חלומות שמורים
מטיילת . מצלמת . כותבת
יום 103 - סינגפור
7.9.1991
לא יאומן אבל הגענו. נחתנו לתוך אמבטיית 30 מעלות עם לחות נוראית. האיפוס היה מהיר מאוד, החלפנו 300$ בשדה התעופה ונסענו למרכז, כשאנו מצויידים במפת העיר ובמדריך סינגפור. העיר, ממה שהספקנו לראות, מאוד מערבית - גורדי-שחקים נישאים מכל עבר ומלונות פאר פרושים על פני כל העיר. העיר/מדינה/אי היא בעצם מרכז קניות ענק וכל סנטר כזה מכפיל את דיזנגוף סנטר פי 30 לפחות. אנחנו מתכוונים לטייל ולכן אנחנו בשלבי איסוף מידע על המקומות האטרקטיביים.
התמקמנו בגסט-האוס שיעל המליצה עליו ואכן הוא נוח וזול ואפילו יותר נקי ממה שתיארנו לעצמנו. מספר פרטים על העיר למדנו מבחור גרמני שפגשנו בחדר שאנו ישנים בו. לעת ערב יצאנו לבדוק את הדואר ואכן, הוא פועל 24 שעות ביממה, כולל יום ראשון. טלפנו הביתה וגם בררנו מחירי מכתבים, גלויות וחבילות. לא יקר בכלל!
סיירנו גם בחלק מזערי ממרכז הקניות Raffles City וטעמנו פנקייקים עם בוטנים וגבינה - מאוד טעים. את טיול הלילה סיימנו בברגר-קינג. כנראה שאנחנו המערביים היחידים שאכלנו שם בין כל המלוכסנים. המערביים מעדיפים אוכל מזרחי והמזרחים מערבי. עוד אין תכנית מגובשת למחר.
היום לפני - מסע חובק עולם
יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה
יום 104 - סינגפור
8.9.1991
הבוקר התוודענו לארוחת הבוקר - טוסט עם חמאה/ריבה, ביצה קשה וקפה/תה. מאוד מספק! יצאנו העירה לעבר צ'יינה-טאון. בדרך הפקדנו 2 פילמים לפיתוח, אחרי סקר לא מקיף של מחירים. אמנם יום א' אך כמעט כל החנויות פתוחות והרחובות מלאים אנשים. החנויות כאן, כך התברר לנו, פתוחות 7 ימים בשבוע וכמעט כולן עד 22:00. מאוד נוח, זה בטוח. אין ספק שהשוני בין העיר הסובבת לצ'יינה-טאון - לבניינים הישנים עם הכתובות הסיניות והחנויות הקטנות - גדול ביותר. החנויות מכילות דברי מתיקה סיניים מסורתיים, סובנירים למיניהם וגם אוכל. הסתובבנו בשוק ונכנסנו למקדש ההודי שנראה מבחוץ מאוד בומבסטי ומבפנים קצת פחות. הכל מעוטר בפסלי חרסינה קיטשיים להחריד. היה גם טקס עם אש מלווה בנגינת פעמון, תוף וחצוצרה הודית. משם פנינו לפגודה. המקדש יפה ומלא קטורת. אנשים מביאים מנחות שונות לבודהה וכנראה שכעבור כמה זמן שורפים את זה במשרפות מיוחדות. אנחנו לא בטוחים אם זו פגודה - נברר את העניין.
התמונות שפיתחנו רובן מצוינות והתוצאות באמת משביעות רצון. אכלנו לראשונה במה שנקרא Food Center. מרכזי האוכל מכילים תחת גג אחד הרבה מאוד דוכני מזון, מכל המינים כמעט, וגם מקומות ישיבה כמובן. עוברים ומשווים מחירים ובוחרים את הכי טעים וזול. אוכל טעים מאוד.
יום 105 - סינגפור
9.9.1991
שנה טובה! ראש השנה היום, אבל אצלנו יום ככל הימים ולא מרגישים חג. אפילו תפוח בדבש לא אכלנו. אבל נתחיל לפי הסדר. שוב קמנו מאוחר, אין מה למהר - הכל פתוח עד מאוחר. הלכנו לדואר מלאי תקוות ויצאנו מאוד מאוכזבים כי לא הגיע כלום. אולי עד שנעזוב יגיע משהו. משם נסענו בתחתית עד Jurong ושם לקחנו אוטובוס שהביא אותנו עד Jurong Bird Park, פארק הציפורים היפהפה. המקום משתרע על שטח של גדול ויש בו אלפי ציפורים ממאות מינים. חלקן לא בכלובים וחלקן כן. מרשימים במיוחד היו התוכנים, ה- Hornbill לסוגיו וגם הופעת האכלת הדורסים. בילינו שם כ- 5 שעות, גומעים את הקולות ממכונות השתיה. הצמחיה בפארק טרופית והיא זוכה לתשומת לב ומטופחת ביותר. והכי הכי חשוב - ראינו פאפינים!! אמנם מרוטים במקצת וליד הפינגווינים הם נראו קצת קטנים, אבל הם היו פאפינים אמיתיים. את הפינגווינים ניתן לראות מבעד לזכוכית צוללים במים. יש גם ביתן חושך של דורסי לילה והקיווי הוכיח את ביישנותו הידועה בכך שלא זכינו לראות את פניו (וגם לא את אחוריו). עקב בניית "לופן" במקום, שעובר מעל ומתחת ובתוך, הגן נראה קצת כמו אתר בניה, אך ניתן להתעלם ולראות את היופי מבעד לבלאגן.
יום 106 - סינגפור
10.9.1991
עוד יום לח וחם עבר עלינו בסינגפור-סיטי. אחרי הטוסט עם הביצה של הבוקר והריבה והקפה, המעוררים זיכרונות גסטרונומיים מן הטירונות, יצאנו בנחת לעיר.
ראשית סידורים – בסינגפור אייר ליינס משלמים מס נמל ומזמינים מקומות ליד החלון, בדואר קונים בולים ומשם לחנות ספרים משומשים. למרבה השמחה מצאנו בין ספרי מזרח אסיה גם את מבוקשנו - הספר של הלונלי פלאנט: Bushwalking in Australia - תמורת חצי מחיר, כמעט חדש והוא שלנו. ומכיוון שסינגפור היא אינסטנט אסיה, אז הפעם ל"הודו הקטנה". אם הודו זה חנויות זהב, אז כנראה שהמקום משקף. בכל מקום זהב ותכשיטים אך ביניהם כמה מקדשים הודים מצועצעים ומקדש "בעל אלף האורות" בו יש פסל בודהה גדול עם אלף מנורות סביבו (שלא דלקו). את המקום מצאנו רק אחרי שנכנסנו לכמה מקדשים אחרים.
חזרנו דרך מסעדה הודית עממית. האוכל חריף אך טוב ולא חייבים לערבב את האורז ביד ימין, אפשר עם מזלג וכף. הדרך ל"מלון" עברה דרך רחוב Arab שבו מכרו מוצרי עור, בדים וקש ורצו כל הזמן "לשנות" לנו את הכסף, אך לנו טוב עם הדולרים ששרדו. מנוחת צהריים-ערב בחדר הקריר שלנו ויצאנו לחפש איזה מרכז האבסה. הגענו ברגע האחרון לדוכן שלנו על שפת האגם. עמדו לסגור, אך קיבלנו צלחות נודלס עם ירקות ודג. לקינוח רצינו שוב פנקייק יפני, אך ברגע האחרון נגמרו הבוטנים, אז חזרנו הביתה עצובים.
יום 107 - סינגפור
11.9.1991
קשה לנו עם החום והלחות אחרי שלושה חודשים בסקנדינביה, אך אנחנו לא מקטרים. היום יצאנו לתור את Ming Village, שהוא מפעל לייצור כדים סיניים באופן ידני-מסורתי. ירדנו מהרכבת והחלטנו לנסות מזלנו ברגל. קצת התברברות, ובעזרת כמה מלוכסנים נחמדים מצאנו את המקום. בשער חיכה לנו המלווה שלנו שהעביר אותנו דרך המחלקות השונות בליווי הסברים:
במחלקת התבניות יוצקים את החומר באלפי תבניות. כאן גם מכינים תבניות חדשות ומחדשים תבניות שהתיישנו; במחלקת הגימור מטפלים בכלי אחרי שהתייבש והוצא מהתבנית. בעזרת אבניים וספוג עם מים מחליקים אותו ומחברים חלקים, כמו ידיות למשל; במחלקת הגלזורה מערבבים את הצבעים ועושים את הגלזורה; במחלקת הכלים הידניים מכינים כלים לא בתבניות, אלא על אבניים מחתיכות של כלים שלא הצליחו. זו המחלקה היחידה שממנה מייצאים דברים אל מחוץ למפעל ולמדינה. את כל שאר הכלים מוכרים אך ורק בחנות המפעל; מחלקת הצביעה היא הגדולה מכולן, ובה יושבים אומנים הלומדים את המקצוע במקום ומציירים על הכלים בעיפרון ובצבע כחול (לפני גלזורה) או בצבעים (אחרי גלזורה). מלאכת מחשבת עדינה ביותר. על כד עובדים ימים שלמים. האומנים רשאים לחתום על הכלי את חתימתם; ואחרונה היא החנות - אליה התייחסנו כאל תערוכה יפה ומעניינת. וכל זה בחינם. הצמחיה הטרופית והציפורים שראינו בז'ורונג בירד פארק מתחברים היטב לאומנות הסינית שראינו היום וניתן להבין מאיפה היא שואבת את השראתה.
משם נסענו לגנים הסיניים ולגנים היפניים. גם אלה וגם אלה לא מרשימים ואף מאכזבים במידה מסוימת. חזרנו למרכז ודהרנו להודו הקטנה למסעדה של אתמול, ושוב שבענו מהאוכל הנהדר. שבנו עייפים ל"מלון" שלנו וזכינו למיזוג שהופעל חצי שעה לפני הזמן.
יום 108 - סינגפור
12.9.1991
את הזמן שנותר בסינגפור העברנו בהצטיידות לקראת הבאות ובהתכוננות לקראתן. חזרנו לשוק של צ'יינה-טאון וקנינו סבון ושמפו ותיק כלי רחצה (סוף סוף) ומשחת שיניים ומחדד (עם מראה) וסקוטש ו- 10 פילמים שעלו 45 דולר סינגפורי וכללו בתוך המחיר גם 50 בולים בשווי של 20 סנט כל אחד. קנינו גם קארי בשוק הסיטונאי - המוכר מצא עבורנו שקית בודדת... את ארוחת הערב אכלנו, כפי שהומלץ בלונלי פלאנט, ב- Komala Vilas שהיא מסעדה הודית בהודו הקטנה. אין ספק שהמקום הוכיח את עצמו גם מבחינת הכמות, גם מבחינת האיכות וגם מבחינת העלות. הזמנו מעין פיתה עגולה ענקית מגולגלת ובפנים מילוי של תפ"א ובצל וליד הוגשו מגוון רטבים. היה נהדר! לסיום קנינו 5 סוגי ממתקים והמוכרת האדיבה נתנה לנו אותם במחיר של שלושה.
יום 109 - סינגפור
13.9.1991
הבוקר סוף סוף שלחנו את החבילה הביתה, דבר שהיה ממש מבצע. מילאנו טפסים מטפסים שונים והדבקנו את כל 50 הבולים שקיבלנו אתמול כשפיתחנו את הפילם ונקווה שהפעם היא לא תתקע היכן שהוא. לאכזבתנו הרבה לא קבלנו אף מכתב. בצהרים שוב אכלנו בקומלה-וילאס והפעם משהו שונה ובתוספת קפה עם ממתקים לקינוח. לפני שעזבנו את הגסטהאוס הגיעו לחדר זוג יחסית מבוגר שמטיילים כבר 3 שנים בעולם ועוד ידם נטויה - הדבר מעורר השתאות וקנאה, אך קשה לחשוב עלינו עושים זאת.
רפלס-הוטל הולך ונבנה וכבר מעגלים פינות אחרונות ובפעם הבאה בסינגפור כבר נוכל להיכנס ללובי. המזגנים קצת ציננו אותנו ושמן הדגים לא מתגבר על האף הזולג.
שדה התעופה של סינגפור ענק ויש שני טרמינלים שביניהם מחברת ה- Skytrain (לופן, בשפתנו). את הסנטים האחרונים השקענו בגלויה ואת השאר תרמנו למסכני סינגפור. נשארו עוד כמאה דולר סינגפורי לפעם הבאה.
