כבר בלילה התחילו גשם וברקים ובבוקר התעוררנו ל"חורף" שהיה ניגודו של היום הקודם. רוב היום היה סגרירי ובחלקו ירד גשם. שמנו מעילי גשם ובמכנסיים קצרים (כמו שכתוב במון וג'וניקה) טיילנו להנאתנו. שוב נופים משגעים של חופים מפורצים מסולעים בבולדרים ויער מרופד בשרכים מסוגים שונים. עד 11:30 הגענו לקריק המפורסם והתגלה לנו שמיהרנו סתם, כיוון שלמרות שהוא מפורסם - הוא לא כל כך עמוק ואפשר לעבור בלי בעיה. בשפל על האבנים, ובגאות – בתוך המים. ההליכה היתה לא קלה, בגלל אורכה - 24 ק"מ, וגם חלק נכבד מהדרך היה בעליה.

הגענו מאוד עייפים וקצת כאובים לחניה, שהיא נקודת הסיום, שם תפסנו טרמפ עד טידל ריבר עם נהג מיניבוס שהביא ילדים. דבר ראשון גלידה (דבל) וקולה קרה שהשיבו את רוחנו ואחר כך ההתארגנות הרגילה.

מוצף כאן קבוצות ילדים, כנראה התחיל החופש, והתקשינו קצת במציאת מקום שהוא גם שקט, גם קרוב לשירותים, גם ישר וגם בלי שמש. למרות הסוף המשביז, היה טיול מאוד מהנה ויפהפיה.

​

[על בושוואקינג בווילסון פרומונטרי נשיונאל פארק ובפארקים נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]