יום 86 - מיוואטן, איסלנד
21.8.1991
WELCOME TO GRAND MYVATN TOUR! כן, יום גדוש חוויות ומראות היה היום. סיורנו המודרך האחרון, שמטרתו להכיר קצת יותר לעומק את אזור האגם. ואכן מיוואטן שורץ חיים - 15 סוגי ברווזים, שרבים מהם מתרבים רק כאן, חרקים שונים ומשונים שמאחד מהם מפיקים חומר לניקוי וטיהור מים, בשמים ותרופות. גם דגים לא חסרים כאן. האזור גם מאוד פורה מבחינה גיאולוגית וולקנית. היום ההסעה קטנה לממדי טרנזיט והמדריך גם נהג. התחלנו להקיף את האגם מצפון עד הנהרLaxa , שנמצא בפינה המערבית ביותר, תוך שאנו עוצרים ומאיטים לצפייה בברווזים הרבים. גם את האזור השמור עברנו, אזור אשר אסור לרדת מהכביש בתקופת הקינון. וגם הסברים על ההרים מסביב קיבלנו, מתובלים באגדות ובפולקלור מקומי.
אחר כך הפסקת קפה וטיול בין גבעות חלולות שנוצרו כתוצאה מזרימת לבה על המים. המשכנו לאורך האגם עד עמודי Hofdi - עמודי בזלת שעולים מתוך האגם - מראה יפה ומרשים ביותר. ושוב על דרך המלך, הפעם עד Dimmuborgir , שם צעדנו כשעה בתוך "המצודה השחורה" - בזלת בצורות שונות ומשונות הנראית כעיי-חורבות של מצודה עתיקה. שיא העניין הוא ב"כנסיה" - תצורת בזלת המזכירה מבנה כנסיה ואפשר להיכנס ולהתרשם.
ארוחת צהריים למרגלות תחנת דלק, קפה וממשיכים בסיור. הזוג שהיה איתנו נוטש ובמקומו מצטרף זוג אחר. בקור ובגשם שהחל לרדת אנו נוסעים למערת Grjotagja , שבה ברכות מים חמים שהיו נוהגים להתרחץ בהן, אך המים התחממו וכיום הם מגיעים ל- 50 מעלות, כך שאי-אפשר להתרחץ שם. הגשם נחלש קצת ואנחנו כבר בהר Námafjall, אזור גיאוטרמי עם בריכות בוץ מבעבע באלפי צלילים וצורות, כאשר כל הסביבה צבועה בצבעי אפור-חום-צהוב-אדום-לבן. מקום יפה ומסריח. עלKrafla , מפעל שבו מפיקים אנרגיה מקידוחים לתוך מקורות מים רותחים רק צפינו מהרכב. בהמשך - הר Viti , הר געש כבוי שהתמלא במים. הלכנו ברוח סערה לגובה ההר והקפנו אותו עד שהגענו לחניה. הנהג ויתר על התענוג הפעם וחיכה לנו.
המשכנו, לא לפני שהבטיח לנו שעכשיו מגיע הטיול האמיתי. ואכן, צעדנו שעה ורבע בתוך "הגהנום", כפי שהאזור מכונה. ההר Leirhnjukur התפרץ ב- 1984 בפעם האחרונה, אך לא הראשונה. צעדנו בתוך הלוע והלבה החדשה, שהיא שחורה כזפת, והחום עדיין ניכר במקום - אדים יוצאים מתוך הלבה. מרשים ביותר לראות זאת ולחוש זאת. הטיול הסתיים בעוד תצפית על האגם.
יום בהחלט פורה וחשוב, אם כי עמוס ביותר. היום גם קנינו את הלחם המיוחד למקום. מתפיחים אותו בתוך בורות של מעיינות חמים ולאחר מכן אופים. מצוין!!
היום לפני - מסע חובק עולם
יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה
מתנות ממני אליכם
מסלולי טיול להורדה והדפסה
יום 87 - אקוריירי, איסלנד
22.8.1991
היום סיימנו את הצלע-השלישית במעגל מסביב לאי. בבוקר, מלאי מרץ ועטופים במעילים, צעדנו לפי סימון השבילים המקומי. הרוח דחפה בגבנו והתקדמנו במהירות, למעט עצירות לקינוח האף. חולפים על פני שדות לבה מהתפרצויות שונות, מסביב רק כבשים ובמרחק אדי גופרית הנישאים ברוח. כאשר עלינו על צלע ההר לתצפית הרוח טלטלה כהוגן ולמזלנו נשאנו איתנו את גוש הלחם המקומי שמנע תעופה.
בחזרה חבטה הרוח בפנינו, הקור היה רב, וטיפות גשם קלות הצטרפו לחגיגה. חזרנו ונכנסנו להתחמם בחנות ספרים קטנה. לאחר הצטיידות שינינו את ההרגלים ואכלנו את הארוחה המרכזית בצהריים, ולאחריה חרופ. הגשם התחזק אבל הרוח יבשה את הטיפות עד לקיפול האוהל. האוטובוס יצא בזמן וקטעי האספלט המרובים בדרך הפתיעו. אנחנו ב- Akureyri - בירת הצפון. מזג האוויר למחר צפוי להיות גשום וקר אך מה חדש?
יום 88 - אקוריירי, איסלנד
23.8.1991
כל הזמן לומדים דברים חדשים והאחרון שבהם הוא שיותר נוח לקנות אוכל לכמה ימים יחד מאשר כל יום לחוד.
בירת הצפון לא איכזבה וסיפקה לנו כמעט כל מה שרצינו. סיורנו בעיר התחיל בכנסיה הראשית, אך לאכזבתנו היא היתה סגורה לקהל היום עקב לוויה. משם ירדנו למדרחוב לחפש דברים שאנחנו צריכים. ראשית זכו הנעלים לסוליות חדשות, שני בתור נרכש יומן חדש ואחריו משחה לשימון נעלים וצלחת פלסטיק. את ההצלחה חגגנו ביוגורט בטעם קפה ובשתי עוגות מעולות מהמאפיה.
עברנו ליד המוזיאונים המקומיים, אך לא נכנסנו כי הם עולים כסף. ראינו את הבית העתיק בעיר והתמזל מזלנו בכנסיה עתיקה. שמענו נגינת אורגן, נכנסנו ומצאנו זוג זקנים שהתאמן כנראה לחתונה. המשכנו דרך בית הקברות והגן הבוטאני ואת הסיבוב סיימנו בחנות מפעל הצמר הגדול ALAFOSS, שם קנינו צמר מקומי לטובת "מלאכית".
קונים עוגה ליום שישי (תמיד יש תירוצים למה לצ'פר) וחוזרים לקמפינג. כמובן הגשם היומי קר, רטוב, אך קצר. מקלחת וארוחת ערב חגיגית וטעימה. לטעם המזון והעוגה מפריעה רק מקהלת צפרדעים. את משפחת זלמנוביץ תופסים בטלפון ומתעדכנים על המהפכה הרוסית החדשה והחבילה עוד לא הגיעה.
יום 89 - אקוריירי-רייקיאוויק, איסלנד
24.8.1991
על יום הנסיעה מאקוררי בירת הצפון עד ריקיאוויק בירת איסלנד אין הרבה מה לספר, למעט העובדה שרוב הדרך היתה על כביש ומיעוטה על דרכי עפר. חוות ואדמת מרעה עם חופי ים ואגמים אפיינו את הנוף, שלוש הפסקות ודיוק של האוטובוסים אלה היו מרכיבי הנסיעה. הגענו ל- BSI בריקיאוויק וצעדנו לקמפינג, קנינו בנזין וחלב ו- Skyr, התמקמנו, אכלנו והופ - הגשם התחיל ועכשיו יש רק לחכות להפסקה כלשהי אחרת נוצף.
יום 90 - רייקיאוויק, איסלנד
25.8.1991
גשם זלעפות אשר נמשך ונמשך מרתק אותנו לאוהל ולקמפינג. הכביסה מסתובבת במכונה וארוחת בוקר איסלנדית מסורתית כבר אכלנו. כמו ברוב הקמפינגים באיסלנד, גם כאן אין הרבה מקום לשבת מחוץ לאוהל, ובגשם כזה קצת קשה לממש את התכנית שהוכנה אתמול בדרך מאקוריירי.
כעבור מספר שעות אמנם הגשם לא פסק, אך אנחנו מאסנו בבטלה ויצאנו לעיר לתור את מוזיאוניה. תחילה ביקרנו במוזיאון הארץ הנותן מבט די רחב על הדברים/עיסוקים/מסורת המאפיינים את איסלנד. המוזיאון אינו גדול והדברים הבולטים בו הם מוצרי העץ מלאי הפיתוחים - משקופים, דלתות, קופסאות, ארונות. גם הבדים הארוגים מרשימים ובאגף ה"מקצועות", המציג את החלק החקלאי, יש אביזרי רכיבה, בית חוואים, החיטה ומה שסובב אותה, כלי הנפח והדייג. גם לחלק הנוצרי הוקדשו כמה וכמה חדרים, אך הוא פחות מרשים. משם צעידה קלה בגשם כבד לגלריה הראשית המציגה עבודות ציור ופיסול של אומנים איסלנדים. חלק מהעבודות אוניברסליות וחלקן מאוד מאפיינות את הארץ. הגלריה מסודרת בטוב טעם ומאוד נעים להסתובב בחדרים. על הקפה והעוגה ויתרנו עקב דלות הכיס, אך לא לגמרי - הלכנו לחפש מקום יותר זול ואכן מצאנו ליד ה- i שוקו חם עם קצפת ושתי עוגות שהיו טובות והחזירו את הכח. משם בגשם לקתדרלה. המבנה מאוד מודרני (כמו כל הכנסיות באיסלנד), בנוי בטון אפור מפלצתי למדי. בפנים אין קישוט וזכר למשפחה הקדושה. בכל זאת, מרשים.
יום 91 - רייקיאוויק, איסלנד
26.8.1991
יומני החדש שלום!
היום רצנו בהתרגשות לדואר. אחת מאתנו קבלה 6 מכתבים והשני נורא נעצב כי האישה בדואר לא נתנה לו כלום... עצוב, אם כי בסוף הכל נגמר בטוב, אך בל נקדים את המאוחר... מהדואר פנינו ל- FI לסגור עניינים לקראת הטרק, ובין לבין חיפשנו מזכרות. קצת קשה למצוא משהו חוץ ממוצרי הצמר היפים, אך היקרים ביותר. משם המשכנו במסע העשרת האיסלנדים וקנינו סוף סוף מכנסי סערה ונקווה שיעמדו בגשם. הצטיידנו גם באוכל לקראת הטיול - הפעם נתבסס על פירות יבשים, מיזלי, לחם ומרק עם איטריות בערב. בסך הכל אפשר לסחוב יותר כי לא נשתמש באוהל אלא נישן בבקתות. כבר אחר הצהריים ואנחנו עוברים שוב בדואר ומקווים, ואכן יש ויש - החבילות הגיעו. הפקידים היו די נבוכים, כי מסתבר שבבוקר האישה טעתה ולא הביאה לנו את החבילות שכבר חיכו לנו שם. סוף סוף יש קפה וגם מכתבים מן החום הישראלי.
יום 92 - רייקיאוויק, איסלנד
27.8.1991
אנחנו כבר שלושה חודשים בדרך. דרך ארוכה עברנו, אך לנו נדמה שהכל עובר כל כך מהר. כאן באיסלנד סוף העונה. מדפי הספרים מתרוקנים, סורגות הסוודרים כבר לא יושבות במדרחוב, תנועת התיירים התדלדלה, מבצעי מחירים בכל מקום ואפילו האוטובוס מהקמפינג כבר לא נוסע וצריך להשתמש בתחבורה ציבורית רגילה.
את מרבית היום עברנו בעיר בהשלמת הקניות לטרק ובקניית מזכרות - 2 גלויות עתיקות ואופייניות שיהפכו בבוא הזמן לתמונות ובול, שרדפנו אחריו בכמה מקומות, בשביל זלמן. שוב ביקרנו בבית הקפה הזול והטוב שליד ה- i וזהו בערך הכל. הקולמן עושה צרות צרורות ורק קניית דיזת בנזין חדשה וניסיונות שכנוע והידברות גרמו לו לעבוד מבלי לפייח. בערב נאלצנו לשכור אוהל בקמפינג כיוון שרצינו שאוהלנו ישאר יבש ונוכל לאפסן אותו בקמפינג עד שובנו מהטיול. האוהל ששכרנו היה בסגנון המאהל הצרפתי, כלומר גדול, חשוך ומתנופף, ורק עכשיו אנחנו מבינים בעצם עד כמה האוהל הקטן שלנו הוא בית.
יום 93 - טרק לנדמנלאוגר, איסלנד
28.8.1991
על הטרק שעשינו בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק, כתבתי בפוסט נפרד, "לטייל בתוך ציור". ניתן לקרוא על קורותינו בטרק כאן.
יום 94 - טרק לנדמנלאוגר, איסלנד
29.8.1991
על הטרק שעשינו בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק, כתבתי בפוסט נפרד, "לטייל בתוך ציור". ניתן לקרוא על קורותינו בטרק כאן.
יום 95 - טרק לנדמנלאוגר, איסלנד
30.8.1991
על הטרק שעשינו בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק, כתבתי בפוסט נפרד, "לטייל בתוך ציור". ניתן לקרוא על קורותינו בטרק כאן.
יום 96 - טרק לנדמנלאוגר, איסלנד
31.8.1991
על הטרק שעשינו בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק, כתבתי בפוסט נפרד, "לטייל בתוך ציור". ניתן לקרוא על קורותינו בטרק כאן.
יום 97 - טרק לנדמנלאוגר, איסלנד
1.9.1991
על הטרק שעשינו בין לנדמנלאוגר לת'ורסמורק, כתבתי בפוסט נפרד, "לטייל בתוך ציור". ניתן לקרוא על קורותינו בטרק כאן.
יום 98 - רייקיאוויק, איסלנד
2.9.1991
לקמפינג ברייקייאוויק הגענו במונית מ- BSI, תרומת כריסטין שנסע לכיוון ולקח אותנו. בהפסקת הגשם בנינו אוהל, אכלנו, כיבסנו וייבשנו. הגשם, כמובן, לא חדל כל הלילה.
היום הלכנו לדואר בלי הרבה תקוות וכמובן לא התאכזבנו, לא היה כלום. שינינו כתובת לסינגפור. בשלב הזה הוחלט שנחגוג את סיום איסלנד בקפה ועוגה. לאחר בדיקה, הוחלט שיקר מדי, אך לאחר שוקו וסופגניות מסורתיות לאיסלנדים, נשברנו וחזרנו לקפיטריה בסטייל יותר ושם שתינו קפוצ'ינו עם פאי תפוחים ואספרסו עם עוגת גבינה שעל ראשה בריז שחורים - תענוג.
קנינו גלויות למזכרת, החלפנו עוד 20 דולר, בשביל מרווח נשימה, ואוכל ויוגורט שעוד לא טעמנו, לחם וסלט איטלקי ודג מיובש - הדג מסריח, קשה ללעיסה, אך טעים. קיפלנו וטרפנו את המזון, לא משאירים גרגר. במאמץ עילאי כנגד הרוח וכרסנו המלאה צעדנו עד BSI, עושים פעם אחרונה את הצעדה הזאת של 40 דקות. מכאן ניסע לעבור לילה אחרון באיסלנד אצל דגביורט, כך נחסוך לילה באוהל לח, מכיוון שהגשם לא מתכוון לחדול, נקום מאוחר יותר בבוקר וגם יותר נחמד מאשר בקמפינג, אם כי סוף סוף החליטו לנקות את השירותים.
יום 99 - קופנהגן, דנמרק
3.9.1991
כן, כן, דנמרק שוב. נראה כאילו רק נחתנו מישראל, אך הכל הרבה יותר מוכר, יודעים איך לשאול ואיפה, איזה אוטובוס לקחת וכמה עולה. מתארגנים הרבה יותר מהר, מיומנות של מטיילים די ותיקים - שלושה חודשים.
חום מקבל את פנינו בקופנהגן. חיש עוברים לחולצות קצרות. הדניות מתפשרות על הרבה פחות. הטיסה היתה קשה והדיילות רצו עם שקיות ההקאה, אך בסופו של דבר נחתנו ב- 12:20, לאחר שקמנו ב- 6:00 בביתה של דגה. זכינו לאירוח לבבי, כולל ארוחת ערב, משחק קלפים ושיחה על כוסות קפה רבות. לבסוף היא אף פינתה את מיטתה בשבילנו. אין ספק שהלבביות היתה בשיאה באיסלנד. בטיסה ראינו את Vatnajökull מלמעלה – מראה מהמם וגם משלים את התמונה.
בקופנהגן חברנו סוף סוף לכל הדואר, על אף קשיי ההבנה אצל הפקידות, וקיבלנו מכתבים מכל קצווי תבל (פיג'י, בנגקוק) וחבילות עמוסות כל טוב לכבוד החג (זה התירוץ). נסענו ברכבת תחנה יותר מדי, אך חזרנו והתמקמנו בקמפינג, רק 9 ק"מ מהמרכז. שמש ודשא - נקווה שימשיך כך.
הפעם לא קנינו בדנמרק לחם טוסט אלא משהו עבה ומסיבי, כיכר לחם דגן חום. איך התפריט השתנה ללא הכר. אמנם אנו 68 ו- 61 ק"ג נכון לאתמול, אך עברנו תקופות רזות יותר בטיול ובקצב הזה נחזור לצמיגים. על כוסות תה ונס קפה מתכננים את צעדינו בקופנהגן עד הטיסה ביום שישי. גם טלפון הביתה, אחרי זמן די רב וההתרגשות רבה. אין ספק שהגעגועים הם לא עניין שניתן להתרגל אליו. אולי בעצם זה החלק הכי קשה בטיול.
יום 100 - קופנהגן, דנמרק
4.9.1991
היום ביקרנו שוב בגנים הבוטניים והפעם נכנסנו לחממות המרשימות. החממה המרכזית עגולה ואפשר לטפס ולצפות מלמעלה על הצמחים. ראינו לראשונה עץ קקאו. גם בקברו של האנס כריסטיאן אנדרסן ביקרנו. בית הקברות מטופח והמצבות מאוד יפות - מהפשוטות ביותר ועד הגרנדיוזיות. המון צמחיה ופרחים וחלק מהקברים מכוסה צמחים עד שאי-אפשר לראות את המצבה. קברו של אנדרסן בולט בחוסר ההשראה של עושה המצבות. את מנוחת הצהריים עשינו על הדשא בגנים הבוטניים עם שוקו "מטילדה" וסנדביצ'ים שהכנו מבעוד מועד, אך לאחר זמן קצר גורשנו מהדשא לספסל על ידי אחד מהשומרים.
עברנו בפעם המי יודע כמה במדרחוב ההומה וגילינו שתי חנויות חדשות שנפתחו - אחת לגבינות, נראה שניתן למצוא שם את כל סוגי הגבינות מכל הארצות - מעופשות, מתובלות באגוזים, שקדים, פפריקה, קממברט לסוגיה ועוד ועוד. מה שמרשים ביותר, מלבד השפע, הם גושי הגבינות שעדיין לא נחתכו ומגיעים לפעמים למשקל של 40 ק"ג ויותר. גם מיני זיתים מכרו שם מתוך כדים מיוחדים. הריח משגע! בחנות השניה מוצרים מצמחים - תה, שמפו, שמנים, שקיות עם צמחים ריחניים. מסודרת בקפידה ובטוב טעם, אך אחרי 10 דקות של הסתובבות במקום - נמלטנו מהריחות החזקים.
האתר הבא היה כנסיית סנט ניקולאי, שבה הבהלנו את הזקנה בפעם שעברה. התערוכה העכשווית היא של צילומי עיתונות נבחרים. התמונות רובן קשות לצפייה. תערוכה קשה ואמיתית שהשאירה רושם מאוד חזק.
יום 101 - קופנהגן, דנמרק
5.9.1991
חזרנו לתערוכת הצילום שבכנסיה, כי הרגשנו שלא מיצינו אותה. את שאר הזמן העברנו בהסתובבות במדרחובים, אכילת גלידה (מאכזבת בכמות, אך לא באיכות) וגם במק-דונלד אכלנו.
בערב נכנסנו לכנסיית ירושלים והאזנו לקונצרט לאורגן - אוסף יצירות קצרות שניגנו בעל ואישה ובתוכם גם נכללו שני שירים לשירה בציבור. הקהל היה מגוון, כך שהרגשנו בנוח והיה ממש שווה.
יום 102 - קופנהגן, דנמרק-סינגפור
6.9.1991
היום עשינו סיבוב בבתי הדואר לשינוי כתובת וניסיון אחרון לקבל משהו. לא קיבלנו. חרגנו ממנהגנו וטלפנו לורד. היה ממש כיף לדבר איתה. נסענו באוטובוס לשדה התעופה הענק של קופנהגן. המוני דוכני קבלה ולמעלה אין סוף חנויות דיוטי-פרי ובהן מכל טוב. לשמחתנו התברר שמס הנמל כבר כלול בכרטיס הטיסה שלנו וכך נותרנו עם 130 קרונות דניות. ב- 44 שתינו קפה עם עוגות, ב- 22 קנינו טילונים ואת כל השאר השקענו בשוקולדים. במטוס קיבלו את פנינו סינגפוריות עם תלבושות מסורתיות, יפות ומחייכות. לא יושבים ליד החלון, אך לא נורא. הארוחות הצמחוניות שהזמנו פשוט מצויינות! קשה למצוא זמן לכתוב כיוון שרוב הזמן מגישים אוכל או שתיה. בציריך עשינו חניית ביניים של שעה וחצי בערך, קיבלנו ארוחה קלה, אחר כך המראה שניה - ארוחת ערב, וארוחת בוקר. בין לבין הוקרנו שני סרטים: "השדה" ו"הגן על חייך" - כל אחד פעמיים. יש מוסיקה ב- 13 ערוצים ומגזינים מכל הסוגים. הטיסה אמורה לערוך כ- 14 שעות. עד עכשיו הזמן רץ וגם הספקנו לישון קצת ולהשתמש בכל הפטנטים בשירותים. כשנגיע לסינגפור יהיה שם 12 בצהריים - אנחנו טסים אחורה בזמן.