יום 145 - פרייזר איילנד, אוסטרליה

  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם
 

19.10.1991

יום ראשון על Fraser Island - אי החול הגדול בעולם.

לשמחתנו, הפעם יש מי שמשגיח על המפלצת ואנחנו, רגועים, שטנו במעבורת לאי, כשכל הסובבים אותנו קונים אוכל וסובנירים מהר כי ההפלגה היא רק חצי שעה.

האי התגלה מספר פעמים ולקח זמן עד שהבינו שהוא בכלל אי. כמובן שמר קוק לא פסח עליו, ושני מקומות באי קרואים על סמך שטויות שאמר. 1/3 מהאי הנו שמורת טבע והחלק הנותר מוגדר כ- State Forest.

אתמול טרחנו לתרגם את ג'ון ומוניקה, אך כנראה שדברים זזו באי מאז זמנם. כבר בהתחלה שמנו לב שהאי זה לא מה שהיה! מסלולים נסללו ודרכי הליכה נפתחו ושופרו, וכך זכינו ליום מהנה ביותר ללא חשש ודאגה שמא נאבד דרכנו. 8 ק"מ בכביש חול ראשי, מהמעבורת ועד ה- Central Station, עברו במהירות. התיקים אמנם כבדים, אך יש לציין שהבעיה תלך ותעלם עם חלוף הזמן. בסנטרל לא מצאנו מה שחיפשנו חוץ מאזור פיקניק, ולכן המשכנו עוד 13.5 ק"מ עד אגם Boomanjin, כאן נחנה הלילה. הדרך חצתה יערות שמתקיימת בהם ערבוביה של יער גשם, צמחיית חוף ואקליפטוסים. את אגם Jennings ראינו רק מבעד לעצים ולעומתו אגם Birrabeen  איפשר התקרבות מירבית, כמו גם אגם Benaroon והאגם שלחופו אנו נמצאים. החופים - חופי חול כמובן, יפים מאוד ובעלי צמחיה נמוכה או חול חשוף. דינגו עדיין לא פגשנו כאן, אך חברה יש וזה נחמד. היה יום קשה וכנראה שבזכות זה יהיו הימים הבאים קלים יותר.

[על בושוואקינג בפרייזר איילנד ובמקומות נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]

יום 146 - פרייזר איילנד, אוסטרליה

מתנות ממני אליכם

מסלולי טיול להורדה והדפסה

יום 4.jpg

היום לפני - מסע חובק עולם

יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה

מסע חובק עולם
 

:חלומות טריים

Please reload

כל החלומות לפי נושאים:

רשימת הקריאה שלי

בלוגים שאני חוזרת וקוראת בהם

20.10.1991

אחרי מקלחת קרה וארוחת בוקר יצאנו מלאי מרץ מאגם בומאננג'ין, שהוא הגדול מסוגו בעולם - אגם של מי גשם ללא מוצא וללא כניסה. הדרך, אשר היתה צריכה לעבור דרך סוגי צמחיה שונים, עברה דרך סוג אחד - שרוף. לא נעים ולא מעניין וגם עצוב. כמעט הגענו לחוף ל- Dilli ולפתע ראינו דינגו, כן, כן דינגו אמיתי דק וצהוב.

התחלנו לצעוד לאורך החוף, אך לא הספקנו ללכת אלא 4 ק"מ, מתוך ה- 10, ואנשים נחמדים עצרו לנו ולקחו אותנו עד מרכז המידע  Eurong. אחרי טיולון קצר ומנוחה, צפינו כאן בסרט וידאו מקסים על האי המסביר את היווצרותו ועל סוגי הצמחיה והחי. ממש מעניין ויפה. את האוהל הקמנו כחצי קילומטר ממרכז המידע ותחנת הרנג'רים.

היום אופיין גם בהתנגשויות עם חרקים אוסטרליים. הראשונה - מעין קרציה אשר נטפלה למחלפות השיער וניפחה בלוטה מתחת לכובע הפומה. השניה - נמלה גדולה ועוקצנית שלמרות שרק רצינו לשחרר אותה לחופשי היא עקצה ובגדול.

[על בושוואקינג בפרייזר איילנד ובמקומות נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]

יום 147 - פרייזר איילנד, אוסטרליה

 

21.10.1991

עוד יום בפרייזר. ממשיכים לתור את האי וללמוד אותו. הבוקר התחיל על החוף. צעידה נעימה, עדיין לא חם והתרשמות מכמה עופות מים שעדיין בחיים, דינגו אחד וצדפה שלמה שלא היתה בה פנינה.

אחר כך עלינו לדיונה. ימין ושמאל רק חול וחול. היה מעניין ויפה, בעיקר התצפית מזרחה לעבר הים ולאחריה התצפית מערבה על אגם Wabby, אליו ירדנו. הרחצה במים הנקיים ריעננה והבוטנים נתנו כוח להמשיך.

משם ועד אגם McKenzie, בו אנו נמצאים כעת, עברה הדרך ביער משתנה ואפילו בתוך יער גשם. היה נחמד ובסוף בסוף ירדנו אל חופו של מקנזי וצעדנו כמעט עד הקמפינג. ההליכה בחול לא קלה וכשעוברים את ה- 10 ק"מ הראשונים, מרגישים אותם.

[על בושוואקינג בפרייזר איילנד ובמקומות נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]

יום 148 - פרייזר איילנד-הארווי ביי, אוסטרליה

 

22.10.1991

רק הגענו לציוויליזציה וכבר התחלנו להזרים כספים, אך לפני הגעתנו עוד הספקנו לצעוד 5 ק"מ מאוד יפים ומעניינים עד הסנטרל סטיישן אשר בפרייזר. הדרך עברה ביער פתוח ואחר כך ירדנו לאגם Basin הקטן והיפה, משם עלינו קצת רק לצורך ירידה תלולה עד הקריק המקסים שמוביל ל- Pile Valley, אם כי אנחנו הסתפקנו בקריק - מים צלולים אשר זורמים בתוך החול ביער גשם טרופי מקסים. למדנו עוד כמה דברים חדשים בעזרת המסלול המשולט וראינו בפעם הראשונה שרכי מלך.

בסנטרל נחנו ואחר כך המשכנו עוד כמה קילומטרים ברגל עד שהגיע הטרמפ המיוחל שלקח אותנו למעבורת. היה קצת מוזר לסיים את ארבעת ימי פרייזר כשאנו מקפצים בתוך סירה שנגררה על ידי ג'יפ. ההמתנה למעבורת קשתה במקצת כיוון ששכחנו המתנות מהן. נחתנו על החוף ב- 15:00, לקחנו את המפלצת (ושני טילונים) ודהרנו ל- Hervey Bay לחפש סופר ומקום לישון. בסופר המקומי קנינו וקנינו וקנינו ולאחר מכן התמקמנו בקמפינג לחוף הים.

יום 149 - הארווי ביי, אוסטרליה

 

23.10.1991

היום הצלחנו לעשות יום Moss למרות שזה  לא עובר בקלות. להזכיר, בלא פירוט מיותר - שינה, מנוחה, אכילה, קריאה, סטרול אראונד וכו'. נציין רק את ארוחת הצהריים שכללה סלט + פיש אנד צ'יפס ולקינוח גלידה - הכל היה טעים מאוד.

הדבר הפרודוקטיבי ביותר שעשינו היום הוא לתכנן קצת את ההמשך, אבל גם זה לוט בערפל בינתיים. לפנינו עוד מספר ארוחות...

יום 150 - רוקהאמפטון, אוסטרליה

 

24.10.1991

היום הסגרירי של אתמול התחלף לערב גשום עד זלעפות. הקישואים עוד התבשלו במחסה, אך מלוא הזוועה התגלתה בשובנו למפלצת. הסיליקון מהגג התגלה כחרירי וטיפות נשרו פנימה. הסיר התייצב במקום, אך קולות של גלי מים העידו שיש נהר זורם ומאיים, ואכן החלונות הצדדיים לא עמדו בעומס. שוב טישו נדחף מנגד. אובדי עצות וחשופים למים, נרדמנו במהרה והפלא ופלא - הגשם פסק ולא נרטבנו. בבוקר שוב נשלף הסיליקון והושפרץ על החלונות והגג.

יצאנו לדרך הארוכה - 462 ק"מ עד Rockhampton. צמודים להחלטה, לא הסתכלנו ימינה ושמאלה ולא עצרנו, אלא לבנזין ונס קפה. אבל רק רגע, לאן אנחנו ממהרים, כמעט שכחנו... בבוקר טלפנו למשפחת גזית והנה אנחנו דודות פולניות לאילה היפה, החכמה והנחמדה. הלב נחצה לשניים, שמחה וגעגועים. אז שני טילונים לכבוד הקטנה!

קצת גשם בדרך, ונוסעים במהירות ציפה של 110 קמ"ש (עכשיו אפשר להבין למה המקומיים טסים). כשהגענו נכנסנו ל- NPWS המקומי להתעדכן בפארקים אשר בדרך, התחדשנו בכיסוי כחול חדש למפלצת המטפטפת, ומשם ל- Rest Area הקרוב לחנות ולנוח. למחר נותרו לנו רק 300 וקצת ק"מ.

יום 151 - סיפורת', אוסטרליה

 

25.10.1991

עוד יום עבר בדהרה על הברוס הייווי. היה קשה וחם, אך עמדנו במשימה בגבורה, שוב בלי להסתכל ימינה או שמאלה ועצירות רק לתדלוק המכונית ונס קפה. היציאה המוקדמת, לפני שבע בבוקר, אפשרה לנו להגיע עד Mackay בשעת צהריים. העיר - עיר חוף טיפוסית שסחטה מאיתנו הון עתק על פיתוח פילם וארוחת צהריים כולל קינוח גלידה. שוב איבדנו שליטה בענייני הגלידה ולכן החלטנו בפעם המי יודע כמה לווסת את העניין. בכל מקרה התמונות יצאו ברובן טובות מאוד. את חניית הלילה אנחנו עושים בחוף של Seaforth עם עצי קוקוס אמיתיים ושירים נורא יפים ברדיו (סוף סוף). הטלפון למשפחת סורוצקי המאושרת העציב אותנו וקצת בכינו, אך בסוף התגברנו והלכנו לטיול על החוף לאור השקיעה. ארוחת ערב חטופה ומקלחת.

יום 152 - קייפ הילסבורו-מאונט אליוט, אוסטרליה

 

26.10.1991

בבוקר צעדנו 3 ק"מ ב- Cape Hillsborough. יבש אך יפה. התוודענו לקיני נמלי העצים הירוקות ומצאנו עוד אגוזי קוקוס.

עוד 430 ק"מ חלפו להם על כביש מס' 1. החום, המטורפים של המשאיות והנוף היבש והחד-גוני לא הקלו על המלאכה, אך המפלצת יכלה להם עם צפצוף טורדני לפרקים מהרצועה ושתיה רצופה של בנזין. בדרך - שדות קנה סוכר אין-סופיים, בקר, יובש, שריפות, חיות כיס מוטלות מתות בצידי הכביש והעורבים למיניהם עושים חיים על חשבון המתים. כמה עצירות לדלק וקניה קצרה של ציידנית גדולה יותר. והדרך רצה, רצה, רצה והשמש מטגנת מכל הצדדים.

בסוף הדרך הגענו אל קמפינג נחמד ב- Mount Elliot  מלא בחיות כיס, חיות וחביבות, אשר מנצלות את טוב לבם של החונים, ותמורת ליטוף מוכנות לאכול מתרומות בני האדם.

יום 153 - מאונט אליוט-טאונסוויל, אוסטרליה

 

27.10.1991

כבשנו את היעד! אנחנו כאן, ב- Townsville, והמקום נראה מבטיח ממרומי ה- Castel Hill. אבל לא נקפוץ קדימה. כנראה שמאונט אליוט ישאיר זכרונות מבולבלים, וזאת למה?

הכל התחיל טוב. הגענו, שילמנו בזמן, שיחקנו עם הקנגורים ובערב, כשירד החושך, יצאנו עם ניקי ועוד 30 איש לספוט-לייטינג. פעם ראשונה שאנחנו מתנסים בדבר והידע הרב של ניקי + מה שראינו היה מלא עניין ויופי. בעיקר התלהבנו מוואלבי הסלעים, אך גם הבנדיקוט, נחש העץ ועיני העכבישים שנצצו היו עבורנו חוויה שונה. למדנו גם על אופוסומים מעט, למרות שלא מצאנו, וגם דגים, כולל צלופח גדול, ראינו.

הבוקר קמנו לפי התכנית, עם שחר, ויצאנו לדרך שהובילה ל- Alligator Creek Falls. הדרך, דרך חתחתים ללא צל וללא Creek, עברה ביער אקליפטוסים דליל ועשביה צהובה. 8.5 ק"מ הלכנו ו- 8.5 ק"מ חזרנו בחום הלוהט ורק נזכיר שהמפלים כנראה יפים כשיש בהם מים לאחר הגשם. היה מאכזב ולא קל, אך העניין נשכח אחרי המקלחת הנעימה בקמפינג.

עוד קצת ואנחנו ב- Townsville. הצטיידנו באינפורמציה ב"טוריסט" ודבר ראשון עלינו לתצפית המרהיבה מהר הגרניט – קסל-היל. החוף, העיר, הסביבה כולה והמגנטיק איילנד נפרשו על כף היד ובאמת נהננו מהמראה. בעיר הכל סגור ואחד נשבר עם ריחות הגלידה והוופלים. התמקמות בקמפינג ובעצם זה הכל להיום.

יום 154 - טאונסוויל, אוסטרליה

 

28.10.1991

היום חגגנו 5 חודשים למסע. החגיגות נמשכו מהבוקר ועד הערב והיה יום מוצלח ומהנה.

הפתיחה היתה ב- POST RESTANT של טאונסוויל, שם קיבלנו 5 מכתבים וחבילה ענקית מלאה בכל טוב. אמא ניצה דאגה לשפע ממתקים ופירות יבשים, עוגיות של בית, נס קפה, מרקים, חולצות "יום-הילד בגבולות" וכמובן עדכונים אחרונים ממדור הספורט במבזקי גבולות. לצערנו הרב הבוטנים שקלתה נשדדו על ידי המכס האוסטרלי שאוסר הכנסת עניינים כאלה לארצם.

אחר כך נפרדו דרכינו כשבכיסנו כמה פרוטות - קודש לקניית הפתעה אחד לשני, משימה לא קלה שהסתיימה על גביע גלידה. אז יש לנו כוס מיוחדת עם קנגורים ויש לנו את ימימה הקואלה.

ומשם לאן? ל- K-MART כמובן, לקניה השבועית. מטאונסוויל נסענו ל- Mount Spec ומצאנו בסוף כביש צר ומפותל בריכות מים צלולים עם הרבה צל ויופי מסביב. התרחצנו, ושוב חרשנו במכתבים ואחר כך גם עשינו כמה תצפיות מלוק-אאוטים מקומיים ונסענו ל- Jourama Falls ללינת לילה.

יום 155 - וואלמן פולס, אוסטרליה

 

29.10.1991

הלילה עבר קשה עקב עודף חום, יתושים ועטלפים, אך בבוקר, רעננים, צעדנו אל המפלים. שוב נותר לנו רק לדמיין איך זה באמת, זאת אומרת אחרי גשם כבד, אך בכל זאת היה מהנה. גם את צבי המים האכלנו בלחם וזאת לנו הפעם הראשונה שנפגשנו בצבי מים באוסטרליה.

ואז ל- Ingham, עיירה נידחת על הברוס היי-ווי, אך תחנת הסוכר שבה - הגדולה באוסטרליה - עשתה לה שם. ערכנו סיור מודרך יקר ומעניין במפעל וראינו והבנו את כל התהליך שעובר הסוכר, מהקנה ועד הגביש. בהחלט היה שווה את הכסף. משם, בדרכי חתחתים מאובקות עטופות ביערות גשם צפופים נסענו עד Wallaman Falls. בתכנית העמוסה להערב – ספוטלייטינג וצפיה בפלאטיפוס.

יום 156 - מישן ביץ', אוסטרליה

 

30.10.1991

המפלצת שוב משתוללת והפעם היא קצת עברה את הגבול כשהוציאה אותנו בנזק של מעל 110$. פלאטיפוס לא ראינו בוואלאמן פולס, אך rat-kangaroo ראינו גם ראינו בספוט-לייטינג שעשינו מפתח המכונית. בבוקר צפינו במפל המרשים אך הדל במקצת מפאת חוסר הגשמים. גלשנו אט אט חזרה לאינגהם, שם נדמה המפלצת ולא עזרו שכנועים ותחנונים, ורק המוסך המקומי של HOLDEN עזר לה ולנו להמשיך בטיול. האלטרנטור הוחלף ואנחנו העברנו את הזמן בשיחה עם הבוס ואשתו שהיו בישראל לא מזמן בטיול שעשו בעולם, משהו בסגנון "מסביב לעולם ב- 80 יום".

משם אל Edmund Kennedy שם טיילנו בין מנגרובים מסוגים שונים וצמחיית חוף. קרוקודילים לא ראינו, למרות שיש שם בקריקים. היה נחמד ומעניין והמנגרובים שווים עיון נוסף.

אחר כך נסענו ל- Mission Beach שהוא כנראה חוף די נודע. בדרך ראינו שני קאזאוורי, שהיא ציפור קצת יותר קטנה מאמו אבל באותו סגנון מבחינת התנהגות ומראה. מה שבאמת שונה הוא הצוואר שצבעו כחול עז והקרן המתנוססת על ראשה. גם בסטייט-פורסט הקרוב טיילנו וה- Fan Palm יפים יפים.

החוף מספק לנו שלווה וים ומזג אוויר נוח עם רוח נעימה. גם אגוזי קוקוס נהדרים גדלים כאן ושדדנו כבר שניים. מלב הים נשקפים איים וכיף לנוח ולא לעשות כלום ולדעת שזה רק ליום אחד.

יום 157 - מישן ביץ', אוסטרליה

 

31.10.1991

היום שטנו במונית-מים, כמו שקוראים לזה כאן, אל Dunk Island הקרוב. מנוע אחד שלה לא עבד וכך במקום 6 דקות הגענו בחצי שעה, אבל זמננו בידינו כך שזה לא שינה. את האי תרנו באופן מקיף. עלינו על ההר הכי גבוה שם וצפינו מלמעלה על הים והאיים הפזורים בו. התצפית היתה רק לכיוון אחד וזה קצת אכזב, אך היה יפה בכל זאת. אחר כך ירדנו דרך פאלם ואלי עד קוקונט ביי, שם עשינו הפסקת אוכל, שיזוף וסתם סטלבט בנוף משגע לחוף הים. משם חזרה לרזורט ועם הסירה (הפעם עם שני מנועים) לחוף היבשת.

יש לציין שדאנק איילנד מאוד מתוייר ומגיעים אליו כל סוגי האוכלוסיה - זרוקים ללא פרוטה ובני המעמד שיש בכיסם כדי לשלם כ- 100$ ללילה לינה ומגיעים עם מזוודות על גבי מזוודות. בחלק של הרזורט זה באמת מורגש, אך כשנכנסים קצת למעבה היער הטרופי שוכחים והטבע נגלה בכל הדרו. היה יום מאוד מוצלח ויפה שהסתיים בארוחת ערב נהדרת.

יום 158 - מישן ביץ', אוסטרליה

 

1.11.1991

אנחנו עדיין במישן ביץ', למרות שתכננו כאן רק יום אחד. בעלת העסק, או זאת שלפחות גובה את הכספים, סיפרה לנו שהיא באה לשבועיים ונתקעה כאן כבר 12 חודשים. לא חושבים שנגיע לזה, אבל אין ספק שהמקום מקסים ומרגיע.

יום 159 - מישן ביץ'-ברמסטון, אוסטרליה

 

2.11.1991

עד הצהריים שהינו במישן ביץ' ואז זזנו, לא לפני שסיירנו בשוק יום א' וקנינו 2 עוגות שנאכלו מאוחר יותר בדרך עם קפה. התנהלנו לאיטנו עד פארק  Bllenden Ker. הכביש עבר בנוף מקסים. המון חקלאות ובעיקר קנה סוכר וכל חלקה קטנה ומישורית מנוצלת. ההרים מסביב מיוערים יער גשם שנראה יפה ומסתורי כתמיד. גם לאורך הקריקים הרבים ובין החלקות צומחים פרא צמחים טרופיים לרוב. בפארק קיבלנו אישור לינה ועצות ידידותיות גם על הסביבה ה"קרובה" (200-300 ק"מ לכל כיוון...).

המקום הקרוב ביותר שיכולנו לישון בו לא היה כל כך קרוב ואת הדרך אליו ניצלנו לטיול של כ- 3 ק"מ בעוד נשיונל פארק שנקרא Eubenangee Swamp. יש בו ביצה ענקית ויפה עליה צפינו מלמעלה וראינו המון ציפורי מים וצמחיה נמוכה. העניין מוקף בקריקים רבים בהם חיים צבים וקרוקודילים. דווקא חיפשנו איזה "סולתי", אבל לא מצאנו. ב- Bramston Beach העברנו לילה ארוך ומיאש מלא יתושים, ריח מנגל וצפירות של מכוניות.

לפרקים הבאים
לפרקים הקודמים