יום 72 - ריקיאוויק, איסלנד

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם
 

7.8.1991

איסלנד כמובן! הטיסה עברה בשלום ורק הדיילות נאלצו לעבוד קשה על מנת להספיק להגיש את כל ההגשות עד הנחיתה באיסלנד. שעתיים אחורה מנורבגיה ושלוש מישראל. הסובל העיקרי מהטיסה היה הקולמן שמולא מים ועכשיו לוקח לו הרבה זמן להתחיל לעבוד. איך שהוא בעזרת תשלום במטבע נורבגי ותחנונים בטרמינל הצלחנו להבין ולהחליף את אוטובוס מס' 17 ב- 5 ובעזרת שניהם להגיע באישון לילה לקמפינג אשר על יד בריכת השחייה. הקמנו את האוהל ואחרי 22 שעות שהתחילו במוס, נרדמנו באיסלנד.

בבוקר, עם קשיי קימה, יצאנו לעשות היכרות עם אוויר העולם האיסלנדי. עברנו ברחובות עד למרכז, התמלאנו בניירת, ניסינו כמה משרדי תיירות פנים, כולם חביבים אך המחירים לטיולים שנראים יפים ומעניינים גבוהים מדי לכיס שלנו. נאלץ להסתפק באוטובוס הרגיל + תוספות. לאחר בדיקת פרטים ב- BSI, חברת האוטובוסים המקומית, ולאחר גיבוש מסגרת הזמן, 3-4 שבועות, ניגשנו לסוכנות הנסיעות של הסטודנטים להזמין מקום בטיסה חזרה לדנמרק, קופנהגן. התאריך - 3.9 בשעה 7:00 בבוקר, עד אז הזמן לטובת איסלנד. עוד קצת ניירת וארוחת צהריים, סיבוב בסופרים להתרגל למטבע, למחירים ולמזון המקומיים. הלחם טעים ויש לציין שבבוקר שתינו משקה יוגורט+חלב טעים ביותר. נמשיך עם הניסיונות ככל שהתקציב יאפשר.

חזרנו לקמפינג שילמנו ליומיים, ארוחת ערב ותכנון מפורט. המסגרת ישנה, נשארו פרטים לברר ולבדוק וכמובן, כל תכנית היא בסיס לשינוי. מהתרשמות ראשונית, יש די הרבה מטיילים באיסלנד. עברית לא שמענו. די קריר כאן, אך לא נורא. בבנקים ובמוסדות אחרים יש קפה חינם לממתינים בתור. לפי הגלויות והספרים, איסלנד מרשימה. לאיסלנדים חיבה למכוניות 4X4 וצירים מוגבהים. צריך להתרגל לקרונה האיסלנדית - עד אז נחלק ב- 9 בהשוואה לקרונה הנורבגית וב- 61 לדולר.

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

יום 4.jpg

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

מסע חובק עולם

יום 73 - ריקייאוויק, איסלנד

 

8.8.1991

יום יקר ופורה עבר עלינו, אבל עכשיו אנחנו כמעט משוחררים לגמרי מהוצאת הארנק ומה שבתוכו. התחלנו בשיטוט בחנויות הספרים וחיפוש אחר ספר הדרכה על איסלנד. שום ספר לא עמד בקריטריונים ולכן לא קנינו. צעדנו אל ה- FI (ה- DNT של האיסלנדים) שם שירתה אותנו בחורה מבוגרת ואדיבה. היא הראתה לנו את האפשרויות שנותרו לטיולים מאורגנים וציידה אותנו במחירים. יצאנו, התישבנו בשמש וניסינו להרכיב שוב את טבלת האירועים לחודש הקרוב, אך ללא הצלחה מרובה כי חסרו לנו פרטים. לכן חזרנו ל- BSI, וכשהתחיל הרעב להציק ישבנו לחסל את שאריות הלחם והגבנ"צ מהיום שעבר. הפעם נפלנו על מישהי קצת יותר אקטיבית והעניינים התנהלו במהירות. שאבנו את כל המידע הנחוץ - מחירים, זמני יציאה, אפשרויות טיול והתישבנו לתכנן. הדבר ערך זמן רב כיוון שבאיסלנד, בניגוד לארצות הקודמות, זמננו מוגבל והמחירים גבוהים מאוד. כמובן שניסינו להכניס כמה שיותר, אך בלי להגזים. בסופו של דבר בחרנו באפשרות היותר יקרה והיותר אטרקטיבית, שכוללת כרטיס FULL CIRCLE המאפשר נסיעה ב- SCHEDULE BUS על הכביש הראשי לזמן בלתי מוגבל ובכיוון אחד. הכרטיס כולל גם הנחות למספר טיולי יום מאורגנים. סיימנו להרכיב את הטבלה ושילמנו ל- BSI הכל. משם דהרנו בחזרה ל- FI והזמנו את המקומות לטרק בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק בסוף החודש, ואחר כך לבנק כדי להחליף עוד דולרים אחרי ההתרוקנות.

בסופר קנינו Skyr, שלפי הכתובים הנו מאכל איסלנדי המזכיר יוגורט, בעל אחוזי שומן נמוכים מאד. נוהגים לאכול אותו כמו שהוא או בתוספת סוכר, פירות או חלב. לנו הוא הזכיר לבנה. נציין רק שהשרות האיסלנדי מאד אדיב והם עושים זאת בחביבות רבה.".

כל החלומות לפי נושאים:

Please reload

:חלומות טריים

יום 74 - הוורגרדי, איסלנד

 

9.8.1991

חזרנו לטייל, הפעם באזור "המושב" הזה - כפר מלא חממות אשר מחוממות באמצעות המעיינות החמים הרבים בסביבה. ב- BSI, הטרמינל המרכזי של איסלנד אשר גדלו כטרמינל באשכול, לקחנו את האוטובוס עד Hveragerði. ב- i המקומי קיבלנו מידע מבחורה: "צריך ללכת עם הדרך, לראות מפל אחד ולעבור אותו משמאל. להמשיך עד המפל השני, לעבור ימינה, ואחרי המפל שמעל להמשיך עוד ולהגיע לנהר חם". אז יצאנו לקמפינג, שכולל שרותים, שני כיורים ודשא, הקמנו את האוהל ויצאנו לתור. ראשית עלינו לבית הספר החקלאי וחזינו בפלאי החממה. המים החמים מן המעינות מחממים וכל טוב צומח, כולל תאנים טעימות ועסיסיות שטעמנו, ירקות ופירות מכל המינים. המשכנו וראינו את המתקנים ללכידת מי התהום החמים והמשכנו לנסות למצוא את הנהר הפלאי. מנסים לכאן ולשם, מצאנו את המפל הראשון וכמעט התייאשנו מלקפץ על אבני הבזלת. החלטנו לעלות לראש הגבעה ולראות מה יש בצד השני והנה - המפל השני. מאתרים דרך סוסים ואיתה לעמק שמעל המפל.

מכוונים למקום שבו רואים הרבה קיטור יוצא מן האדמה. מריחים את ריח הביצים הסרוחות והבוץ המבעבע, אך זרימת המים חלשה. פוגשים זוג איסלנדים אשר מחפש אותה דרך, התייעצות קצרה וממשיכים עם הנהר ואכן, במעלהו המים מתחממים עם כל עליה. אנו מסתפקים בנגיעות ובקפה. האיסלנדים מוצאים חוף וקופצים למים.

גשם איסלנדי טורדני דופק על אוהלנו מאז חזרנו. הצטיידנו במזון, הפעם מנסים סוג אחר של Skyr, ספגטי ברוטב בצל אדום ולקינוח תה צילוני עם עוגיות שוקולד (הקפה עומד להיגמר).

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם

יום 75 - סלפוס, איסלנד

 

10.8.1991

היום חזינו בשניים מן המפורסמים באיסלנד - במפלי Gullfoss וב- Geysir. באוטובוס מוגבה ומוכן לדרכי ה"כורכר" המקומיות, נסענו מהוורגארדי דרך Selfoss, העיר הגדולה של הדרום. רק 3000 וקצת תושבים, אך כאן נמצאת המחלבה הראשית של איסלנד ומוצרי החלב המקומיים הם סאגה בפני עצמה.

בצהריים הגענו אל גולפוס, מפלי הזהב. 70 מטר אשר נופלים בשני אלכסונים רחבים לתוך קניון צר ובזלתי. כמות מי הקרחונים מדהימה וטיפות הגשם מתערבבות עם נתזי המפלים. בהחלט מפל מרשים ביותר. משם בחזרה דרך גייזר, האזור התרמי אשר נתן את שמו לתופעה של בעבוע והשפרצת מים למרומים. "גייזר" עצמו די עצלן ולא טרח להוציא מאום, למעט אדים. לעומתו, חברו הקטן Strokkur , הפגין יתר מרץ ועצבנות וכל כמה דקות השפריץ שפריצים עזים לאוויר. אין ספק שהמחשבה על החיה המסתתרת באדמה ועל השאול אשר רותחת מלמטה מקבלים משמעות רבה כאן. למעט החבר האקטיבי, היו בורות ושלוליות רותחות רבות באזור.

עייפים חזרנו לסלפוס. באוהל די רטוב מבפנים ומבחוץ, אבל מתייבש בקלות. ניסיונות קולינריים מהיום – יוגורט מקומי עם תותים 49% שומן, גלידה, ובפינת הלחם "עוגה שטוחה" - לחם פיתה מקומי, הכל טעים. Skyr הוא כבר חלק מן התפריט - על לחם, או מדולל בחלב יחד עם המיזלי. טעים ומשביע. לסיכום היום טלפון למשפחת זלמנוביץ, הפעם אין בשורות איוב.

יום 76 - קירקיוביארקלאוסטור, איסלנד

 

11.8.1991

יום של נסיעה מסלפוס עד Kirkjubæjarklaustur. ב- 9:30 הגיע האוטובוס ונדחקנו עם כל הצרפתים מהקמפיג פנימה. לשמחתנו, גילינו כי הם יורדים הרבה לפנינו. שוב עברנו את רישום הכרטיסים באוטובוס, שהוא די מעיק, ויצאנו לדרך. הדרך עברה לאורך החוף. מצד אחד מישור שטוח לגמרי עד קו האופק ומן הצד השני צוקים יפים מאוד, בזלתיים. מפעם לפעם חזינו במפלי מים מרהיבים שזרמו מהצוקים לים. הצוקים מלאים בקינון ציפורים, בעיקר ציפורי ים. חזינו גם בשני הקרחונים: Eyjafjallajökull , שהוא הקטן יותר ו- Mýrdalsjökull  שהוא הגדול, ועדיין קטן מה- Vatnajökull , שעדיין לא ראינו. כפי שנאמר לנו, באמת אין שלג על ההרים והקרחונים חשופים ונראים מאד יפה.

בשעות הצהריים המאוחרות הגענו לקמפינג והתברר שאין מקלחת, כך שכנראה לא נתקלח כמה ימים. מלבד זה יש כאן מפל מאוד יפה שטיילנו אליו אחה"צ.

יום 77 - קירקיוביארקלאוסטור, איסלנד

 

12.8.1991

יום גשום, קר, סגרירי, רטוב וכיוצא באלו היה היום. צעידת הבוקר עד מלון  Edda, המשמש גם כתחנת האוטובוס, ערכה 20 דקות. מלונות Edda הם בתי ספר שבקיץ הופכים ל"מלונות" - עם שרותים די מינימליים, אך זולים יחסית ופזורים לכל אורך המסלול. האוטובוס לקח אותנו לכיוון פנים האי. הדרך נעשתה יותר קשה, עליות וירידות, נהרות ללא גשרים שהאוטובוס חוצה בתוך המים. מסביב נוף פראי ביותר, שדות לבה קרושה שנראים כמו מרק ירוק מבעבע כיוון שגושי הבזלת מכוסים בטחב, הרים בצורות מוזרות, נהרות רחבים שלא מצאו להם מקום להתחתר והם זורמים וגורפים אתם את כל הטוף והחול השחור מהקרחונים. אין חוות, אין ישובים.

הגענו, וכשגשם מטפטף על ראשינו צעדנו אל מפל Ófærufoss , המקסים והמרשים. נפילת המים בשתי מדרגות גבוהות שביניהן מתוח גשר קשתי סימטרי - פרי יצרתו של הטבע. המראה מהמם וניתן גם לצעוד על הגשר עצמו. [הערת העורכת: בשנת 1993 התמוטט הגשר הטבעי – היה ואיננו עוד]. ירדנו מתחתיו, הסתתרנו מהגשם ועשינו תה. ישבנו שם זמן מה, אך הגשם הלך והתחזק ולא יכולנו לטייל בקניון כפי שתכננו. לכן החלטנו לנסות מזלנו בטרמפים חזרה, כדי לא לחכות 6 שעות לאוטובוס.

כמה ניסיונות לא נשאו פרי, לרוב כי לא נסעו לכיווננו ופעם אחת אוטובוס נורבגי שהיו בו מקומות ריקים אך לא הסכים לקחת אותנו ועזב אותנו מסכנים ורטובים בגשם. מה שנותר לעשות הוא לעמוד מאחורי השירותים ולבקש חסד מאלוהים, וזה אכן שמע את תפילותינו. לאחר עמידה ארוכה למדי וקפיאה די יסודית, הזמין אותנו זוג גרמני אליהם לקרוואן. אמנם הם תכננו להשאר שם בלילה, אך לא ביקשנו יותר מאשר גג מעל הראש. האירוח היה מושלם. הופרדנו מהמעילים הרטובים וקיבלנו סוודרים חמים ללבוש, מרק עדשים חם וסמיך עם לחם בחמאה, תה עם עוגה ועוד כוס תה עם לחם וחמאה וכל השהייה הארוכה לוותה בשיחה נעימה ביותר. היינו איתם בקרוואן כשלוש שעות שחלפו במהירות. האיש לא הבין כמעט אנגלית והדוברת היתה האישה, שדאגה לתרגם לכל הצדדים. דיברנו על איסלנד ועלינו ועל ישראל וניסינו לתת מושג מהו קיבוץ ומהי בעיית מים. היה פשוט מענג. לבסוף הגיע האוטובוס ואנו נפרדנו, לא לפני שלקחנו את כתובתם ונשלח משהו לאות תודה. חזרנו לקמפינג ומצאנו שהאוהל עמד בגבורה מול הגשם גם הפעם.

יום 78 - קירקיוביארקלאוסטור, איסלנד

 

13.8.1991

אז היום היינו ב- Lakagígar המכונה כאן "LAKI". אמנם לא היה לנו הרבה luck עם הגשם ב- LAKI, אך אין ספק שחזינו בתופעת טבע יפה ומרשימה, ועם מעמיקים - גם מפחידה. לועות הרי געש כבויים.

בבוקר הצטרפנו למיניבוס הצפוף אשר יצא לאזור בהדרכת הנהג. נהג, שלמעט נהיגה והפסקות לצילומים במקומות הרצויים - לא הדריך. אבל חביבותו ומספר דפי הסבר באנגלית על הטיול שמצאנו במיניבוס כיסו על החסר.

בתחילה חזינו בשדה הלבה הגדול אשר נעצר כתוצאה מתפילה רבת עוצמה, כנראה ב- 1783. הפסקה שניה בקניון קטן אך יפה אשר קירותיו מזדקרים בצורות שונות וכמובן המילים קצרות מלתאר. המשכנו עם המיניבוס, אשר חצה נהרות וטיפס על אבנים וגבעות. לאט לאט התקרחו הגבעות, צפינו על מפל Fagrifoss , וטעמנו גם בריז. ככל שהתקרבנו ליעדנו הגשם התחזק, כמובן. בשעת צהריים הגענו ומיד התפזרו יושבי המיניבוס לכל עבר אל הלועות הכבויים. שרשרת של כ- 100 לועות הנמתחת על פני 25 ק"מ. תצורות הלבה לסוגיה, מראה חול הסחף השחור, הלועות ושדות הלבה היו מרשימים ומעניינים. לאחר טיפוס קצר ורטוב אל ההר LAKI הצלחנו "לתפוס" מראה קצת יותר כללי של האזור.

בחזרה, מזג האוויר מתבהר ככל שאנו מתרחקים מ- LAKI וכמובן שמתחיל לרדת שוב גשם כאשר אנו טורחים על הכנת הפסטה היומית. למדנו היום כמה דברים בגיאולוגיה וולקנית:

א.  טוף הוא האבנים  הקטנות והן נוצרות מהתקרשות לבה מתחת לקרחון.

ב.  הבזלת לצורותיה נוצרת כתוצאה מהתקרשות הלבה באוויר.

ג.  הגבעות הקטנות והמוזרות שכה סמוכות אחת לרעותה נוצרות כאשר לבה זורמת על נהר מים. המים פולטים אדים מהחום הרב ומרימים את הלבה לגבעות וכך היא מתקרשת. הרבה מהגבעות הן חלולות.

יום 79 - קירקיו'-סקפטפל, איסלנד

 

14.8.1991

בחוץ יורד גשם ועל אף שביולי יורדים בממוצע רק 105 מ"מ, כנראה שבאוגוסט יורדים יותר. בינתיים, חלקנו מנסה ומצליח לפענח את המסמך על הפארק שקיבלנו ויש בו מפה והסברים על הכל מכל בפארק.

בבוקר הלכנו למלון הקיצי Edda ותמורת K100 לאחד התקלחנו והתקלחנו עד שירדה זוהמת הימים האחרונים. לאחר מכן הלכנו למפל המקומי ועלינו על הרמה לראות את אגם-האחיות. פסענו באחו הלח עד שהגענו אל רצפת-הכנסייה של קירקיוביארקלאוסטור, שם עצרו את זרימת הלבה ב- 1783. הרצפה עשויה ממשושי בזלת ולא הצלחנו להבין אם טבעי הוא זה או מעשה ידי אדם.

לאחר ביקור באנדרטה לזכר הכומר שעצר את הלבה ההיא, סעדנו ב- Sykyr ובמיזלי ונסענו לפארק הלאומי Skaftafell. כאן יש יותר אוהלים בקמפינג ותנועת המטיילים רבה יותר. רואים כאן את כל אלה שראינו בדרך, כולל את הקבוצה הצרפתית הרעשנית ואף את מושיענו הגרמנים פגשנו. אחרי הקמת האוהל ותשלום עבור הלינה, היקרה יחסית לאיסלנד, יצאנו, מצוידים במפה הקטנה שקיבלנו, לאתר הראשון: קצה של שלוחת הקרחון הנקראת Skaftafelljokull. כאן ממש נוגעים בקרחון אשר צבר בתוכו אדמת סחף, אבנים וסלעים. כל כך הרבה קרח. הצורות מדהימות ומים פורצים מקצהו בעוצמה וצבעם אפור כהה. קור די עז נושב מכיוון הקרחון ואנו מביטים על הצמחיה היפה והמגוונת. לאחר קריאה, מסתבר שהרבה מהצמחים יחודיים למקום. נקווה למזג אוויר סביר להליכה מחר, זו התפילה היומית, מכיוון שאין אנו מצוידים מספיק טוב לגשם. זה העונש לקמצנות במקום הלא נכון.

יום 80 - סקפטפל, איסלנד

 

15.8.1991

את ארוחת הערב של היום הרווחנו בטיול של 15 ק"מ בפארק היפהפה הזה. בבוקר היו טפטופים קלים, אך כאשר יצאנו לדרך נשארו העננים יבשים, וכך לאורך כל היום. הקטע הראשוני עולה בחורש. מגוון הצמחיה והציפורים מעניין ורב. אמנם איננו יודעים את השמות, אך זה עניין סמנטי בלבד. כל פעם מגלים צמח, פרח או פטריה שעדין לא ראינו. מצלמים. מה שיצא - יצא.

הליכה מעל סקפטאפליוקול - השלוחה הקרחונית, על חריציה וגליה - מראה מרשים ומהמם, בעיקר על רקע המצוקים אשר מנגד. בנקודת הגובה Gláma , בקצה המצוק הצר, מבשלים תה ונהנים מן הנוף ומתלילות המצוק היורד לקרחון. כאן גם עוזבים את השלוחה ומנגד כבר נראית שלוחת הקרחון הגדולה באירופה,Skeiðarárjökull , אשר שולחת את ציפורניה השחורות הרחק אל תוך מישור החול הנמשך לכיוון הים ומשובץ בנחלים רחבים וסבוכים.

בנקודת גובה 706 אנו מחכים 40 דקות שיעברו העננים ונראה קצת את העמק למטה ושלוחות הקרחון, ואמנם בקצה הסבלנות יש חלון ואנו רואים את תצורות הסלע והמים. ממשיכים בחזרה לכיוון Svartifoss , המפל אשר נופל על מצוק משושי בזלת שחורים ומכאן שמו. עמודי הבזלת המשושים הגדולים אשר נשרו מן המצוק פזורים בנחל. ממשיכים במורד הערוץ וצופים בשורת מפלים וחורש מגוון עם עצים, ועץ הרי זה דבר נדיר באי הזה. לסיכום - טיול מלבב בסקפטאפל אשר היה נעים גם בזכות הגשם שלא ירד, לעומת עכשיו שהוא מאיים לפורר את אוהלנו הדל.

יום 81 - סקפטפל-הופן, איסלנד

 

16.8.1991

בבוקר קמנו מלאי מרץ אך הגשם השאיר אותנו באוהל לכתוב, לקרוא ולהציק אחד לשני עד 11:00 ואז החלטנו שיהיה הטפטוף אשר יהיה, בסקפטאפל לא נהיה שוב - ויצאנו לשוח ברחבי הפארק. סיבוב קצר. שוב העפנו מבט במפל השחור ובמפלים אחרים, בפטריות למיניהן, רדפנו אחרי ציפורים דלגניות ובצבצנו עם מגפינו בבוץ.

קיפול האוהל הושלם במהרה, על אף המזימה לנעול אותו ולהשאיר את המפתחות בפנים. המוני אדם נכנסו לאוטובוס הנוסע לאיטו על דרך העפר, המכונה כביש מס' 1 באיסלנד. הקרחון הענק מטיל צילו לאורך כל הדרך ושלוחותיו מציצות מכל עמק. מרשימה ביותר לגונת הקרח עם מצודות הקרח הצפות בה. האוטובוס עצר לזמן מועט אך אנו נשוב מחר.

לקראת Höfn, עיירת דייג הנמצאת בקצה חצי אי קטן, הכביש נעשה כביש ותוך שניות הקמפינג התמלא אוהלים. קניה מרוכזת לשישי-שבת-ראשון עם חידושים גסטרונומיים בתחום הרטבים, התה, העוגיות והסקיר.

יום 82 - הופן, איסלנד

 

17.8.1991

היום חווינו את הקרחון Vatnajökull. אמנם בדרך תיירותית ויקרה, אך מכיוון שעד שנחזור הקרחונים בארץ ימסו, נאלצנו להסתפק במה שאיכרים חכמים אשר הבינו היכן צומח הכסף הציעו לנו. בבוקר כאשר כל הדלפונים מהקמפינג נסעו הלאה, אנחנו הצטרפנו לעשירים יותר אשר נאספו מבתי המלון ומשדה התעופה. בלוויית נהג צעיר, נמרץ ואינטליגנטי אשר הדריך והבהיר פרטים לאורך המסלול, עלינו בדרך ההרים המפותלת לרום של 800 מ' ומשהו מעל פני הים. אין ספק שהאוטובוסים של איסלנד מפתיעים מחדש כל פעם.

קפצנו על הסקי-דו הראשון ובעקבות השיירה אשר בראשה דוהר פרא מקומי, טסנו על הקרחון. פשוט מדהים גוש הקרח הענקי אשר לש ומשנה את סביבתו. לא הרגשנו איך הזמן חלף לו בטיסה - כמו על אופנוע שלג. בסיום החלק הנועז של היום קיבלנו תעודה וכשנגיע הביתה נמסגר ונתלה. כאן הבנו את ההבדל עם חברינו לאוטובוס. הם אכלו מזון שהגיע ארוז בקופסא והיה רשום להם בפתקים שמגיע להם ואנחנו חיממנו תה על הקולמן ונגסנו את ששרד מהכריכים ומהעוגיות.

האוטובוס עשה נגלות למעלה ולמטה ולבסוף עלינו ונסענו ללגונת הקרח Jökulsárlón  ושטנו לנו על אוטו עם גלגלים בתוך מי הקרח וצפינו בגן הפסלים הטבעי. לפי תצלומי האוויר בקפיטריה המקומית, הקרחון נסוג והאגם גדל. עקב הקיץ החם יחסית, מצודות קרח רבות שטות בתוך המים להנאתן. למרות הקור העז והצפיפות היחסית, מאד נהנינו ושוב נוכחנו לדעת שאין אומן גדול מן הטבע. את היום הנפלא סיימנו (כמו תיירים טובים), כפי שהומלץ על ידי הנהג, בקפיטריה המקומית עם הוופל המקומי בתוספת ריבה וקצפת - פשוט מצוין!!

יום 83 - הופן-אגילסטאדיר, איסלנד

 

18.8.1991

היום לא טיילנו. אנו בשלבי המעבר לצפון דרך המזרח, כך שאין הרבה לפרט. הגשם הפריע למראות המזרח היורדים לים להראות בהירים, אך לא הפריע לאווזים ולברווזים לשוט במים הקפואים ולנהג לשעוט בדרך העפר מס' 1.

בהגיענו ניצלנו את הפסקת הגשם להקמת האוהל ולסיור קצרצר בעיר Egilsstaðir. ראינו תערוכה קטנה של מפלצות רכב מוגבה - 4X4 שבנו המקומיים וזהו בעצם. ניסינו Skyr עם פירות יבשים - טעים ויקר מאוד. אולי מחר נלך למחלבה המקומית לראות איך מייצרים את מוצרי החלב הנפלאים האלה.

הפתעת היום היתה כשחיכינו בתוך האוטובוס בבוקר לתחילת הנסיעה - הושמעו ברדיו האיסלנדי שלושה שרים בעברית. בהתחלה לא האמנו למשמע אוזנינו, אך התעשתנו לאחר מספר שניות והקשבנו קשב רב, למרות שהשירים כללו את "שיר הבטלנים" ועוד שני שירים משנות העשרים המוקדמות שאיננו זוכרים את שמם. גם הביתה טלפנו היום ושוב הגעגועים עולים וצפים, כל כך קשה לתמצת הכל. כל החוויות והמראות וגם האינפורמציה היבשה והבקשות הקטנות.

יום 84 - אגילסטאדיר-מיוואטן, איסלנד

 

19.8.1991

עיקר היום עמד בסימן המעבר ל- Mývatn, אך בבוקר עוד הספקנו לבקר בכנסיה המודרנית של Egilsstaðir, לסייר במאפיה המקומית ולטעום מן הסופגניה המוזרה שלהם (מבשל הסופגניות נראה כמי שטועם כל שניה) ולסייר סיור מודרך במחלבה. פשוט ניגשנו, שאלנו אם אפשר ואחד המנהלים נלווה אלינו והסביר. אמנם המחלבה קטנה, אך אנו יודעים בערך איך מיצרים Skyr ו- Mysa ושאין חלב כבשים לשתיה, רק בחוות.

בשעה 15:30 יצאנו. הדרך עלתה לישימון - מדבר חול שחור ודרך עפר. כבשים מועטות בצידי הדרך ומדי עשרות ק"מ חווה. הדרך סגורה בחורף. עוצרים להפסקה, קיוסק, חווה וכנסיה. ק"מ ספורים לפני מיוואטן אנו רואים קיטור מאזור גיאוטרמי, אך הנהג רואה קיטור מן המצנן. חיש הוא אץ רץ ומביא בדלי מים מהנחל הקרוב – ושוב לדרך.

במיוואטן הקמפינג היקר עד כה וגם קור מקפיא. למים החמים והקרים ריח של גופרית. גשם קל בלבד בערב סיים את היום הבהיר.

יום 85 - מיוואטן, איסלנד

 

20.8.1991

היום סיור מודרך, ראשון מבין השניים שלקחנו באזור, לפארק הלאומי Jökulsárgljúfur. המדריכה המשועממת מעירה את תשומת ליבנו בדרך למפל Dettifoss. אנו מתרשמים מעוצמת מי הקרחון, השחורים מאבק, בוץ וסחף, הנופלים בעוצמה גדולה לתוך הקניון. לאחר Detti העוצמתי ראינו מרחוק מפל נוסף ששמו באמת לא חשוב והמשכנו בדרך העפר המזרחית לקניון עד המפרץ. דלתת הנהר רחבה עקב הסחף העצום. משם ממשיכים ל- Ásbyrgi . כאן, לפי האגדה, הטביע סוסו של בודין מלך אלי הנורבגים את טביעת פרסתו. המקום, עמק בין מצוקי בזלת, אשר נוצר משינוי קיצוני בזרימת אחד הנהרות, מכיל עצים, צמחיה עשירה וציפורים לרוב (אם כי עכשיו חלקן כבר נודד דרומה). אכלנו בריז שחורים, צפינו וצילמנו ברווזים ומישהו אנגלי התקיל אותנו בעברית.

המשכנו לאתר השלישי בפארק - סלעי הקולות - Hljóðaklettar  -  תצורות משושי לבה מרשימות שחלקן בנוי כקונכייה אקוסטית ומחזיר כבאולם קונצרטים את קול הנהר הזורם מנגד. נדמה שהנהר זורם מאחורי הצוקים.

On the bus וממשיכים לאורך החוף, מחפשים פופינים אך אין. עוצרים להפסקת קניות וקפה עם עוגיות ענקיות ב- Husavik, עיר דייג ומרכז סביבתי לאיכרים. מקום יפה וצנוע עם כנסיה פינתית. העצירה האחרונה במעיין חם אשר צינורות של 20 ק"מ מעבירים את מימיו לחימום בתי הוסוויק. יש כאן גם גייזר, אך מה שהוא הצליח זה לקפוץ לגובה 42 ס"מ בקושי.

חזרה לקמפינג במיוואטן, חיפוש אחרי הלחם המיוחד למקום - נמצא אך לא נקנה, ובדיקה כמה עולה הקמפינג השני - יותר יקר, אכלנו ארוחת ערב - מן המאכזבות ביותר עד כה ועקב הקור התחפרנו בשקי השינה.

לפרקים הבאים
לפרקים הקודמים