ.

יום 10 - סילקבורג-פרדריקסהאבן, דנמרק

 

6.6.1991

קמנו בבוקר אל שמש אביבית שייבשה במהירות את רטיבות הלילה, ושמנו פעמינו אל חנות האופניים הנמצאת במדרחוב של סילקבורג. קצת התברברות - המפה אשמה היא לא נכונה - ואנחנו ב- i מקבלים מסלולי רכיבה באזור. עברנו בסופר וקנינו ציידה לדרך וכבר נכנסים לשכור 2 זוגות אופניים. לאחר אי-הבנה קטנה בנוגע למחיר ההשכרה, יוצאים לדרך למסלול הארוך ביותר המקיף את האגמים. 40 ק"מ. התחלה קשה - עליות, בעיות הילוכים וקצת קיטורים. אח"כ מתחילים להנות מהנוף המתחלף: יער-אגם-כפר-שדות-פרות רועות. פסטורליה שמשרה נעימות ומשכיחה קצת את כאבי הרגלים והטוסיק. לאחר שעתיים וחצי הגענו לעיר Ry שממנה מתחיל המסלול לחזור לכיוון סילקבורג. לא ויתרנו על סטייה קלה מהמסלול ועליה לתצפית נהדרת על האגמים וסביבתם. עייפים למדי הגענו לחנות, קיבלנו את הפיקדון וחזרנו לרכבת שהובילה אותנו עד Frederikshavn. דברים שלמדנו היום: (1) תפוצ'יפס בטעם גריל עושה בחילה. (2) רכבת IC היא בעצם מטוס על פסים. (3) תמיד עדיף ללכת ברגל מאשר לקחת מונית. (4) אנחנו צריכים להשתפר בהכנת אורז.

לפרקים הבאים