חלומות שמורים
מטיילת . מצלמת . כותבת
יום 176 - קנברה, אוסטרליה
19.11.1991
היום קמנו לאט ואכלנו בשתי נגלות ורחצנו את המפלצת (וחיתלנו את ימימה הקואלה) ונסענו לאט עד קנברה. הנוף - אותו הנוף מלפני חודש וחצי - שדות ירוקים משתרעים על גבעות עגלגלות, עצי אקליפטוס, כבישים, פרות, ערים ועיירות שכולן, כרגיל, אותו הדבר. נוף רך ונעים לעין. בחלק היותר דרומי התגלו משטחי פרחים סגולים ויפים.
הגענו לעיר הגדולה, אספנו ניירת ואנחנו בוחשים בה ובוחשים וכרגע נראה שיש כאן הרבה דברים מעניינים ואולי נשאר כאן כמה ימים.
היום לפני - מסע חובק עולם
יומן טיול "אחרי-צבא" בן 8 חודשים במדינות סקנדינביה, איסלנד, סינגפור ואוסטרליה
יום 177 - קנברה, אוסטרליה
20.11.1991
לכתוב על קנברה זה לא קל כיוון שיש הרבה מה לכתוב ואנחנו ראינו היום רק את קצה קצהו של העניין. העיר מתוכננת בקפידה ובחן רב. המרכז האדמיניסטרטיבי הנו כיכר ענקית שבמרכזה גבעת הפרלמנט. הכבישים מסביב בנויים מעגלים-מעגלים שהולכים ומתרחבים. מעברו השני של האגם נמצא מרכז העסקים והחנויות שגם במרכזו כיכר, שנקראת "כיכר העיר" וגם היא מוקפת מעגלים מעגלים. הרחובות מרווחים ובערך חצי משטחה של העיר הוא פארקים וגנים. ההתמצאות והנהיגה לא קשים ובצמוד לכל מוזיאון, אתר או בניין חשוב ניתן למצוא חניה בחינם(!!). למרבית המוזיאונים נכנסים בחינם ורואים שחשוב לאוסטרלים שתראה ותכיר, אפילו אם לא תשאיר סנט. לגבינו זהו שינוי גדול מאוד ביחס לצפון QLD הצפופה, המתויירת והיקרה.
את היום התחלנו ב- i ומשם ל- NPWS, שהתברר שהוא כלל ארצי ומרכז את כל דומיו מכל המדינות. קיבלנו קצת חומר והופנינו ל- NPWS המקומי לאינפורמציה יותר ספציפית. אחר כך לשגרירות ישראל. העסק סגור, נעול ומוגן ורק אחרי כמה וידויים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים, פתחו את השער והדלת. נכנסנו ל"חדר הנאשמים", כשמעבר לחלון קטן בעל זכוכית כפולה וממוגנת ישבו שני ישראלים שבדקו את ניירותינו ופשפשו בדרכונינו ואמרו ש"הכל בסדר ואין מה לדאוג". שולחנו לחופשי, לא לפני שקיבלנו הערה על התמונה של בעז. היה קצת מאכזב שאף אחד שם לא התייחס אלינו מעבר לקונקרטיות.
התחנה הבאה היה ה- Royal Australian Mint, שהוא המקום בו מטביעים את המטבעות האוסטרליים מאז 1965, וגם כאלה של ארצות אחרות. נפתח שם מוזיאון, שעדיין בחיתוליו, המציג את תולדות המטבע האוסטרלי והמקום עצמו. צפינו בסרט מעניין וראינו תערוכה ואת אולמות הייצור, שעליהם משקיפים דרך זכוכית. היה מעניין, אם כי לא מספק, אך ניתן להם צ'אנס להתפתח עד הביקור הבא...
אחר כך נסענו להתרגע ב- Aspen Island שעליו ממוקם ה- Carillon - מגדל הבנוי משלושה משולשים נפרדים שבתוכם נמצאים 53 פעמונים המנגנים רסיטלים פעמיים בשבוע. ישבנו בפארק המקסים, סעדנו והקשבנו לצלילים. הצלילים והאגם עם הברבורים השחורים העבירו אותנו קצת מן הזמן הזה. מה שהחזיר אותנו היו צלילי "הפנתר הורוד" שנוגן בפעמונים, חוויה מיוחדת.
אספנו כוחות והמשכנו ל- War Memorial, שהוא פרוייקט אדיר ממדים המציג לזכרון את מלחמות האוסטרלים מאז ועד היום. מה שהדהים ביותר הוא שאף מלחמה לא היתה באמת של האוסטרלים, אך בכולן הם השתתפו והיו חלק מהן. הבניין ממוקם בקצה שדרה ארוכה המובילה מהפרלמנט ולאורכה אנדרטאות רבות. צורת המבנה כצלב והוא מחולק מבפנים לחדרים לפי המלחמות ויש חדרים המוקצים לתערוכות מיוחדות. שעתיים וחצי היינו שם ולא ראינו אפילו חצי. מחר נחזור ונשלים. התערוכות ערוכות בטעם רב, מרווחות ולכל חפץ ניתן הכבוד המגיע לו. ניתן לראות חפצים אישיים, דגמים, פסלים, ציורים, סרטים ובעצם כל דבר הקשור לנושא. קשה לראות את כל הסבל האיום בצורה מרוכזת כזו ואולי זה טוב שלא עשינו הכל ביום אחד. כשיצאנו, פגשנו אשה חביבה ממלבורן שבתה חיה בשדה ניצן - עולם קטן... במקרה ביקשה שנצלם אותה ואת חברתה (מרים קליין).
סיימנו את היום בתצפית מרהיבה על העיר וסביבתה מ- Mount Ainslie.
יום 178 - קנברה, אוסטרליה
21.11.1991
יום נוסף עבר במהרה. על הבוקר המשכנו את הסיור ב- War Memorial ונשברנו אחרי כ- 3 שעות. הפעם לא גמרנו לראות את הכל, כנראה שאי-אפשר. המקום ענק וזה מקשה מבחינה פיסית וגם מנטאלית. משם נסענו לבקר ב- Planing Exhibition שמראה את תכנון העיר והתפתחותה. כמו רוב הבניינים החשובים, גם בניין זה שוכן לשפת האגם, שגם הוא עצמו מתוכנן ומעשה ידי אדם. חזינו בסרטים והסתובבנו בתערוכה הקטנה והממצה. את מזרקת הזכרון של קוק לא ראינו בפעולה, למרות שהובטח שהיא פועלת בשעות מסויימות - אולי מחר נראה.
משם נסענו לגנים הבוטניים, שכדומיהם מחולקים לאזורי צמחיה שונים. אנחנו סיירנו בחלקים שונים של יער-הגשם ואחר כך במשפחת הבנקציה-אקאציה וקרוביהן. הרבה מאוד פורח עכשיו וזה מאוד מוסיף. יש גם מסלולים עם הסברים ואינפורמציה על הציפורים שבגנים. היה מאוד יפה ומרגיע וגם הגלידה בסוף היתה טעימה.
משם למגדל טלסטרה המתנשא לגובה 195 מ' וניתן לצפות ממנו על העיר תמורת סכום פעוט. לא עלינו כי החלטנו לעשות זאת בערב ולראות את האורות. לעומת זאת נכנסנו לתערוכה על תקשורת טלפון מ- 1700 ועד שנות 2000 והיה נחמד מאוד, בעיקר החזיון האור-קולי התלת-ממדי. הספקנו גם לעשות מסלול הליכה קצר (160 מ') של עיוורים, כשאחד מאיתנו עוצם עיניים ומשתמש בשאר החושים כדי להרגיש את הטבע והשני מוביל ומקריא מה צריך לעשות בכל תחנה.
יום עמוס אך מעניין, ושוב מצאנו עוד דברים שמעניין אותנו לבקר בהם, אז אולי נהיה כאן אפילו הרבה זמן. לא נשכח גם את הטלפון למש' גזית, אך חוגגת יום ההולדת זימרה במקהלה. כרגיל היה כיף לדבר ולשמוע את אבא.
יום 179 - קנברה, אוסטרליה
22.11.1991
יומנו הרביעי בבירת האוסטרלים. תמורת סכום סמלי מצאנו מקום חניה בעיגול המרכזי של העיר ומצאנו את הדואר מתחת לשעון (כמובן), את NPWS שהציפו אותנו בניירת ואת סינגפור אייר-ליינס שהתפלאו איך אין לנו מקום לרומא ב- 9.1 ומשם לתל אביב, אז יש. כך שהמסקנות הן שהקשר עם חברת תעופה הוא יעיל, לפי סדר עולה:
1. לדבר איתם בטלפון.
2. דרך סוכנות נסיעות.
3. לדבר פנים אל פנים.
אחרי קפה קטן עלינו להיכל האומנות האוסטרלית, הגלריה הלאומית. היא גדולה ולכן לא ראינו את כולה אלא התמקדנו באוסטרליה. אנדרטה ואומנות אבוריג'נית, מעניין ויפה, הציירים האירופאים שציירו באירופה, הציירים שואפי השמש של האסכולה האוסטרלית וצילומים של צלם אוסטרלי. אחרי שעתיים וחצי של שיטוט לבד יצאנו להפסקה וחזרנו ב- 14:15 לסיור מודרך של גברת אחת שהאירה והעירה על מה שראינו קודם. מעניין. הרגליים כאבו לכן חזרנו לנוח בקמפינג כדי לצאת בערב. הקטע הזה לא יזכר לטוב, משום שהפעם האוסטרלים אכזבו. השוק לא היה שוק, העוגה מתוקה מדי והשוקו קר מדי, אז חזרנו מבלי לראות את העיר בלילה מהתצפית.
יום 180 - קנברה, אוסטרליה
23.11.1991
עדיין כאן, מגלים עוד ועוד דברים ששווה להציץ בהם. היום עשינו קצת קניות הכרחיות ב- WOOLWORTH שנמצא בשיפוצים ולכן הכל מגובב שם בערמות ויש המון מבצעים. באותה הזדמנות נכנסנו למוזיאון האופניים שנמצא בסמוך ושייך לאיזה מועדון חברים. המוזיאון קטנטן וצפוף אך מוצגים בו דגמים, ברובם ישנים ויפים.
משם המשכנו לבניין הפרלמנט. לקחנו סיור מודרך (בחינם כמובן) ומעניין מאוד אשר האיר לנו קצת את סדרי השלטון האוסטרלי. אחרי הסיור המשכנו לסייר ולהתרשם לבד. בקצרה - הבניין נבנה בתוך גבעה ורק חלקו הקטן מציץ החוצה, וזאת כדי לא לפגום בנוף הטבעי. כל פרט ופרט תוכנן בקפידה ומאחורי כל אבן גלום רעיון או סמל. יש המון שיש מכל הסוגים ועצים מקומיים שתרמו גזעיהם לבניית חלק נכבד מהעניין. תערוכות מתערוכות שונות יש בבניין וכמובן בית-הנבחרים והסנט היפהפיים בעיצובם. גם מבחוץ הושקע בכל פרט ופשוט יפה שם.
אחר כך המשכנו למוזיאון האוסטרלי הלאומי, שלמעשה עוד לא נפתח ובכלל עוד לא נבנה (מקווים שעד 2001) ובביתן היחיד שקיים מוצגת כעת תערוכת עבודות אבוריג'ניות. שתי משועממות שישבו בקבלה עטו עלינו עם דפים והסברים ונורא רצו שנראה את הסרט. בסך הכל היה נחמד אך קצת דל, ובכלל לא ממצה. הסרט היה מעניין מאוד.
מנוחת צהריים למרגלות ה- JET שאינה פועלת ועוד מנוחה בקמפינג ואת היום סיימנו בפיצה האט הנפלאה כתמיד ובתצפית על העיר בלילה, שהיא מרשימה לא פחות מאשר ביום. אין ספק שבלילה דברים נראים אחרת, וזו כבר סיבה מספקת לעלות להר.
יום 181 - קנברה, אוסטרליה
24.11.1991
היום הסטלבטנו כל היום במכונית בקמפינג "שלנו". לעת ערב הוצף המקום ילדים שבנו מחנה אוהלים כמו שדים. בתקוות לילה טוב ושקט נסיים.
יום 182 - טידבינבילה, אוסטרליה
25.11.1991
עזבנו את קנברה מלאי כוחות אחרי יום המנוחה שעשינו. יש לציין שקנברה היא המקום שישנו בו ברצף הכי הרבה לילות במשך הטיול, וזה כבר אומר משהו על המקום. קצת קניות בסופר המבולגן ויצאנו לדרך, לעבר פארק Tidbinbilla השוכן בפאתי העיר. הדרך היתה מאוד יפה והכניסה אותנו הישר לרכס ההרים הגדול ביותר באוסטרליה הנקרא The Great Dividing Range אותו פגשנו לכל אורך הדרך, משנה צורה וצבע לפי האזורים השונים.
טיילנו בטידבינבילה כמה שעות נהדרות באזור שמחולק לפי בעלי החיים. אמנם האזורים מגודרים, אך השטחים כה גדולים שניתן לחיות מרחב מחיה מספיק. כמובן שהנהדרות מכולם היו הקואלות. מדי בוקר מסמנים הרנג'רים את העצים שעליהם נמצאות קואלות ומקלים על המבקר את החיפוש. אנחנו ראינו שתיים מקסימות ושובות לב - ישנות כמובן. עם אחת היה לנו מזל גדול והיא ישבה, שלא כדרך הקואלות, כ- 2 מ' מעל הקרקע. הקואלות כאן הרבה יותר גדולות מאלה שראינו ב- QLD (כמו שקראנו שצריך להיות). גם בציפורי המים צפינו והתקרבנו עד הקנגורו האדום, שראינו בפעם הראשונה.
את הלילה העברנו בקמפינג שהוכן למטיילים באזור והוא ללא תשלום.
יום 183 - פארק נמאג'י, אוסטרליה
26.11.1991
היום טיילנו ב- Namadgi National Park שהוא הפארק הלאומי היחיד ששייך ל- NPWS של ACT (אוסטרליין קפיטל טריטורי), אך הוא מכסה כחצי משטחה של הטריטוריה. הצמחייה כאן שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה. התוודענו ליערות ה- Snow Gum וה- Alpine Ash ששניהם מאוד יפים וגזעיהם נראים כמו ציור בצבעי מים. הלכנו בנוף היפה ל- Squar Rock, תוך שימת לב לפרחים חדשים ולציפורים מעניינות. עכשיו, אחרי שהשלג נמס, הכל פורח. ראינו גם מחילות רבות של וומבטים אבל כולם ישנו, וכך הסתפקנו בידיעה שיש כאן הרבה. נזכיר גם את הקוקטו השחור צהוב הזנב שזכינו לראות.
התמקמנו בקמפינג מסוג דומה לזה של אתמול, ובערב יצאנו לספוטלייטיג שבו התגלו אופוסומים ועוד עיניים של חיות לא ברורות. מה שכן, אופוסום, או שד אחר, חמד את שקית האשפה שלנו ואחרי שהברחנו אותו, חזר להתנקם וקרע לנו את היריעה התחתית שתלינו על הגג נגד גשם... וירד הרבה גשם.
יום 184 - נמאג'י-אגם יוקומבנה, אוסטרליה
27.11.1991
אחרי ליל האופוסומים, קמנו ונסענו ל- Nursery Swamp, אשר בפארק הלאומי נמאג'י. 6 ק"מ שעברו ביער אקליפטוסים ובביצות ירוקות פורחות. הביצה שימשה בעבר את האבוריג'נים וכיום מוצאים בה מזונם חיות וציפורים. גודלה ויופיה מרשימים ומעניינים.
היום, לעומת אתמול, זרחה השמש, אך רוח קרירה ונעימה אפשרה להנות מהטיולים. וכך חלפו להם עוד 4 ק"מ של טיול עד Boboyan Trig, שממנו תצפית מרהיבה ביופיה על הרי נמאג'י. נורבגיה, כבר אמרנו? עברנו בשקט ליד ביתו של וומבט והמשכנו בדרך המקסימה עד Old Adaminaby ומשם לחופו של אגם Eucumbene היפה וסוף סוף נעשה מקלחת.
יום 185 - פארק קוסיוסקו, אוסטרליה
28.11.1991
שוב "שלום לך יומני". כנראה שתהיה יומני האחרון לטיול זה. בדיוק היום אנחנו חצי שנה במסע והחגיגות נדחו לימים אחרים.
שמש חזקה העירה אותנו הבוקר לחופו של אגם יוקומבנה. למרות השמש, נשבה רוח הרים קרה והאכלנו את עצמנו ואת הרוזלות בארוחת בוקר. אחר כך יצאנו לאדאמינבי לחפש את ה- i ולראות, כמובן, את ה- Big Trout שהוא, כך נודע לנו, אחד האלמנטים המצולמים ביותר באזור. כדי שלא יגידו, גם אנחנו הצטלמנו.
את ה- i התקשינו למצוא וכששאלנו את תושבי המקום, נשלחנו לשלושה מקומות שונים, עד שבאחרון נתברר שחיסלו את העסק. אז התחלנו לנסוע. בהתחלה ל- Kiandra, עיירה שנוסדה בזמן ה"בום" ב- 1860. סיירנו שם לפי שלטי ה- NPWS ולמדנו עוד קצת פרטים על מה שהיה שם.
משם המשכנו צפונה עד מערות Yarrngobilly, אך לאכזבתנו הכניסה למערות הנטיפים (פעם שלישית גלידה) היתה מאוד יקרה וכך הסתפקנו במערה שניתן לבקר בה לבד. המערה גדולה מאוד ופעילה מאוד. אורות נדלקים ונכבים ע"י עין אלקטרונית והמראה מרהיב. מאוד נהננו מהסיור, ובהשוואה לצ'ילאגו אפשר להגדיר את זה כ"מאוד שונה", כיוון שמערה פעילה ומערה יבשה הן פשוט שונות בצבעים, בברק ובטמפרטורה.
אחר כך ירדנו לנפוש בבריכה הטרמאלית ועלינו ונסענו דרך הכביש האלפיני שחוצה את הפארק הלאומי Kosciuszko. הפארק מרהיב ביופיו. הרים גבוהים, עשביה נמוכה ופרחים, קצת פסגות מושלגות, נחלים זורמים ואגמים השייכים ל"סכמת האלפים" שיצרו כאן כדי להשתמש בכוח המים. ככל שעולים הפריחה משגעת יותר בצבעיה ובמגוון הפרחים. מעופפים לא חסרים כאן, אך יש עוד קצת חומר בסטוק. האקליפטוסים כאן גבוהים מאוד והצבעים על הגזע עוד יותר עזים ויפים. לפי כמות המחילות יש כאן וומבטים לרוב ונקווה שנזכה לראות אחד לפני שנעזוב (לא דרוס ולא מפוחלץ).
יום 186 - פארק קוסיוסקו, אוסטרליה
29.11.1991
אתמול היתה הזדמנות רצינית לראות וומבט, אבל פספסנות אותה. טוב, בוומבטים נעסוק אחר כך.
רוב היום עבר בהמשך הנסיעה בכביש האלפיני שחוצה את הפארק, ובה בעצם התחלנו כבר אתמול. אט אט טיפסנו בהרים ונופים מרהיבים נשקפו אלינו מכל עבר. עברנו במשרד NPWS וקנינו מפות והסברים על האזור ועל הפארק. קיבלנו גם הסברים על הדרך שאנו הולכים לסוע בה וכך היה יותר מעניין. עשינו תצפיות וביקרנו באחת מתחנות הכוח שהוקמו באזור כדי לנצל את כוח המים ולהפיק ממנו חשמל. היה סיור מעניין מאוד בתחנה. המיליונים וכמויות המים שזורמים ממש בלתי נתפסים. לעת צהריים הגענו לעיירת הסקי Thredbo, ממנה נתחיל מחר את הטיול. העיירה רובה ככולה משרתת גולשי סקי בחורף וחוץ ממלונות ולודג'ים יש בה חנויות ציוד ושרותים תיירותיים אחרים. הרוב סגור, כנראה עד החורף הבא. הפסגות מושלגות ונהרות המסת השלגים זורמים מכל עבר. יפה ומאוד מפתה לקחת תרמיל ולצאת לדרך. קצת מפחידה הצורה שבה האוסטרלים מתייחסים לאלפים שלהם, אך הם צודקים ונותנים כל אינפורמציה אפשרית לאוכלוסייה המטיילת, בקשר להתנהגות בשלג.
לסיכום היום היה לילה קפוא וערפילי שדחס אותנו לאוטו, לציפה ולשקי השינה. וומבטים שורצים כאן חופשי ואולי עוד נחזור לחפש.
יום 187 - פארק קוסיוסקו, אוסטרליה
30.11.1991
נגד מזג האויר כנראה שלא נילחם, וכך הפכו ענני הבוקר לעננים אמיתיים עם מזג אוויר סגרירי וקפוא. אחרי בירור קצר בקשר לתנאים בראש ההר ישבנו באוטו והעלינו את כל האפשרויות. כיוון שעל ההר היתה מעלה אחת ועננים רבים, הוחלט פה אחד לדחות את הטיול למחר. התחזית טובה גם למחר וגם למחרתיים וכדי שבכל זאת נצליח לנצל את מה שנשאר מהיום נסענו למרכז המבקרים הראשי של הפארק.
במרכז תערוכה, אודיו-ויז'ואל (כמובן) וסובנירים. אשה חביבה עשתה בחמש דקות מה שאנחנו מנסים כבר לעשות יומיים וזה לתת את כל הפרטים המדויקים והרלוונטיים בקשר לטיול שאנו מתכוונים לעשות + לקיחת אחריות על חיינו, במידה ויקרה משהו ויצטרכו לחפש. אחר כך התמקמנו בקמפינג (צריך להתקלח פעם ב...) ויצאנו לטיול של 6 ק"מ שהוביל למפל המקומי. עליה קלה לבולדרים איפשרה תצפית על אגם Jindabyne ועל העיר הסמוכה לו שקרויה באותו שם. מנוחת צהריים ומקלחת ואולי אולי ספוט-לייטינג בערב. הקור האלפיני מקפיא עצמות גם כשלובשים כמה שכבות ונקווה שמחר יהיה חמים יותר אי-שם למעלה על ההר.
יום 188 - פארק קוסיוסקו, אוסטרליה
1.12.1991
נתחיל מזה שהתחיל חודש חדש, שכאן באוסטרליה מסמן את תחילת הקיץ האמיתי. גם חג חנוכה החל, ואנחנו די מפשלים עם הנרות, אבל משתדלים לשיר כמה שיותר שירי חנוכה פעם ביום. אגדה עתיקה מספרת על זוג מטיילים אמיצים שעלו ל"גג העולם" בחג החנוכה, אך נאלצו להשתמש בשמן טונה כי לא היו להם נרות...
אז פתחנו את השבוע, החודש והחג בטיול של יומיים בפארק הלאומי קוסיוסקו. טיול מעגלי שאורכו כ- 26 ק"מ. היום התחיל במתן פרטים ב- NPWS ונסיעה עד שרלוט פאס, שם השארנו את המכונית ואת ימימה שתשמור על המכונית. 8 ק"מ ראשונים של עליה מתונה יחסית עד פסגתו של הר קוסיוסקו, שהוא ההר הגבוה באוסטרליה. כיוון שיום א' היה, נמלאו הפארק וההר, שהגישה אליו מאוד נוחה, אנשים, נשים וטף. צפינו מההר על הנוף המשגע שכלל חלקים מויקטוריה ו- NSW, הרבה פסגות, ערוצים ושלג. מההר ירדנו ב"דרך האגמים" שהובילה אותנו אל אגם Albina שרובו עדיין קפוא. ההליכה מעבר לגובה העצים על הפסגות המושלגות כשבין שלוגית לשלוגית פורחים פרחים רבים וצמחיה נמוכה, הזכירה שוב ושוב את החלק הסקנדינבי של הטיול שלנו.
אל אלבינה לא ירדנו אך השקפנו עליו ועל הקניון שנפער מתחתיו ומאוד התפעלנו. המשכנו עוד הלאה וקצת אחרי אגם Club התמקמנו על מצע עשבי רך ועברנו לילה שקט ונוח. יסלחו לנו ג'ון ומוניקה שויתרנו על כמה פיקים וכמה תצפיות, שפשוט יצאו מתחומי המסלול עקב הפעילות האינטנסיבית לשימור הצומח על הפסגות.
[על בושוואקינג בפארק קוסיוסקו ובפארקים נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]
יום 189 - פארק קוסיוסקו, אוסטרליה
2.12.1991
בבוקר יום ב' (הזברה קמה) השארנו את האוהל ויצאנו לטיפוס אל הר Twynam - שוב תצפית מרהיבה והפעם לכיוון צפון-מזרח ודרום-מזרח ומשם בירידה תלולה לאגם Blue, שהוא הגדול בין חמשת האגמים שנוצרו בפסגה על ידי הקרחון שרבץ שם. האגם מאוד מרשים וצדו המזרחי מכוסה שלג. גולשי סקי תפסו החלקה אחרונה עד החורף הבא על השלוגיות שנותרו. אחרי שחזרנו ואספנו את האוהל, המשכנו לעלות ולרדת עד ה- Snowy River, שבו עשינו 2 מעברים רטובים, יחפים בתוך המים (באיסלנד זה היה הרבה יותר מקפיא) ועלינו עד המכונית.
אין ספק שהיה נהדר. מזג האוויר האיר לנו פנים מכל בחינה אפשרית והנופים באמת הקסימו ורק עשו חשק להמשיך וללכת. קמפינג, כביסה, מקלחת וקולה סגרו את היום.
[על בושוואקינג בפארק קוסיוסקו ובפארקים נוספים באוסטרליה כתבתי כאן]
יום 190 - סמוך לבנדוק, אוסטרליה
3.12.1991
לצערנו הרב, המפלצת שוב צריכה קצת תשומת לב, והפעם העניין הסתיים בשחיטה של 211 דולר. יום שלם הסתובבנו ברחוב היחיד של Cooma עד שתיקנו אותה. הקניה השבועית הצטמצמה ביותר עקב הנזק הכספי ונראה בהמשך איך נוכל להתגבר על הפער.
המשכנו לנסוע בדרך מאוד יפה עד שעברנו את הגבול לויקטוריה ועוד כמה עשרות ק"מ הובילו למשרד הנשיונל פארקס אנד וויילד לייף סרוויס הראשון. אספנו חומר ואנחנו ישנים בקמפינג "בר" באמצע הדרך, שתגיע מחר לחוף.
חג שמח ומבדח!
יום 191 - אורבוסט, אוסטרליה
4.12.1991
היום נסענו בעקבות המגלה והמצייר בלדווין ספנסר. בדרכי עפר וחתחתים, בגשם לפרקים ובמעט רעב נסענו לפי ההסברים, כאשר אנו משלבים הליכה ביער גשם קר וביער גשם חם. היינו בחורשת הדקלים הטבעית היחידה בויקטוריה ולאורך החוף. מר בולדווין עשה את זה ב- 1889 ואנחנו, עם מכונית ממודל קרוב לזמן הזה, שעטנו מול משאיות החוטבים והתמלאנו עפר. אך נוף העצים, ההרים, השרכים והטחבים הצפופים בפארק Errinudra, ב- Gap Scenic Reserve ובשמורת Bemm River Scenic Reserve - היה יפה ומיוחד.
כך ירדנו מ- 2228 מ' של מר קוסיוסקו לגובה 0 לגליו של האוקיאנוס המתנפצים על סלעיו היפים וצמחיית הבתה של Cape Conran.
מילאנו היום עוד מצוות חנוכה ואכלנו סופגניות עם ריבה ובלי חור באמצע, ולאחר היום המעייף מיהרנו להתקלח בקמפינג במימי הסנואי ריבר. נקווה שלא במה שהשתנו בתחילתו של הטיול בקוסיוסקו. הנהר - שם היה פלג מים וכאן הוא נהר רחב, גדול ועייף המשקה את אדמת האזור הפורייה.
