חלומות שמורים

לבד - Me Myself and I Stories חם לי, ובשירותי הרייקסמוזיאום אני מנסה להיפרד משכבות לבוש, ומגלה לתדהמתי שיצאתי מהמלון ללא גרביים... נו...

ירדתי מהאוטובוס ואני צועדת כעת במורד הרחוב, תרה בעיני אחר אחד מתבליטי הקיר שיצר גרשון קניספל לכבוד שחרור העיר חיפה. 'אפשר לצלם בבקשה?',...

אנחנו מהלכות יחד בשבילים היפים של "חאן יותם – המקום לאדם ולחברו". אני מריחה קלמנטינות שזה עתה הבשילו על העצים, מציצה מוקסמת אל מחסה טבעי...

כבר חלפו להן שנתיים מאז השריפה הגדולה בחיפה. מאז קיבלו החיים שלנו תפנית בלתי צפויה. רגע אחד היינו בעבודה ובתוך כמה שעות מצאנו את עצמנו...

בבוקר שלמחרת אני פוקחת עיניים והדבר היחיד שאני רוצה הוא פשוט להמשיך להיות כאן, בשטוקהולם - באושר ובעושר עד עצם היום הזה. אבל אם נחזור רגע...

'לפני שנתחיל בסיור ובמשימות שלנו להיום, בואו ניגש שניה לשם ונדבר קצת דברי פתיחה...', ככה בערך התחילה סדנת הסיור בתל אביב עם גיא שחר שבה...

כשאומרים "יום כיפור" יש החושבים על סליחה, אחרים על צום ועל חשבון נפש, או על הקשר שבין דת ומדינה. אצלי צמד המילים הזה מהדהד בדרך כלל...

אנחנו עומדים בתור לעליה לדואמו, כנראה שהמפורסמת ביותר בעולם. היום שהתחיל כה יפה וזוהר משנה פניו ברגע וגשם זלעפות ניתך על ראשינו. בהתחלה...

'שאלתי את אמא שלי איפה היינו עבדים בפעם האחרונה, והיא אמרה לי - ברומא', מספר חבר טוב לבני, וזה משיב לו: 'זה לא רומא, זה א-רומה וזה בישראל...

לנסוע לחו"ל עם חברות-יַלְדוּת אף פעם לא היה ברשימת הטו-דו ליסט שלי, עד ששלושתן באו עם רעיון וטרפו לי את הרשימות... זה היה כשהתחלנו לגרד...