אנחנו נמצאים באחד מהאזורים הקטנטנים היחידים ששומרו ונותרו מיער הגשם שכיסה את כל האזור, ולפני מיליונים גם את כל אוסטרליה. כבר הספקנו לעשות סיבוב במקום ובכמה מאות מטרים מסתכם כל היער. זה מאוד עצוב לחשוב על מה שהיה יכול להיות כאן אם לא היו חומסים ומשחיתים. בכל מקרה, מה שנשאר - מקסים ושלטי ההסבר מוסיפים עניין. ראינו המון חיות כיס שנקראות Pade Melon ונראות כמו קנגורו קטנים. ראינו גם ציפור יפה עם ראש אדום, גב ירוק וחזה צהוב. אבל בעצם לכאן הגענו ממש במקרה. איך זה קרה?

טוב, אז את היום התחלנו בטיול חוף בפארק יוראייגיר. החוף מקסים ועשוי מפרצים מפרצים כשבראש כל אחד יש חלק מסולע אבן חול. הגענו עד מערות Shelly היפות, שתיים מהן היו מוצפות כי הים די סער ולשתיים יכולנו להכנס. אבן החול הרכה נמסה והצבעים נראים כמו שכבות בעוגת קרם. הדרך עברה בצמחיה חופית משתנה ומגוונת, וגם פסיפלורה ראינו, אך הפירות עדיין בוסר. על החוף מצאנו אבנים וצדפים וכל מיני רכיכות מגעילות וגם כיסא אחד שמישהו שכח שם נורא מזמן. פגשנו את האיגואנה הידועה, נחש שחור והמון ציפורי מים ענקיות ויפות.

[על Bushwalking בפארק יוראייגיר ובפארקים נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]

אחר כך נסענו לאטרקציה של היום – Tucki Tucki Nature Reserve לראות קואלות. בדרכים עקלקלות הגענו ובכל ה- 4 הקטר שאותם חרשנו פעמיים (!!) לא מצאנו ולו קואלה אחת. נורא לא? זהו! יותר לא סוטים מהדרך בשביל אף קואלה. ואפילו מקום לישון לא היה שם...

אז נסענו עד Victoria Nature Reserve וכבר שכחנו את טוקי-טוקי, שלוות הערב כבר בכל ורק איזה צרצר אובססיבי לא רוצה לנוח.