• Ora Gazit

כחומר ביד היוצר – גן הפסלים של חיפה

שעת אחר הצהריים מאוחרת ואנחנו ניצבים ביחד עם הפסלים שמקיפים אותנו, במרכזו של הגן הירוק. קרניים של אור רך מלטפות את פסלי הברונזה הנהדרים, מגלות טפח ומכסות טפחיים מהפינות הנסתרות. אני מהלכת בין שבילי הגן ובפעם המי יודע כמה מתפעלת מהמקום הזה... ככה התחיל מסע הכתיבה שלי על גן הפסלים ועל היוצרת המופלאה שלו – אורסולה מלבין, שהלכה לעולמה בתחילת החודש בגיל 103.

גן הפסלים של אורסולה מלבין בחיפה

אבל בעצם, ההתאהבות שלי בגן הפסלים קרתה הרבה הרבה לפני כן, בסוף שנות ה- 80' של המאה הקודמת, עת הייתי חיילת צעירה והרפתקנית עם שיער קצר וים של אנרגיות. לקחנו "רגילה" מהצבא ונסענו יחד צפונה. מאותה חופשה מאולתרת נשארו לי תמונות מעטות באלבום ועוד כמה שנטבעו בזכרון - הלינה הלא מתוכננת בבית הסבים בעין השופט שהסתבר שאינם בבית (לא הודענו מראש, מזל שיש דודים שפתחו את החדר...). לא רצינו לפלוש למיטתם בהיעדרם, לכן השתמשנו בספת הסלון הנפתחת למיטה זוגית, שלבטח נקנתה במחשבה מעמיקה על הדורות שילונו עליה - יש לי חשד שזו הפעם האחרונה שנעשה בה שימוש. אני זוכרת את ארוחת הבוקר למחרת, כאשר אחד מותיקי הקיבוץ כמעט סילק אותנו - הלכה למעשה - מחדר האוכל, כי מבלי דעת תפסנו את "מקומו הקבוע". ועוד מאותו הטיול – הגענו אל צפת, שהשיטוט בסמטאותיה נראה לי כה שונה ומסתורי ואחר כך ירדנו לטבריה, משם תפסנו טרמפים ופרסנו שקי שינה על שפת הכנרת. מנסים להרדם הותקפנו שוב ושוב על ידי נמלים עוקצניות. לעצום עין לא הצלחנו, ואת הלילה העברנו במקום הכי גבוה שמצאנו - שרועים על שולחן קק"ל. זכורות לי הנסיעות הארוכות ממקום למקום באוטובוסים, וכמובן – חיפה והביקור הראשון שלי בגן הפסלים, שכבר אז הרגשתי שיש בו משהו שונה, כאילו לא מכאן.

תמונות ישנות מהאלבום שנשארו בזכרון

מאז הטיול ההוא חזרתי אל גן הפסלים לא מעט פעמים, ואף כתבתי עליו כשטיילנו במקטע 19 של שביל חיפה. בימים אלה, בהם אנחנו די מקורקעים, אני מתגעגעת להמון דברים - בעיקר להתלהבות ממקומות חדשים שטרם דרכתי בהם ולהתנתקות מהכל. להרגשת חו"ל שאין לה תחליף, לקסם הזה שאין לו הסבר מדעי. ואם יש מקום בחיפה שטומן בחובו חלק גדול ממשאת הנפש הזו – זהו גן הפסלים של אורסולה מלבין.

הכי קרוב לחו"ל

הפסלת

האמנית אורסולה מלבין, שהעניקה לעיר חיפה את שכיית החמדה הזו, נולדה בברלין באפריל 1917, וערב מלחמת העולם השניה נמלטה לשוויץ שבה התחילה את דרכה האמנותית כפסלת ופגשה גם את בן זוגה. פיסול נחשב אז למקצוע גברי ובכדי שעבודותיה יוערכו על פי איכותן (ולא על פי היוצר/ת העומד/ת מאחוריהן), חתמה בתחילת דרכה על הפסלים בשם משפחתה בלבד.


במחצית שנות ה- 60 הגיעה מלבין לראשונה לישראל, תחילה כתיירת ולאחר מכן רכשה בית בכפר האמנים עין הוד. מאז חילקה את חייה בין שוויץ לישראל. מרבית פסליה עוסקים בדמות האדם – נשים, ילדים וגברים, ביחסים ביניהם ובינם לבין עצמם.


את פסליה הציבה בהתחלה בחצר ביתה בעין הוד והם משכו מבקרים וסקרנים. בהמשך, כאשר רבו הפסלים ואזל המקום בגן הביתי, החליטה לתרום 18 מהפסלים לעיר חיפה בגן שיוקם במיוחד עבורם.

הגן

עבור הגן אותרה פינה יפהפיה ממנה נשקף נוף המפרץ והגליל. תחילה הוצבו בו, כאמור, 18 פסלים אך עם השנים נוספו עוד ועוד והיום יש בגן 29 פסלי ברונזה – כולם מ"בית היוצר" של מלבין.


בטקס חנוכת הגן, שנערך באביב 1979 במעמד ראש העיר דאז אריה גוראל, נישאו דברים, הוסר הלוט לקול פנפרות (חצוצרות תרועה) ונערך סיור בין הפסלים מלווה בצלילי מוסיקה.

הזמנה לחנוכת הגן והודעה לעיתונות | מסמכים באדיבות ארכיוון העיר חיפה

הפסלים מתארים תמונות מחיי היום-יום וניבטים מהם הנאה, אהבה, הרמוניה ואופטימיות. ביניהם, ילדים משתעשעים, רגעים אינטימיים בין אמהות לילדיהן, חיות מחמד, אנשים מנגנים ומשחקים זה עם זה ועוד. הפסלים, היצוקים ברונזה בגודל טבעי, מחזירים את המבקר לילדות ונוגעים ברבדים העמוקים ביותר, בתמימות, ברצון למגע אנושי, בשאיפה לשמחת חיים ובאמונה בטוב שיש בעולם.

רגעים אינטימיים ומחוות יום-יומיות

אולי בגלל גודלם, או אנושיותם והמחוות היומיומיות הכה מוכרות לכולנו, אולי בשל העובדה שהם כה נגישים ואינם מגודרים או חנוטים בין קירות מוזיאון - נוצר קשר בלתי אמצעי בין הפסלים למבקרים בגן. עובדה זו משקפת כנראה את רוחה וגדולתה של היוצרת יותר מכל – למרות שהפכה ברבות השנים לאמנית מפורסמת מעוטרת בפרסים, לא נשארה רק במגדל השן של האמנות והנגישה את האמנות שיצרה לכל דורש, ובכך איפשרה למעשה לכל אדם לחוות אמנות באופן חוויתי וישיר.

שבילים ופינות חמד נסתרות

הגן משופע בפינות חמד, טובל בירוק של צמחיה וברקע בכחול של ים. שבילים נעימים ומוצלים מובילים אותנו בינות למדשאות מפסל אל פסל. מעבר לכל עיקול ועץ מתגלה הפתעה חדשה, וספסלים הפזורים ברחבי הגן מאפשרים מנוחה לגוף ולנפש. זה מקום מצויין לקחת פסק זמן מהכל, לשבת, להרהר, להתבונן ולנשום...

להרהר, להתבונן ולנשום

הגניבה

בתחילת דרכו היה הגן שמור 24 שעות ביממה "בתקווה כי תודעת הציבור הרחב תתפתח, ותוך הרצה של מספר חודשים יוכל הציבור עצמו לשמור על נכסיה האמנותיים הציבוריים של עירו", כך נכתב בהודעה לעיתונות שהתפרסמה לפני פתיחתו הרשמית של הגן. השנים חלפו, תודעת הציבור הרחב "התפתחה" ובכל זאת - בשנת 2005 נגנב מהגן הפסל "נער משחק בכדור".


200 ק"ג של ברונזה היו כנראה הסיבה לגניבה, ולא ערכו האמנותי או המסחרי שעמד אז על כ- 50,000 ש"ח. כמות המתכת ושוויה בשוק המתכות קרצה לגנבים והפשע בוצע. תלונה הוגשה במשטרה, ולמרות שהוצע פרס כספי גבוה למוצא (הישר), הפסל כנראה הותך עוד באותו הלילה ולא נמצא מעולם. האמנית תרמה לגן פסל אחר תחת זה שנגנב. כיום שערי הגן ננעלים בלילות.

ללא נגע אין פגע...

מסתבר שגני פסלים המוקדשים כל כולם לאמן יחיד הם די נדירים בעולם. עוד גאווה חיפאית קטנה שמתגנבת לי ללב... אני דווקא אוהבת את הקונספט המייצר לדעתי שלמות והרמוניה, ומאפשר להכיר את האמן ועבודתו מפרספקטיבה יותר רחבה ומלאה.


כשחפרתי מעט בזכרוני, גיליתי כי בשיטוטיי בעולם ביקרתי בעוד שני גני פסלים המוקדשים לאמן יחיד. שניהם, כמו הפסלים בחיפה, מתמקדים בדמויות אדם.

על פארק הפסלים באוסלו של האמן הנורבגי גוסטב ויגלנד (Vigelandsparken), כתבתי כאן

על גן הפסלים בשטוקהולם של האמן השבדי קרל מילס (Millesgården), כתבתי כאן


ואם כבר בגנים עירוניים אנחנו עוסקים - כאן כתבתי על פארקים ירוקים בלב ערים הומות


הפרטים היבשים

הגן פתוח למבקרים ללא תשלום.

שעות פתיחה: מדי יום בין 7:00 ל- 19:00.

לגן הפסלים שתי כניסות: האחת מרחוב 2 בנובמבר מס' 2, והשניה משדרות הציונות ליד בית 112.

חניה: למרגלות הגן, ברחוב 2 בנובמבר.

עוד באזור

אם נצא מגן הפסלים דרך הכניסה העליונה הפונה אל שדרות הציונות, נמצא ממול בכתובת שדרות הציונות 147 קיר דקורטיבי מקסים. מדובר בפסיפס קהילתי צבעוני בשם "השלם גדול מסך חלקיו", מעשה ידיהם של ילדי גן שיר והוריהם בהנחיית האמן אריק כלפון.

עוד על אמנות קיר בחיפה כתבתי בהרחבה כאן

גם אתם ביקרתם בגני פסלים מיוחדים בעולם? מוזמנים לספר לי עליהם בתגובות למטה. אשמח להכיר אותם, ואולי אף אוסיף בהמשך את המלצתכם לכאן.


אם טרם התחלתם לעקוב אחרי הבלוג שלי, מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה. עוקבי הבלוג מקבלים ראשונים את הפוסטים שאני מפרסמת, וכן מסלולי טיול להורדה ללא תשלום. מסלולים שאני מכינה במיוחד לשימושכם. ההרשמה קלה ופשוטה, דרך קוביית ההרשמה הנמצאת בתחתית העמוד. #חיפה #גןהפסליםבחיפה #אורסולהמלבין


מוזמנים להרשם לבלוג ולקבל למייל כל חלום חדש שמתפרסם
  • קבוצת טיולים בראש טוב
  • Facebook
  • אינסטגרם

זכויות יוצרים חלומות שמורים © כל הזכויות שמורות לאורה גזית