• קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

יום 25 - רכבת האינלנדסבאנן-יוקומוק, שוודיה

 
 

21.6.1991

רכבת ה- Inlandsbanan מגיעה ואנו עולים. אין מחלקה 1 וילדים שבדים מצווחים מאחורינו. הרכבת נוסעת לאט ועוצרת בהרבה תחנות. המבקר מתבדח עם כל נוסע, ומדריכה מסבירה על הדרך בשבדית וגם באנגלית. לפתע הרכבת מאיטה וכולם נצמדים לחלון. סכר של בונים. חולפים על פניו והרכבת חוזרת למהירותה הרגילה. הנוף לרוב הוא נוף רכבת שבדית טיפוסי - יער חלקו ירוק - חלקו כרות, מים, נהרות ואגמים, לפרקים בית וחלקה מסביב, סירה על שפת האגם או ריכוז של בתים עם תחנה קטנה ורציף נטוש. במעלה הצפון המרחק בין הבתים גדל. הנוף, השמש והעייפות גורמים לנו לנמנם מדי פעם לקול שקשוק הפסים ובקצב הטלטול.

הנסיעה עד Jokkmokk  ארכה 12 שעות. הרכבת המשיכה את סיורה הלימודי, עצרה פה ושם ואפילו חזרה אחורה כדי שהנוסעים ייטיבו לראות אטרקציות חולפות. ראינו הרבה איילים בדרך. מותשים למדי הגענו לעיירה הנחמדה והקטנה, מצאנו את הקמפינג הקרוב והלכנו לישון שבעים מהארוחה הטעימה. הארוחות שלנו משתפרות מיום ליום. יש לציין שאתמול עמדנו יפה בהחלטה לא לעלות על תקציב של 210 קרונות ליום ולצמצם מעט את ההוצאות. ומצאנו בסופר גם שוקולד "עלית" בהנחה.

22.6.1991

אתמול חגגו בשבדיה את חגיגות אמצע-הקיץ. המילה "חושך" כבר לא נמצאת בלקסיקון שלנו יותר, וכן, אנחנו בלפלנד. התעוררנו מאוחר אל שמש הבוקר. יום אמצע הקיץ הוא כנראה יום הקיץ היחידי השנה, וכאשר החלו טיפות הגשם הראשונות לזלוג יצאנו למוזיאון הלאפים המכיל תצוגה נאה על חייהם המסורתיים והחיים ביחד עם איילי הצפון. מזכיר מעט את הבדווים והכבשים. העדר הוא עניין של גיאוגרפיה כנראה. ראינו סרט מעניין משנות ה- 40 על חיי הלאפים והנדידה עם העדרים בקיץ. במוזיאון גם הסברים ותצוגה על הפארקים מסביב ונותן פתח לטיולים סביב.

לפתע נזכרנו שהיום שבת קודש והמקומיים סוגרים מוקדם, ואכן ICA ושאר חבריהם סגרו כבר. מיואשים התיישבנו בכיכר הכפר ואכלנו את פת הלחם האחרונה ועם שארית הבנזין בישלנו קפה. אבל תושיה הצילה מרעב ובתחנת המידע סיפרו לנו על חנות בתחנת הדלק. ואכן, החננו את הקולמן ליד המשאבה, מילאנו רבע ליטר והסתובבנו שעה ליד המדפים - בוחרים מזון ומעבירים את הזמן. ואנחנו הרי מתמחים בהעברת זמן...

גשם יורד בחוץ. שנה קשה למטיילים בסקנדינביה ובכלל למקומיים, אם כי הם בטח לא צריכים לישון באוהל ולהסתובב בגשם רגלית. אנחנו לא כל כך מוכנים לכך מבחינת ציוד. אפילו הנעליים שלנו די חדירות למים, חליפת הסערה לא הכי שבעולם - את זה נצטרך לקנות. למזלנו האוהל עדיין עומד בפרץ.

לקראת צהריים עלינו שוב לאינלנדסבאנן בשמחה, אך אחרי מספר דקות היא עצרה להפסקה ארוכה בפונדק דרכים לאפי. טוב מה זה אשמתם של אלה שנוסעים כבר 12 שעות שאנחנו רק עלינו? משם המשכנו כמעט ברציפות עד Gällivare . בקמפינג המים החמים חופשיים ו-חמים! שינוי לעומת שלושת הימים האחרונים בהם שילמנו על מים קרים. מולנו עומד, רטוב כולו, Dundret, ההר המקומי שרצינו לטפס עליו כדי לראות שמש חצות, אבל כמו שכל המטיילים בכל מקום מתלוננים - זו לא השנה לטיול בקיץ בסקנדינביה.

יום 26 - יוקומוק-ילווארה, שוודיה

Please reload

:חלומות טריים

מסע חובק עולם

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

יום 4.jpg

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם

יום 27 - ילווארה-דונדרט, שוודיה

 

23.6.1991

לאחר מטחי הברד, יצאה השמש בבוקר החוצה. שוטטנו מעט בעיר האפורה, לשכת התיירות, קניה קטנה והחלטנו לעלות בכל זאת על Dundret. התחלנו לנוע לעברו, עלינו מעלה, חולפים על פני הצמחיה המתחלפת מעצים למרבד שטוח של טחבים, חזזיות, עצים ננסיים וצמחים זעירים המציצים לאחר השלג, שעדיין רובץ לו בחלקו על ההר ומי ההפשרה זורמים בעוז מטה.

הר לא גבוה מדי אבל מתייחד בארבע פינות, צמחיה וחי. את הצמחיה ראינו, החי השאיר רק גללים ורצינו לראות 3 מפינותיו של ההר לצורך הפנורמה ולהישאר על האחרונה כדי לראות את שמש החצות. סעדנו את לבנו על STORA TOPPEN הגבוהה, נעקצנו על VASTRA, אבל על LILLA לא הספקנו לעלות עקב מחלת אחד השחקנים, ורק חלפנו מתחתיה. ההליכה על ההר נוחה ותיירים מגיעים עם רכב עד למעלה. נגררנו למטה, תשושים וקצת מאוכזבים, במיוחד שהשמש אתמול בלילה האירה פנים לכל החפץ בתצפית על שמש חצות. ננסה לתפוס אותה במקום אחר.

יום 28 - אביסקו, שוודיה

 

24.6.1991

הולכים אנו לנסות את מזלנו בפארק אביסקו, פארק פופולרי מאד ונוח להגעה (יושב על מסילת הברזל המגיעה

ל- NARVIK). הצטיידנו במזון לשלושה ימים ויש לקנות מפה ולבדוק מסלולים. בעיה שמטרידה היא היתושים. המפלצות האלה חיות בכנופיות גדולות והן מתנפלות על הולכים תמימים ועל כל בעלי החיים. כל מקום חשוף צפוי להתקפה, דרך השערות, מאחורי האוזניים ועוד כיד דמיונם הפורה של היתושים. התכשיר שלקחנו מהבית עוזר רק למחצה, לא ברור כמה זמן לוקח להם להתרגל אליו. בכל מקרה אתמול, תוך כדי תנועה על DUNDRET נעקצנו על אף התכשיר והעקיצות מתנפחות להן לממדים די מבהילים. נקווה שעל יתושי אביסקו זה יעבוד.

הרכבת איחרה בשעה שלמה. רכבות שבדיה מעט איטיות מהדניות וגם פחות מהודרות. אין כאן פרסומות על כתלי הקרון ואין שקיות ניילון של הרכבת (השקיות הדניות משמשות אותנו נאמנה). אבל כאן מבלים יותר בשירותים, כדי לא לשלם בתחנות, ויש מגבות ניר לשימוש בניגוב ידיים וכלים, יש קופסאות מים קרים ויש גלויות בחינם. דבר נוראי הוא לוחות הזמנים, שהם קשים לפענוח, ולכן רצוי תמיד לברר בדלפקי הכרטיסים על מנת לא לחכות לרכבת שלא תבוא, או לאחר בדקה, או שהרכבת הזאת דווקא ביום הזה לא עוצרת בתחנה שרצית. בכל מקרה הרכבת נוחה יותר מאוטובוסים וניתן לחיות עם שיגעונותיה.

עונת החופשות כנראה מתעצמת. בקמפינגים ובכבישים אתה רואה את הקרוואנים בהמוניהם, כאשר בני הזוג מטיילים להם באופניים וחוזרים לשתות קפה פילטר. גם תרמילאים מקומיים ואירופאים רבים, אנשים לאו דווקא צעירים, בגיל העמידה וצפונה, עם תרמילי ענק על הכתפיים בדרכים וברכבת. תופעה שבארץ כמעט אינך רואה - זקן מגיע עם אופני הרים עמוס תרמילים ופורס אוהל בקמפינג, זוג זקנות עם תרמילים שועטות לאכסניית הנוער - תופעה מעניינת ויפה תרבות הטיול כאן. לוקחים את הזמן בכיף, שומרים על הבריאות, הולכים, רוכבים על אופניים, מטיילים, אין דאגות ואין צרות כמעט, אז למה לא? ישראלים, דרך אגב, לא פגשנו בטיול עדיין. יכול להיות שזה רחוק מדי או שהחופש בארץ לא התחיל, אם כי לרוב הישראלים לא מתרמלים כאן אלא נוסעים מאורגן או ברכב.

יום 29 - אביסקו, שוודיה

 

25.6.1991

על הטרק שעשינו בפארק אביסקו, "אבודים בשלג", כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בפארק.

יום 30 - אביסקו, שוודיה

 

26.6.1991

על הטרק שעשינו בפארק אביסקו, "אבודים בשלג", כתבתי בפוסט נפרד. כאן ניתן לקרוא על קורותינו בפארק.

לפרקים הבאים
לפרקים הקודמים