אחרי מקלחת קרה וארוחת בוקר יצאנו מלאי מרץ מאגם בומאננג'ין, שהוא הגדול מסוגו בעולם - אגם של מי גשם ללא מוצא וללא כניסה. הדרך, אשר היתה צריכה לעבור דרך סוגי צמחיה שונים, עברה דרך סוג אחד - שרוף. לא נעים ולא מעניין וגם עצוב. כמעט הגענו לחוף ל- Dilli ולפתע ראינו דינגו, כן, כן דינגו אמיתי דק וצהוב.

התחלנו לצעוד לאורך החוף, אך לא הספקנו ללכת אלא 4 ק"מ, מתוך ה- 10, ואנשים נחמדים עצרו לנו ולקחו אותנו עד מרכז המידע  Eurong. אחרי טיולון קצר ומנוחה, צפינו כאן בסרט וידאו מקסים על האי המסביר את היווצרותו ועל סוגי הצמחיה והחי. ממש מעניין ויפה. את האוהל הקמנו כחצי קילומטר ממרכז המידע ותחנת הרנג'רים.

היום אופיין גם בהתנגשויות עם חרקים אוסטרליים. הראשונה - מעין קרציה אשר נטפלה למחלפות השיער וניפחה בלוטה מתחת לכובע הפומה. השניה - נמלה גדולה ועוקצנית שלמרות שרק רצינו לשחרר אותה לחופשי היא עקצה ובגדול.

[על Bushwalking בפרייזר איילנד ובמקומות נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]