נקודת התחלה: Col de la Forclaz
נקודת סיום: Argentiere
מרחק: 16 ק"מ (1069 מ' עליה, 1200 מ' ירידה)
החדר המשותף מתחיל לרחוש כבר בשש בבוקר. היום ארוחת הבוקר משודרגת וכוללת גם קרואסון גדול, ביצה קשה שבמבט ראשון נראית כמו עגבניית שרי גדולה בשל צבע הקליפה האדום, ושוקו חם. צ'ופרים אמיתיים! יוצאים לדרך על בטן מלאה.
Trient
העיירה הקטנה טריינט קורצת אלינו מלמטה, הערפל מאתמול נמוג ואת פנינו מקבל יום בהיר וקריר. איכשהו אנחנו מצליחים להתברבר קצת במשולש השבילים שבין Col de la Forclaz, Trient ו- Le Peuty – אבל בסופו של דבר, לאחר 40 דקות ארוכות ודי מעצבנות על הדרך, אנחנו עולים על השביל הנכון.
סובב מון בלאן - סימון שביל
הכפרים Trient ו- Le Peuty הם מקומות יישוב קטנים ונחמדים, שאם לא היינו מתברברים בדרך אולי היה לנו יותר אורך רוח להתרשם מהם ממש. גם כאן, בדומה לכפרים שעברנו ביום ה- 7 יש בתי עץ חמודים ולצידם גינות ירק קטנות.
בתי עץ וגינות ירק
איזור חקלאי, ירוק ופורח בתקופה זו של השנה. חיות משק וגם חתול משועמם שיושב על אדן החלון ומביט בנו, לא מבין למה צריך את כל זה.
חיות משק
העליה היומית מתחילה מיד לאחר שני הכפרים בטיפוס תובעני. מתחילים, כרגיל, בתוך יער מחטני ולאט לאט עולים מעלה. כשאנחנו עוברים את גובה העצים – נגלה אלינו Col de Balme, מעבר ההרים אליו פנינו מועדות, ובליבו הבקתה (שיש אומרים כי גרה שם מכשפה רעה – לא נכנסנו לבדוק). ממשיכים לטפס במרץ בתוך צמחיה נמוכה ושלוגיות. ככל שעולים, הבקתה מתקרבת והנוף המציץ אלינו מעברה השני נראה מבטיח...
האגדה מספרת כי בבקתה גרה מכשפה מרשעת
אם חשבנו שכבר ראינו הכל בטיול הזה, אז כל פעם מחדש אנחנו מגלים שיש עוד ועוד. הנוף הנגלה לנו מראש מעבר ההרים מרהיב ביופיו. אחרי 9 ימי הליכה גם לי כבר קשה למצוא עוד מילים נרדפות אז אשתמש שוב ב- עוצר נשימה! גם מלינה, קתי, מריה וצמד הקנדיות מגיעות בערך איתנו. כולנו פשוט יושבים ובוהים בכל היופי הזה.
נוף עוצר נשימה
יום ראשון היום והשבילים הומים גברים, נשים, טף וכלבים. בפרט איזור ה- col, אליו ניתן להגיע בקלות מרובה גם ברכבל מהעיירה Le Tour הנמצאת בעמק. למעלה נושבת רוח חזקה וקרה וכולם נצמדים לקיר של הבקתה, מנסים למצוא מחסה. אבל כל כך יפה כאן ואנחנו חייבים לשבת עוד קצת ולהביט, ולכן אנחנו מתעטפים בפליזים ואני מוסיפה גם כובע. מחסלים את הנשנושים שנשארו, מעיינים בספר ובאפשרויות הדרך העומדות בפנינו, וצופים בחבורת רוכבי אופניים מלהטטים על השלג.
להטוטי אופניים בשלג
מכאן אנחנו בוחרים להמשיך בשביל הראשי של ה- TMB, הדרך הנחשבת יפה ומרגשת יותר, ומתחילים ללכת. וזהו – אנחנו שוב בצרפת! הפסגות נישאות סביבנו בכל הכיוונים. לפנינו המון בלאן בכבודו ובעצמו, מתחתינו פרושים ישובי עמק שאמוני הקטנים, מעלינו שמים בהירים ללא ענן ורוח מקפיאה דוחפת אותנו קדימה.
אנחנו שוב בצרפת
השביל עולה ויורד במתינות עד Col des Posettes. שם, במעבר ההרים המוגן מהרוח, אנחנו תופסים לנו פינה בעשב ומתנמנמים לנו בשמש הנעימה. כמה טוב... לאחר כשעה, בצער רב ובאיטיות מרובה אנחנו מתקפלים וממשיכים הלאה. מכאן השביל מעט עולה ומיד לאחר מכן מתחיל לרדת אל העמק. בתחילה במתינות יחסית, ולאחר מכן – כפי שהובטח לנו בספר – בזיגזג תלול בתוך היער.
לפי הספר היום הזה מסתיים ב- Tre-le-Champ, אך מכיוון שלא מצאנו שם לינה הולמת, הזמנו לנו חדר במלון קטן ונחמד בעיירה הסמוכה, Argentiere. הסטיה מהשביל אינה גדולה - כחצי שעת הליכה ביער נעים.
על השביל, בדרך לארז'נטייר
ארז'נטייר היא עיירה קטנה ויפה. בתי הקפה במרכז הומים מטיילים והמלון שלנו, La Dahu ממוקם ממש בצנטרום של הפיילה. מלון קטן, חמוד ונקי. מתארגנים ויוצאים לשוטט במרכז. בפנינו עומדות מספר משימות שעלינו לבצע לפני שהכל נסגר כאן. בתחנת המידע אנחנו מבררים מהי הדרך הטובה ביותר לחבור מחר שוב אל השביל, ובהמלצת הפקידה מחליטים לקחת שתי תחנות באוטובוס מס' 2 עד לכפר הסמוך Montroc, ומשם להמשיך ברגל. אחר כך מתיישבים במסעדה איטלקית לארוחת ערב. הכל טרי וטעים. מקנחים בשתי עוגות שחיתות שקנינו בפטיסרי הסמוך. גם להוציא קצת מזומנים בכספומט אנחנו צריכים, כי המעות שבכיסינו הולכות ואוזלות... ולסיום, מפגש נחמד בבית קפה עם דפנה וחבורתה. גם הם לנים כאן היום, ומחר יסיימו את הטיול ויסעו לשאמוני.
היה היום יום בהיר ויפה, ללא מכאובים וללא תלונות. אנחנו כבר קרובים להשלמת הסיבוב, וככל שזה נראה עד כה – הנופים של האלפים הצרפתים לוקחים בגדול את יתר המדינות, לפחות בנתיב בו עובר ה- TMB.
Argentiere
Telegraph Road - Dire Straits
